פני יצחק חלק ו קפז

יחיה משמוא"ל וקרינן לה ברמז משמואל שלסברתו מי יחיה בדין וכמדומה שראיתי בס' המפ' ז"ל שקדמוני ברמז כתובים אלו וכעת איני זוכר מי בעל דברים וק"ל: ולזה כדי שלא יקטרג השטן לטעון דילמא הלכתא כשמואל בדיניה דמחייב אמטו"ל ה' ברחמיו וברוב חסדיו בחר לו יה ימים נוראים הללו ר"ה שמתכסית בו הירח מלהעיד על ישראל ויוה"כ דאין רשות לשטן לקטרג בו ביום כדי לזכות ולפטור את ישראל מדין מו"ב ובזה יצאו ישראל זכאים בדינם לגמרי משא"כ אוה"ע דדינייהו בעד אחד ולהכי ל"מ להו תשו' וכמו שארז"ל וק"ל: ועפי"ה אפ"ל כו' הכתוב אנא חטא העם חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב ועתה אם תשא חטאתם וכו' כלומר דהם מודים שחטאו חט"ג ואינו אלא בשוגג ומוד"ב פטור וא"ת דאין עונם אלא מזיד עכ"ז ועתה שעשו תשו' דאין ועתה אלא תשו' וע"י התשובה זדונות נעשות כשגגות והדר דינא דמוד"ב פטור וכמ"ש הרב צ"פ ז"ל וכמדובר וק"ל: וזה אפשר כו' ספיקו של מרע"ה באומרו ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה בעד חטאתכם כלו' אף דעשיתם תשו' וגם וידוי כנרמז במילת ועתה עכ"ז אעלה אל ה' אולי יפסוק הלכתא כרב דסבירא ליה דמוד"ב ואח"כ ב"ע פטור כי חוששני שמא יפסוק הקב"ה הלכתא כשמואל דס"ל דחייב וק"ל: ורש"י ז"ל בפי' התו' ע"פ אלה פקודי המשכן משכן העדות. עדות הוא לישר' שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם עכ"ל והרב כסף נבחר אשכנזי ז"ל הק' ע"ד רש"י ז"ל אלו דהא פירש"י המשכן משכן שנתמשכן ב"פ על עונותיהם של ישראל וא"כ מאי זה עדות שויתר וכו' ופירש כמין חומר דהמפ' ז"ל הקשו דהיאך פירש"י ז"ל דמשכן משכן לדרשא הלא חד משכן איצטריך לגופיה וצ"ל דמדשני קרא דא"כ ליכתוב המשכן המשכן או משכן משכן אלא מדשני קרא ילפינן מיניה תרתי ותמן תנינן בב"ק אם המצא תמצא בידו הגנבה המצא בעדים תמצא בדיינים פרט למרשיע א"ע שהוא פטור דהיינו מודה בקנס פטור ופריך והאי להכי הוא דאתא והא מבע"ל לכדתניא אם המצא תמצא בידו אין לי אלא ידו גגו חצירו וקרפיפו מנין ת"ל תמצא מ"מ ומשני א"כ ליכתוב המצא המצא או תמצא תמצא מדשני קרא ואמר המצא תמצא ש"מ תרתי וא"כ שפיר, ילפינן מיניה פרט למרשיע א"ע שהוא מוד"ב דפטור וא"כ תשו' מהניא ואז יש תי' לישראל על מעשה העגל להורות תשו' והשתא ניחא אלה פקודי המשכן משכן למה ב"פ צ"ל משום דנתמשכן ב"פ בעונותיהם של ישראל וק' והא מבע"ל חד לגופיה אלא ע"כ צ"ל מדשני קרא דאל"כ ליכתוב משכן משכן או המשכן המשכן לכך ילפינן מיניה תרתי א"כ ה"ה מקרא דאם המצא תמצא ילפינן מיניה תרתי דמו"ב פטור וגם גגו חצירו וקרפיפו מדשני קרא וא"כ שפיר ילפינן מניה מו"ב פטור וא"כ תשו' מועיל והשתא יש לישר' תי' על מעשה העגל להורות תשו' כנז"ל וא"כ כ' רש"י דעדות יש לישראל שויתר להם על מעשה העגל דלכאורה הוו תרתי דסתרן אהדדי אם נתמשכן ב"פ בעונותיהם של ישר' מאי עדות לישר' שויתר להם דאין לומר כפירש"י שהרי השרה שכינתו זה הפי' אינו שייך כאן רק לקמן בפ' ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן שם היל"ל המשכן עדות ושפיר הוה ילפינן מניה עדות הוא לישר' שויתר להם וכו' ולא כאן עכ"ל ודפח"ח מד"ן וחריפים: ועפיד"ק אפ"ל מאמרם ז"ל שאמ"ל הקב"ה למרע"ה אתה אוחז החבל בשני ראשין אם אעברה נא אתה מבקש