פני יצחק חלק ו קפח

עבדיו בגופם ויצאו לחירות דקונים את עצמם במיתת האדון. ברם אאע"ה הרי הניח בנים יורשי נחלתו ולא יצאו עבדיו לחירות כלל וא"כ הדק"ל. ועוד תק"ל דבלאו"ה הם פסולים לעדות משום דאינם בכלל מצות ולאו בר הגדה נינהו וכמו כן השמש והירח פסילי לעדות מטעם הנ"ל וכנז"ל. גם אבריו ונשמתו ש"א מלבד דפסילי לאסהודי מט' הנ"ל עוד זאת דהם נוגעים בדבר כיון שהקב"ה מרכיב הנשמה תוך הגוף ודן אותם יחד כמו שדרז"ל ע"פ יקרא אל השמים מעל וכו' וכדא"ל רבי לאנטונינוס משל לחיגר וסומא וכו' כידוע וא"כ אין לך נוגע בדבר גדול מזה ולא חזו לאסהודי על גוף האדם: פש גבן עדות מלה"ש המלוין לאדם שהם מעידין עליו כדאיתא בש"ס כנז"ל הנה ראיתי להרב משכה"ר ז"ל במע' ע' אות כ"ה ארי עלה ונסתפק במלה"ש המתראים כבני אדם וכדאי' בקי' דל"ב דהמלאכים שנתראו לאאע"ה כדמות ערביים נדמו לו אם העידו על מה שראו אם מקבלים עדותם ואי שרי להו מארייהו להדמות כבנ"א ולבא לב"ד להעיד על מה שראו דהב"ד טועים הם בחושבם דבנ"א נינהו הא מיהא לדידהו הוי כרמאות ותיבעי לך הא לכשת"ל דמלה"ש בני הגדה נינהו היינו בידועים מקבלינן סהדותייהו אבל להדמות ולהתראות כצורת בנ"א ואין בהם מכיר אפ' דלא אריך למעבד הכי ואייתי בידיה משרז"ל בב"ר קומו השרים זה מיכאל וגבריאל משחו מגן וכתבו שהבכורה ליעקב נראה דמלה"ש משוו ליה שטרא מעליא דבני הגדה נינהו ומיקרו אנשים שפיר וכו' והתבוננתי בדבר וראיתי בלבי דודאי מלה"ש לאו בני הגדה נינהו דבעינן עדות שאתה יכול להזימה וליכא אלא שמדברי רבינו שכתב עדות שאין אתה יכו"ל בדי"ן הדר ספקין בדיני ממונות וכו' והרב שמע יעקב בפ' תולדות מייתי בידיה מד' הנ"ל ולפי דרכו פי' שהיה ליאע"ה דין שטר יע"ש ולפי המשוער ק' לשמוע וכו' עכ"ל יעש"ב: הרי לפנינו דבתר דבעיא הדר פשטה דגם מלה"ש לא חזו לאסהודי משום דבעינן עדות שאתה יכול להזימה וליכא ככתוב בד"ק הנז'. ותו יש לפקפק בעדות השמש והירח והשמים והארץ והנשמה דפסילי לאסהודי משום דכתיב ועמדו ב' האנשים ודרז"ל בש"ס בפ' שבועת העדות אלו העדים ובעדים הכתוב מדבר דמה"ט נשים פסולות לעדות יע"ש ובשלמא מלה"ש חזינן דנקראו איש דכתיב והאיש גבריאל אך השמש והירח וכל הנ"ל ודאי דלא נקראו איש כלל ולא מתכשרי לעדות גם מלה"ש לא חזו לאסהודי הגם דנקראו איש עכ"ז לא חזו מטעם שכ' הרב משכה"ר ז"ל דבעינן עדות שאתה יכול להזימה וליכא והכא בדיני נפשות עסקינן גם עדות ה' נאמנה על אדם החוטא מלבד מאי דקיל"ן דאין עד נע"ד עוד זאת דקיל"ן דמלך אינו מעיד והרב משכה"ר ז"ל שם אות א"ך כ' וז"ל מלך שהעיד עדותו בטילה דלאו בר הגדה הוא דקי"ל כרבא דאמ"ר לא תעביד אי עביד ל"מ יע"ש נמצא דגם עדות ה' ממה"מ ל"מ מט' הנ"ל: אמנם חזיתיה למר הרב קול יעקב שאול ז"ל בד"ל ע"ב שכ' וז"ל וכבר ידוע דכל הדינים הללו אינם אלא לגבי בנ"א דאין עד נעשה דיין אי משום דבעינן עדות שאתה יכול להזימה וכו' ואי משום דלא מצי למהדר אזכותיה וכו' ובזה פי' הוא ז"ל מתני' דאבות הוא העד הוא הדיין והוא עתיד וכו' ואין לפניו לא עולה וכו' דאפי' ראה בשעה שאינו ראוי לדון עכ"ז לגבי ה' עד נע"ד והוא עתיד לדון אפי' שראה עדות בלילה וכו' יעש"ב. אכן ראיתי במפ' ז"ל שחלוקים עליו בזה וס"ל דגם לגבי הקב"הו שייך האי דינא דבעינן עדות