פני יצחק חלק ו קעה
Pnei Yitzhak part 6 175 · פני יצחק חלק ו · free full Hebrew text
Open in the reader →לאו דוקא במיתה וקבורה משתעי קרא אלא אפי' דר בה או הלך בה ד"א אוירא דא"י מפקיע מידי שעבודא דאוריתא ומצילתו מעונש מיתה ויסורין ומכפרת עליו כל חטא ועון אפי' החמורות ולזה וייראו גויים את שם ה' וכל מלכי הארץ את כבודך השרוי בא"י ולא יתן המשחית לבא כל צר ואויב כמש"ה לא האמינו מלכי ארץ כי יבא צ"ו בשע"י כי בזמן שישראל עושין רצונו ש"מ ושכינה שרויה עליהם אין כל אומה ולשון יכו' לשלוט בהם יען כי בנה ה' ציון נראה בכבודו ולאו דוקא בזמן שבהמ"ק קיים וע"י הקרבנות התמידין לא לן אדם בירוש' ובידו עון וממילא אין לאוה"ע שליטה בהם אלא גם אחר חבהמ"ק פנה אל תפלת הערער וכו' שבזמן שישראל מפוזרים הו"ל כערער בערבה וכיחידים דמי ועכ"ז לא בזה את תפלתם לנקותם מכל מום מכשול ועון ואינם יכו' אוה"ע לפגוע בהם כי ע"י התשו' והצעקה נעשו כבריה חדשה וכקטן שנולד דמי וכי תימא שהרי סו"ס לא יבצר מיסורין או לפעמים מחיוב מיתה דאפי' יוה"כ תולה ולפעמים יוה"כ ויסורין תולים וממילא ימצא מזכרת עון לשלוט בהם ואפי' שדהע"ה כבר התפלל ואמר תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא וכו' הרי יש ד' חלוקי כפרה שהיה ר"י דורש ובשלמא בזמן שהיה בהמ"ק קיים ועיר ירוש' על תילה בנויים ומשוכללים ניחא דשעיר מכפר על הכל אבל בזה"ז דליכא מקדש וכהן שיכפר בעדינו מאי הוי עלן לז"א גם מזה ליכא למיחש דמ"מ אלקינו מרחם לעשות ולקיים את דבר דוד עבדו ועם שבזה"ז נסתלקה שכינה למרום בעוה"ר עכ"ז תמיד עיני ה"א בה בארעא קדישתא כמ"ש ארץ אשר ה"א דורש וכו' וז"ש כי השקיף ממרום קדשו ה' משמים אל ארץ הביט כדכ' עיני ה"א בה ולדרים עליה ובקדושתה עומדת ולא מיבעיא לדרים עליה אלא גם כל המחזיק בהם זוכה ושומע אל אביונים לשמוע ה' אל אנקת אסיר בגלות בחו"ל ואינו יכול לעלות לא"י אפי"ה עונה בעת צרה לפתח בני תמותה שאפי' היה חייב מיתה או יסורין עכ"ז יפתח מוסרותיהם ינתק יען שעיניהם תלויות וצופיות מרחוק בבנו"ת הארץ בחי"ן ומחזיקים לדרים עליה העוסקים בתורה. לספר בציון שם ה' ותהלתו בירוש' וע"י אהבתם וחמלתם עם הדרים בארץ ומחזיקים בידם ינצלו גם מד' חלוקי כפרה ויפטרו מיסורין וממיתה שהיו כבר מחויבים בהם בעוונם וקרא אותם בני תמותה ופי' הרד"ק ז"ל דקרא לבני הגולה בני תמותה מחמת העבירות המתחייבים עליהם מיתה ויסורין ועכ"ז א"י ת"ו אימא מרחפת בכנפיה עלינו תמיד בזכות ארעא קדישתא דמגינא ע"כ העולם וק"ל: ובקוטב זה אפ"ל ג"כ כה"כ לך דומיה תהלה אלק"ים בציון ולך ישולם נדר שומע תפלה עדיך כב"י דברי עוונות גב"מ פשענו א"ת אשרי תבחר וכו' נוראות וכו'. והכונה עפ"י האמור לך דומיה תהלה אלקים שהוא מדה"ד שאינה יכולה לקטרג בסבת ציון וז"ש בציון ר"ל בעבור ציון כי א"י בכללותה נקראת ציון כמ"ש הר' מהרש"א ז"ל בס' פני שלמה יע"ש ולא לדרים עליה אלא גם להרחוקים ממנה יושבי חו"ל יען כי לך ישולם נדר. אפי' שנדרו לעלות לא"י ולא יכלו לקיים נדרם ללכת הם עצמם איתנהו בתקנתא לשלם נדרם ע"י שמחזיקים במקומם לת"ח העוסקים בתורה על הארץ הטובה יחשוב ה' להם כאילו הם עצמם עלו לא"י כמ"ש הרב שע"א ז"ל כנז"ל אשר בזה נחה שקטה החקירה אשר שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו בתפילה ובתחנונים הגם כי דברי עוונות גברו מני עכ"ז פשענו אתה תכפרם וכ"ש לדרים עליה שלא ימצא בהם מזכרת עון כי קדושת הארץ מפקיע