פני יצחק חלק ו קעג

של איל אינו אלא למצוה מן המובחר ולא לעיכובא כלל והכי רהטי לישנא דרוב הפוס' ז"ל דאינו אלא למצוה מן המובחר כמשי"ר המעיין. ולכאורה הדבר קשה דאמאי לא ליהוי לעיכובא נמי ושלא יצא יד"ח רק בשל איל דוקא כיון שהרמב"ם והגאון מהרא"מ ז"ל בס' יראים עמוד זמנים סי' קי"ז ס"ל דבעינן של איל מדאורייתא כמ"ש כמה מרבוותא ז"ל שכן הוא דעת עליון הרמב"ם ז"ל ע"ע הלא בס' ואכמ"ל וכן הבין הגאון הגמי"י ז"ל בדעת מהר"א ממיץ ז"ל הנ"ל דלעיכובא בעי שופר של איל והכי מוכח לכאורה מדאמרינן בגמ' דר"ה דט"ז ע"א אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק וכו' ע"כ. ודברים אלו מוכיחים שהוא דאורייתא ממ"ש למה תוקעין דנראה שכבר קדם לזה משנה או ברייתא דצריך דוקא של איל וא"כ צל"ד אמאי עלתה הסכמת הפוס' ז"ל דאינו לעיכובא אלא למצוה מן המובחר ואיך העולם אינם נזהרים בזה לחזור אחר שופר של איל לעיכובא מיהו מהא דר' אבהו דאמר למה תוקעין וכו' איכא למידחי דקאי אמנהגא דעלמא שנהגו לתקוע בשופר של איל ולזה אמר למה נהגו כן וכ"כ הרא"ש ז"ל בפסקיו בפ' ראוהו ב"ד והר"ן ז"ל שם וכ"כ הגאון מהרש"א ז"ל בחי' אגדות שם אהא דר' אבהו משם הר"ן ז"ל יע"ש וכדבריהם ז"ל מוכח מדקאמר ר"א למה תוקעין וכו' ולא. אמר מפני מה אמרה תורה וכו' כדקאמרי בש"ס בתר הכי מפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת ונסכו מים לפני בחג וכו' יע"ש ודאי דה"ט משום דבתורה לא כתיב לא שופר ולא של איל כלל וכדפירש"י ומהרש"א ז"ל דגמרא גמירי לה והכי נהוג עלמא ועלה קאמר ר"א למה תוקעין וכו' וכמדובר. אך אכתי ק"ט מסברת הרמב"ם והרא"ם ז"ל דס"ל דהוי מדאורייתא ולעיכובא כנז"ל אם לא שנאמר דמזה מוכח להדייא כסברת הפוס' ז"ל דס"ל דגם בדאורייתא יש לחלק בין לכתחי' לבדיעבד וכמ"ש בשמם הרב זוכרנו לחיים ח"א דכ"ג והגאון הברכ"י ז"ל בח"מ סי' טו"ב סק"ו וביו"ד סי' ער"ב סק"ה ובס' גנזי חיים למוה"ר החבי"ף ז"ל די"ב ע"ד ובס' מקנה אברהם ח"ב דז"ך ע"ג יע"ש אך להפוס' דפליגי בזה וס"ל דבדאורייתא אין חילוק מדיעבד ללכתחי' אכתי קשיא וצריך להתיישב בזה ואכמ"ל בזה כעת: איך שיהיה הנה הרב הקדוש ב' לוחות הברית ז"ל בהל' שופר דכ"א עמד וימודד אר"ש טובה ורחבה ופירש לשון מרן ז"ל הנז"ל בדרך מוסר על בעל תשו' דבעל תשו' יקרא שופר ע"ד שפי' הרמב"ם ז"ל וז"ל אעפ"י שתקיעת שופר מצוה מ"מ רמז יש בה כלומר עורו ישנים וכו' ושפרו מעשיכם וכו' יעש"ב: ואני הדל ברגליו אעבורה לפרש בדרך רמז באו"א עפ"י אמות הקודם דהיינו שהתשו' באלו הימים שהם עימ"ת עד יוה"כ ועד בכלל כולם נקראים בשם יומא דר"ה יומא אריכתא יען כי בכולם מלך יושב על כסא דין המלך המשפט ושערי תשו' פתוחים בהם לכל הן ליחיד הן לרבים ופותח בהם בעה"ב את ידו לקבל שבים והוא ית"ש מקבל תשו' מאהבה וזה רמז באומרו שופר של ר"ה ר"ל שפירו נאה ויאה דר"ה מעין שופרי ולא ראי זה כראי שאר ימות השנה דהגם דהתשו' והצעקה יפה בכל עת מ"מ בר"ה שהם עימ"ת יפה התשו' ביותר כמ"ש הרמב"ם ז"ל: אמר עוד מצותו בשל איל ופי' הרט"ז ז"ל דזו חלוקה בפ"ע ונקראת מצוה מן המובחר ואין ערוך אליה ובזה רמז לנו למשז"ל במד"ר סדר אמור בפרשת מוספי יומא דר"ה ע"פ ועשיתם עולה וז"ל והקרבתם מבע"ל מה ת"ל ועשיתם אמ"ל הקב"ה לישראל עשו לפני כסדר הזה מעלה אני עליכם כאילו עשיתם את עצמכם וכאילו היום בראתי אתכם בריה חדשה עכ"ל. הרי דק"ל אומרו ועשיתם דמאי שנא מכל הקרבנות דכתיב בהו והקרבתם והכא כתיב ועשיתם ואמרו ללמדנו בא שבשעה שמקריבין איל לעולה קרבן מוסף היום מעלה עלינו כאילו בראתי אתכם בריה חדשה דאילו בשאר קרבנות דתמידים ומוספים של כל השנה אפי' שכולם מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו מ"מ לא יהיו מנוקים מכל וכל דיש מהם דאין מתכפרין אבל בימים אלו דעימ"ת יהיו נקיים מכל מום מכל וכל כקטן שנולד וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בריש הל' תשו' ולח"מ ז"ל שם וזה אינו אלא בזמן שבהמ"ק קיים אבל בזה"ז היה רבי ישמעאל דורש ד' חלוקי כפרה וכמ"ש הרמב"ם והלח"מ ז"ל שם וע"ז בא הרמז שופרי דר"ה היינו בזמן הבית שבהמ"ק קיים והיו כל ישראל איש בנחלתו ומקריבין שם איל לעולה כסדר האמור בפרשה והרמז שם זכר לעקידת יצחק מה גם דבאותו זמן זכות אבות לא תמה אליבא דכ"ע וכל ישראל יחיד או רבים יהיו מנוקים מכל מום מכשול ועון אשר חטא לגמרי ואז יהיו כבריה חדשה כנז' במד"ר הנז"ל. עוד בא הרמז שפורי דר"ה שאפי' אוכלים ושותים ושמחים ולובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחין וכו' כמ"ש הטור ז"ל ריש הל' ר"ה ומ"מ מקבלם בתשו' יותר משאר ימות השנה דתשו' דשאר ימות השנה תענית שק וכו' משא"כ בימים אלו ועכ"ז יהיו נקיים מכל עון ואשמה ונעשו כבריה חדשה והיינו בזמן שבהמ"ק קיים כנז"ל וזהו יופי ביותר דר"ה ועימ"ת בכלל: אמר עוד לא מצא בשל איל וכמ"ש הרב ט"ז ז"ל דמחזירין על המצוה מן המובחר עכ"פ איתיה בתקנתא מצוה לכתחי' בכפוף יותר מן הפשוט כאן רמז על זמן אחר חבהמ"ק בית ראשון שבעוה"ר אפי' בבית ב' שהיו מקריבין כעין בית א' וכסדר הנז' בתורה מ"מ נחסרו בבית ב' חמשה דברים בבהמ"ק גופיה שהיו בבית א' מה גם דבבית ב' לא עלו כל ישראל כי אם מעט מזער שעלו מן הגולה עם עזרא כידוע מה גם דהיו ג"כ כפופין ומשוע' תחת ממשלת מלכי אוה"ע וחסרונות אלו מעכבין את הכפרה פורתא דהמלך לחודיה דינו כרבים ושקול ככל ישראל כדאמרי' בגמ' דר"ה דט"ז מלך וציבור מלך נכנס תחי' לדין מ"ט דלאו אורח ארעא למיתב מלכא אבראי א"נ מקמי דליפוש חרון אף ונידון בכל יום כדכ' לעשות משפט עבדו וכו' כדאי' בירוש' פ"ק דר"ה סי' ו' דדינו כרבים וא"כ אפי' בשאר ימות השנה כח המלך עדיף כרבים לקרוע גז"ד ובבית ב' אין מלך בישראל ועוד דבבית ב' ליכא דין רבים לשיטת הרב שא"י ז"ל בד' הרמב"ם ז"ל דמצריך ציבור כל ישראל כמו בימי יאושוע שהיו כל ישראל יחד וא"כ בבית ב' כיחידים דמו ואילו היו כל ישראל ביחד ומלכם בראשם כבזמן בית א' היו נטהרים ומנוקים מכל חטא ולא לן אדם בירוש' ובידו עון אשר חטא גם מקמיה דאתי ר"ה ועימ"ת אלא דבר"ה ובעימ"ת היו נטהרים ביותר בתוס' טהרה אחר טהרה וקדושה יתירה והו"ל כקטן שנולד וכבריה חדשה לא כן בבית ב' דחסר לן כמה טובה כפולה ואינן מן המובחר כמו בזמן בית א' אמנם סו"ס עדיפי מזה"ז אחר חורבן בית ב' דעכ"פ היו מקריבין איל מוסף היום כסדר האמור בפ' ועושין מצותן ככל דיני התורה והוו מיהא כבריה חדשה: אמר עוד ובדיעבד כל השופרות כשרים בין פשוטים בין כפופים ומצוה בכפופים יותר וכו' שם רמז בהק' עוד מ"ש במד' וז"ל פנה אל תפלת הערער וכו' רבי פתר קרא בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא ולא או"ת ולא כהן ומקדש וכו' אלא תפלה אמר