שאתה יכול להזימה ואין עד נע"ד כיון דגם הקב"ה מקיים כל משפטי התורה ודיניה כנודע ומה"ט אינו מעיד על עבירות שעושים ישראל ומצריך להביא עדים זולתו עליהם כנז"ל: אשר עפ"י דבריהם ז"ל אפ"ל כו' הכתובים הנאמרים באמת בפ' תשא וכ"ת ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויאמר חג לה' מחר וישכימו ממחרת ויעלו עולות וכו' ויקומו לצחק וידבר ה' אל משה לך רד כי שיחת עמך עשו להם עגל מסכה וכו' ועתה הניחה לי וכו' ויל"ד דהי"ל לאהרן לומר להם שיעשו אותו היום עצמו חג ולמה הניח להם החג עד למחר ועוד יל"ד דבתר דהשכימו ממחרת אמר ה' למשה לך רד וכו' ולמה לא אמ"ל כן באותו היום עצמו שעשו את העגל ואמאי המתין עד למחר אחר שעשו מה שעשו: אכן עפי"ה הנה נכון ובהק' עוד מ"ש רז"ל דדינם של ישראל בלילה בשעה שהם ישנים מן העבירות ושל צדיקים ביום בשעה שהם עסוקים במצות ולפי"ז מצינו חוטא נשכר שהרי קי"ל אין עד נע"ד ועיין להרב דת ודין ז"ל בפ' וישב וכ' התוס' ז"ל ושאר פוס' ז"ל דכשרואה הדיין איזה עדות בשעה שאינו ראוי לדון אז הוא דקי"ל זין עד נע"ד ולהכי כיון דישראל עשו את העגל ביום וחטאו לה' מאד אמ"ל אהרן חג לה' מחר ולא רצה אהרן שיעשו אותו היום חג לפי שארז"ל ע"פ כי בושש משה באו שש ולא בא משה נמצא דאחר עבור שש שעות מהיום נקהלו על אהרן ועד שיצא העגל ובנה להם אהרן מזבח בכבודו ובעצמו וידיו מלוכלכות בחומר ובלבנים הוא ולא אחר כדמשמע ממ"ש ויבן אהרן מזבח וכל כונתו כדי דמאי דביני ביני אפ' דיבא משה ולטובת ישראל נתכוון כדי לזכות את יש' וכמ"ש רש"י ז"ל שם ועד שנגמר בנין המזבח כבר היה עת ערב ואם אמור יאמר אהרן לישראל שיעשו אותו היום חג ודאי דימשכו עד הלילה ונמצא דחטאו בלילה ושפיר מצי הקב"ה לדונם בלילה דבכה"ג ענ"ד כיון שראה העדות בשעה שהוא ראוי לדון כס' התוס' ושאר פוס' ז"ל מאחר דדינם של רשעים בלילה והוי שפיר בשעה שהוא ראוי לדון וח"ו לא יזכר שם יש' עוד ולהכי אמ"ל אהרן חג לה' מחר דמחר ביום אפי' יעשו מה שיעשו אין להם חטא משפט מות דלא מצי הקב"ה לדונם דביום שרואה העדות אינו ראוי לדון כיון דדינם של רשעים בלילה ובכה"ג אמרי' אין ענ"ד וכל כונתו של אהרן אינה אלא לטובת ישראל ברם לא עלתה בידו דהם השכימו ממחרת בעוד לילה ובשעה שהוא עדין לילה כדמשמע לישנא דקרא וישכימו וכו' ויקומו לצחק בע"ז ובג"ע ובש"ד כדפירש"י ז"ל ומ"ג דהיה ענין זה בימות הקיץ דהלילות קצרות והימים ארוכים וכיון דהשכימו ודאי דהיה זה בתשלום י"ב שעות של הלילה אפי' שכבר האיר היום מאד מ"מ נחשבים אותם שעות ללילה כי בשמים ממעל היום והלילה שוים י"ב שעות לילה וי"ב שעות היום כידוע ולהכי תומ"י ויאמר ה' אל משה לך רד וכו' דעד השתא לא היה יכול ה' לו' למשה כלום שהרי מעשה העגל והמזבח היה ביום וכל כה"ג יש ליש' מקום פטור דהם חטאו ביום ודינם של רשעים הוא בלילה ובכה"ג אין עד נע"ד אבל השתא דהשכימו בבוקר השכם וחטאו בלילה ובאותה שעה הוא ראוי לדון ובכה"ג הרי עד נע"ד אמטו"ל אמ"ל בה שעתה לך רד וכו' ויחר אפי בהם וכו' דהא שפיר מצי אנא לדונם להתם ולכלה ולכך אז עמד משה בתפילה ויחל משה וכו' וק"ל: ועפי"ז אפ"ל ג"כ כו' מארז"ל וז"ל ויהי בחצי הלילה אמ"ל פרעה למשה לילה אמ"ל משה לפרעה לילה אמר פרעה למשה הרי כולנו מתים אמ"ל משה