בטל סלח נא ואם ס"נ א"מ בטל א"נ ע"כ ולכאורה הדברים תמוהים דאטו לא מצי הקב"ה למיעבד ליה תרתי לטיבותא והיכי תלאם זב"ז אמנם עפי"ה א"ש בהק' משרז"ל דאם היה מרע"ה נכנס לארץ והיה בונה ביהמ"ק לא היה נחרב כלל כידוע ולזה אמ"ל אם אעב"ן א"מ א"כ אין ביהמ"ק נחרב להתמשכן בעונותיהם ש"י כלל ולפי"ז ליכא למימר מדשני קרא לומר המשכן משכן דאתא ללמד דעתיד להתמשכן ב"פ וא"כ גם בפ' דאם המצא תמצא לא אמרינן מדשני קרא ולא הוה ילפינן דין דמודה בקנס פטור ומינה דל"מ התשו' וא"כ בטל ס"ן לעון העם הזה ואם ס"ן א"מ א"כ בטל אעב"ן וה"ה כמבואר וק"ל: ובזה אפ"ל כו' הפ' רבים אומרים לנפשי אין ישו"ל ב"ס ואתה ה' וכו' קולי אל ה' אקרא ויענני וכו' ואמרו במד' רבנן פתרי ליה להאי קרא באוה"ע שאומרים על ישראל אומה ששמעה בסיני אנכי ולא יהיה לך ובסוף מ' יום עשו את העגל כלום י"ל תקנה ואולם ארז"ל דלא היו ישראל ראויים לאותו מעשה אלא כדי להורות תשו' לרבים כידוע דאוה"ע ס"ל דל"א מדשני קרא ש"מ תרתי ולפי"ז גם מרשיע א"ע שמודה בקנס חייב ולזה אמרו אומה ששמעה וכו' כלום י"ל תקנה אמנם אתה ה' מג"ב וכו' קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו שנתמשכן ב"פ בעונותיהם של ישראל ונרמז זה בקרא דאלה פקודי המשכן משכן שעתיד להתמשכן ב"פ וכו' ולפי"ז נפק"ל דאמרינן מדשני קרא א"כ גם גבי אם המצא תמצא אמרי' מדשני קרא ומזה ילפינן שפיר דתשו' מהניא מדין מוד"ב מדשני קרא וכנז"ל וק"ל: וזה אפשר כו' הכ' בדניאל סי' ט' ה' ככל צדקותיך ישוב נא אפך וכו' כי בחטאינו וכו' ירוש' ועמך לחרפה וכו' ועתה שמע אלהינו וכו' כלו' דכיון דחזינן דנתמשכן ביהמ"ק בחטאינו ובעונות אבותינו ע"כ צ"ל דנפק"ל מדשני קרא לכתוב המשכן משכן א"כ איפה ועתה רמז לתשו' בדין הוא שתקבלנו בתשו' דגם בפ' דהמצא תמצא דרשינן תרתי מדשני קרא וש"מ דמרשיע א"ע דהיינו מוד"ב פטור ותשו' מהניא מדין מוד"ב וכנז"ל וק"ל: נמצינו למדים דעיקר הפיטור והכפרה דאהניא לן ע"י התשו' והוידוי אינו אלא מדין מוד"ב תחילה אפי' דאח"כ ב"ע קי"ל כרב דפטור וה"נ הגם דאית עלן סהדי שהם השמים והארץ והירח ואבני וקורות ביתו ונשמתו של אדם וככל הנז"ל מ"מ כיון דקדים האדם ומודה קודם שיעידו עליו העדים הנ"ל הו"ל מוד"ב ופטור אפי' ב"ע הנ"ל אח"כ ואסהידו עלוהי דאיניש וככל הנז"ל: והן אמת דכד דייקינן שפיר כל העדים הנ"ל לא חזו ולא מידי לפו"ד כלל שהרי הקורות ואבני ביתו ודאי דלא חזו להו לאסהודי דדינייהו הוי כדין אלם וחרש דלאו בר הגדה נינהו דבעינן שיעידו בפיהם וליכא גם השמש והירח השמים והארץ מלבד דפסילי מטעם זה תו פסילי נמי מטעם דאינם בכלל המצות מידי דהוה אעבדים דפסילי לעדות מפני שאינם בכלל כל המצות וגם שמים וארץ אית להו דין עבדים לאאע"ה כדאי' בב"ר שהקב"ה הגביה לאאע"ה למעלה מכיפת הרקיע והקנה לו שמים וארץ כדי שיזכו בניו בתורה מדין חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו ולסלק מהם טענת מלאכי השרת מדין מצרנות כידוע: וכבר ראיתי בס' לקט יוסף בערך שמים וארץ שחקר כזאת דאיך מרע"ה יחד לעדות על ישראל את השמים ואת הארץ והלא הם עבדים לאברהם ועבד פסול לעדות ומה שתי' הוא ז"ל דכשמת אברהם והוא יש לו דין גר וגר שמת יצאו עבדיו לחירות יע"ש דבריו ז"ל קשים לשמוע דזהו דוקא אם לא הניח בנים דאז זכו