שעבודא דאורייתא ועליהם נאמר אשרי תבחר ותקרב י"ח נשבעה בטו"ב קדוש היכליך והקדש מפקיע מידי שעבוד ולאו דוקא לדרים עליה אלא גם כל המחזיק בידם זוכה בזה וז"ש נוראות בצדק תעננו ר"ל בצדקה שנותנים בני חו"ל לא"י ולענייה ולחכמיה ומחזיקים בידם מממונם נוראות יעננו ומבטח לכל קצוי ארץ וים רחוקים ליושבי חו"ל וכנז"ל וק"ל: ובדרך זו אלך לפרש כה"כ רצית ה' ארצך שבת ש"י שאתה מקבלם בתשו' וסולח ליעקב המכונים בשם יעקב כשאינם עושין רש"מ כמשז"ל ולא מיבעיא היושבים בארצך הקדושה שזכותה מגן עליהם לכפר להם אלא גם בזכותה נשאת עון עמך המחזיקים ביד בני א"י כסית כל חטאתם סלה דקדושת הארץ מפקיע מידי שעבודא דאו' אפי' כל עון וחטאה ומלבד זה עוד זאת אספת כל עברתך השיבות מח"א שאפי' היו חייבים עונש יסורין או מיתה אתה פוטרם מהם לגמרי בזכות ארצך וק"ל: ונחזור לבאר דרך רמז סיום לשון מרן ז"ל שבסי' תקפ"ו הנז"ל דסיים ואמר עוד חוץ משל פרה פני שהוא קרן ופסול שם רמז למה שיש לחקור בזה דמאחר שהקב"ה ברחמיו מעביר אשמותינו ראשון ראשון בכל שנה ושנה ולפי האמור דהו"ל כבריה חדשה וכקטן שנולד דמי והקב"ה חפץ לזכות את ישראל א"כ מי מעכב על ידו מלגאול אותנו ויחזיר עטרה ליושנה שהרי לא נשאר למדה"ד לעכב כלל וכבר עמדו ע"ז המפרז"ל וכמה תי' נאמרו בזה וחד מנייהו עדיף במה שחקרו עוד חקירה אחרת דע"מ כל החרדה שנחרב בעבורה בית ב'. ומה צרה היתה שם דבשלמא בית א' נחרב על כמה. עבירות חמורות שהיה בידם כידוע אך דא עקא דבית ב' היה בידם תורה ומצות ומע"ט ולא היה בידם שום ע"ז וג"ע וש"ד כלל כי אם עון ש"ח ולה"ר והיה בהם צ"ג מגינים על הדור תנאי קמאי כריב"ז וכיוצא בו אשר כל אחד מהם שקול כעולם ומלואו ואפי"ה לא נשא ה' להם פנים ונחרב הבית ב' וניחא להו במשל לחולה שחלה חולי כבד ונתרפא מחוליו דמ"מ רוח קמעא עוכרתו לא כמו שהיה קודם חוליו בריא עדיף שאפי' ישן בטחב לא יכהו שרב ושמש כידוע. וידוע דעון העגל הוא הנקרא חולי כבד ואפי' שנתרפא בו בפרק מ"מ ביום פקדי ופקדתי וכו' שאפי' חטא קל יחזירנו לחוליו הכבד דהושרשו בו מתחי' ושינו בו ושלשו בו בחטאם בע"ז בבית א' והנביא הזהירם יום יום ולא הטו אוזן וא"כ כ"ז דנעשים בריה חדשה היינו על חטאות הציבור והיחיד שעושין בסדר השנים על החדשים אנו בושין ומתחרטין ושבים אליו בכל לב על כל אלה יקבל בתשו' ואלקינו מרחם ועושה אותם בריה חדשה לא כן על מעשה העגל דכתיב ביום פקדי וכו' והוא מושרש בגופם שורש פורה רוש ולענה וצריך תשו' גדולה בהתמדה יום אחר יום עד שימחק העון הזה עד גמירא וה' ברחמיו באורך הזמן מברר ומצרף אותם כמטהר וכמצרף כסף סיגים דור אחר דור עד זמן קץ שם לחושך ואז יעביר גלולים מן הארץ ויגאל אותנו וישיב בנים לגבולם לכן בא הרמז בלשון מרן ז"ל במ"ש חוץ משל פרה כלו' העגל בנה של פרה ע"ד משז"ל תבא פרה ותקנח צואת בנה ולתא דע"ז עון העגל פסול לגמרי מפני שהוא קרן לשון חוזק שהוא מושרש וחזק כדכ' וביום פקדי או לשון קרן קיימת כי אחר שנטהרו ישראל במ"ת וחזרו להיות כמלאכי מעלה וחירות ממה"מ ומש"מ ע"י מעשה העגל חזרו לזוהמת הנחש ס"מ כידוע כמה גרם עון העגל וממנו שליטת ס"מ וגונדא דיליה וכל שאר העבירות הם כולם פירות ופ"פ והקרן קיימת הוא העגל שאילו לא חטאו בעגל מאותו זמן היה גמר תיקון העולם כמו זמן אדה"ר קודם שחטא ופסקה זוהמת נחש הקדמוני הוא שטן הוא ס"מ ובחטאם בעגל נתקלקלו לגמרי עד שיתוקן דור אחר דור ואז את רוח הטו' יעביר מן הארץ ובא לציון גואל: