פני יצחק חלק ו קסח

אמר עוד מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב בכל ימי השנה ולאו דוקא בימ"ת נצור לשונך מרע וכו' ופי' הרד"ק ז"ל שלא ידבר רע בבני אדם ואחת בפה וא' בלב וזהו סור מרע וכו' יע"ש ולדרכנו יובן עפ"י התירוץ דכאן בעבירות שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו דבעבירות שב"א לחבירו אינו נושא פנים אפי' בימ"ת וכ"ש בשאר ימות השנה לז"א נצור לשונך מרע וכו' כפי' רד"ק ז"ל ובקש שלום ורדפהו אם חטא לחבירו יפייסהו ואז ישא ה' פניו לו ועכ"ז חזר והודיע כי פני ה' בעושי רע וכו' דלא תחשוב דמה שאינו נושא פנים לעושי רע הוא שלא להטיב לו דוקא אלא גם להכרית מארץ זכרם ע"ד מש"ל כתיב כי חפץ ה' להמיתם וכו' וז"ש פני ה' בעושי רע להכרית מ"ז: א"נ בא לרמוז חי' אחר המובא לעיל דאוי לו לאחאב שנשא פניו לרעתו וז"ש פני ה' בע"ר וכו' שנשא לו פנים לרעתו. אמר עוד צעקו וה' שמע וכו' הכונה במש"ל דאם נשא להם פנים לפי שעה לעכב מלבא עליו הפורענות ואם במאי דביני ביני חזרו בתשו' בזמן המועיל אזי יקבל תשו' לסלק הפור' לגמרי וז"ש צעקו וה' שמע הוא ובית דינו ומכל צרותם הצילם ר"ל לאפוקי שמתחי' עיכב להם הפור' ולא סילק הצרה וע"י צעקתם מסלקה ומכל צרותם הצילם ולענוים יתן חן קרוב ה' לנש"ל וכו' רבות רעות צדיק דאפי' שהוא יחיד יצילהו ה' מכולם ולזה דייק לעיל לומר צעקו וכו' לשון רבים והכא בעניו אמר בל' יחיד מכיון אל האמור וק"ל: ובזה אפ"ל דרך רמז בכה"כ מזבח אדמה תעשה לי וכו' וחוץ מדרכנו יובן במשז"ל אם פגע בך האי מנוול משכהו לבהמ"ד וכו' וז"ש מזבח אדמה רמז ליצה"ר הנמשל לחומר כעפר אדמה שהכל דשין בו דידוע דהיצה"ר הוא טבע החומרי כמ"ש הראשונים ז"ל ועיין בס' אור החיים להרב הקדוש מהר"ח ב"ע ז"ל וזבחת עליו א"ע דזאת התורה לעולה וכו' ומי שדעתו שפלה עליו מע"ע כאילו הקריב כל הקרבנות כולם וא"ת באיזה כח יכול אני עליו לז"א בכ"מ אשר אזכיר א"ש וכו' דמכאן למדו רז"ל דאפי' יחיד העוסק בתו' שכינה עמו כידוע א"כ ע"י עסק התו' היא זובחת ליצה"ר וכאלו הקריב כהק"כ וק"ל: א"נ וזבחת עליו ר"ל על היצה"ר א"ע וא"ש וא"ת תינח בז' שבהמ"ק קיים אבל בזה"ז מאי איעביד אנא לבטל היצה"ר לז"א בכל מקום וכו' כדרז"ל הנז' דע"י עסק התורה מסתלק היצה"ר וכנז"ל וכן אמר הקב"ה לדהע"ה כי טוב לי יום בחצירך וכו' כדדרז"ל כידוע: ועפ"י דרכנו אפ"ל מזבח אדמה וכו' ע"ד מש"ל דהיצה"ר הוא החומר כנז"ל ע"י וזבחת עליו א"ע וא"ש כאילו הקריב וכו' כנז"ל ולא עוד אלא בכל מקום אפי' ביחיד ואפי' בשאר הימים ע"י עסק התו' תפלתו מתקבלת ועונה אותו בכל עת וק"ל: ועפ"י קוטב זה אפ"ל כה"כ ישישו וישמחו בך כל מבקשיך כמש"ל משם הרשב"א ז"ל דמפני השמחה נושא פנים ועונה אותו ויאמרו תמיד יגדל ה' שמגדילים שמו לכן נושא להם פנים ואני איני צריך לכ"ז יען כי עני ואביון אני דע"י שמשפיל עצמי ה' יחשוב לי ממעל לחש"ב ע"ד לשארית נחלתו ולזה עזרי ומפלטי אתה. וכן בזה יובן כה"כ חטאת נעורי וכו' טוב וישר ה' וכו' במש"ל דטעם נשיאות פנים דמצוה לבצוע ואפי' שהשי"ת יודע הדין מ"מ כל שמדה"ד לא ידעה הדין יכול לבצוע ולישא פנים וז"ש חטאת וכו' א"ת למען טובך ה' טוב וישר ה' דמדתו לבצוע משום ועשית הישר והטוב ע"כ יח"ב וא"ת התינח קודם גז"ד אבל אחר גז"ד שידעה מדה"ד את הדין אז א יוכל לבצוע ומאי אית תקנה לזה לז"א ידרך ענוים במשפט דאיהו מדה"ד כדאיתא בזוה"ק צדק איהו דין משפט איהו רחמי כידוע דלענוים יתן חן וחסד ורחמים לישא להם פנים אפי' אחר גז"ד ולקרוע גז"ד שלהם וא"ת התינח למי שהוא עניו ושפל אך לשאר בני אדם הוי אליה וקוץ בה כדאיתא בגמ' אמר רב אליה וקוץ בה לשארית נחלתו וכו' לז"א כל אורחות ה' חסד ואמת לנוצרי ברית"ו ועדותי"ו כמש"ל ברית ותורה קאי על ברהמ"ז דכתיב התם ברית ותורה ונוצרי היינו משמרת ע"ד נוצר תאנה י"פ והיינו שאוכלין קמעא ומברכים ברהמ"ז וז"ש לנוצרי בריתו ועדותיו היינו ברית ותורה דבברהמ"ז אפי' על כזית וכביצה כנז"ל וק"ל: מעתה חזרתי לנושא"י מקדם והנוש"א בא לאהבה את ה' אלקך לשמוע בקולו וכו' שם רמז הרומ"ז למ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ב דתשובה וז"ל ומה היא התשו' שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנא' יעזוב רשע דרכו וכו' כדי שלא יהיה דומה לטובל ושרץ בידו וצריך להתודות ויתנחם על שעבר וכו' מדרכי התשו' להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים ועושה צדקה בכל כחו וכו' וגילה ממקומו שגלות מכפרת עון וכו' ולהיות עניו ושפל רוח. אין התשו' ולא יוה"כ מכפרים אלא על עבירות שב"א למקום וכו' אבל שב"א לחבירו וכו' אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו וירצהו וכו' ואפי' לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו עד שימחול לו וכו' עכ"ל: והנה ממ"ש הרמב"ם ז"ל ודקדק בלשונו הזך לומר בלשון שלילה אין התשו' וכו' אלא וכו' ולא כתב כמ"ש לעיל על חלוקה אחרת וז"ל בד"א בעבירות שב"א לחבירו אבל וכו' א"צ לפרסם חטאו עכ"ל וה"נ הול"ל הכי במד"א בעבי' שב"א למקום אבל וכו' מדלא כתב כן אלא נקט בל' שלילה אין וכו' מוכח מזה דס"ל כמ"ש הרב המוסמך מארי דאתרין הרי"ף ז"ל בחי' לפרק יוה"ך דעבי' שב"א למקום תלויים עם עבי' שב"א לחבירו ואם לא פייס את חבירו גם חלק המב"ה אינו נמחל כיעו"ש ואין הכונה דאין יוה"ך מכפר על עבירות שב"א למקום כולם חלילה אלא על דרך שכתב הגאון הרב חיד"א ז"ל בספריו הקדושים דכשחוטא אדם לחבירו ולא פייסו לא מלבד חטאו עם חבירו יש עליו עונש אלא גם הוא פוגם בכבוד המב"ה וגורם צער לשכינה וזהו אעפ"י שהתודה וכו' מ"מ כ"ז שלא פייס לחבירו גם חלק הנוגע למקום באותו חטא שחטא עם חבירו אינו נמחל לו שהעון שעשה עם חבירו מעכב כפרתו גם בחלק המב"ה עכתד"ק יע"ש: והענין הוא כי החוטא לחבירו חטא זה שורש פורה רוש ולענה ומלבד צער המגיע לשכינה עוד בה יוליד כמה תולדות רבות רעות תולדה כעין אב אבי אבות הטו' תחילה כי ימשך מזה לה"ר וש"ח וחשדא בכשרים שאפי' רואה את חבירו מדבר עמו דברי שלום לאמר הלב חורש מחשבות און משנאה ואיבה וקנאה ותחרות וחשדות לכף חובה כידוע ועובר על לאו דלא תשנא אא"ב ועל מ"ע דואהבת לרעך כמוך כמשז"ל וז"ל אם אתה מקיים ואהבת לרעך כמוך אתה מקיים ואהבת את ה"א ואם אין אתה מקיים וכו' אין אתה מקיים וכו' והכונה עפי"ד רבינו האר"י הקדוש ז"ל ע"פ לא תשא א"ש ה"א לשוא דר"ת תש"א תחרות שנאה איבה כי בצלם אלקים עשה א"ה דהיינו שם הויה ב"ה מצויר באדם ב' עינים הם תרין יודי"ן והחוטם הוא וי"ו הרי כ"ו כמספר הוי"ה. גם הראש הוא יו"ד וב' ידים שיש בהם יו"ד אצבעות הם ב' ההין והגוף הוא וי"ו הרי הוי"ה ב"ה וז"א לא תש"א וכו' וזהו אם אתה מקיים ואהבת לרעך אתה מקיים וכו' כי בצלם אלקים וכו' ואם אין אתה מקיים וכו' כנז"ל הרי לפניך דחטא זה יוליד כמה חטאים עד שיעבור על לאו דעשרת הדברות שדיבר ה' לא תשא שבו נזדעזע