פני יצחק חלק ו קסז

תשובה מעליא וכמש"ל משם מהראנ"ח ז"ל אבל בתשו' מעליא אין לך דבר וכו' וז"ש ובקשתם משם אה"א ומצאת כי תדרשנו בכ"ל וכו' משא"כ בא"י ובשאר עבירות אפי' ויפתוהו בפיהם וכו' עכ"ז נקרע גז"ד משא"כ בע"ז בעי תשו' מעליא בכל לב ונפש ועוד בצר לך וכו' על דרך שכ' התוס' ז"ל דממדת חנון עונה בצרה היפך הדין וז"ש בצר לך וכו' ושבת וכו' כי אל רחום וכו' וזהו גבורה שעונה בצרה אז אפי' היפך הדין ולא ישכח את ברית אבותיך דמצד זכות אחרים נושא פנים לכם כמו לוט בשביל אברהם על כן אין להתייאש מן הרחמים וז"א כי אל רחום ה"א וק"ל: ועפ"ז אפ"ל ג"כ כונת דהע"ה באומרו אברכה את ה' בכל עת וכו' עד רבות רעות צדיק וכו' ואין להאריך בדקדוקים כי רבו: ועפי"ה אפ"ל שבא דהע"ה ללמדנו תוכחת מוסר וגדולת האלי"ת אשר עונה לאדם בכל עת וה"ט מצד נשיאות פנים כנז"ל לז"א אברכה את ה' היינו ברהמ"ז בכל עת ואפי' ק' פעמים אוכל קמעא ומברך ולא חשיבא ברכה לבטלה או שאינה צריכה יען כי תמיד תהלתו בפי להגדיל בשבחו ית"ש ובה' תתהלל נפשי דמזון הנפש היא הברכה ובכן ישמעו ענוים וישמחו כמש"ל דהעניו אינו צריך לזה יען לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים: ובזה אפ"ל ג"כ כה"כ יאכלו ענוים וישבעו שאינם צריכים להרעיב עצמם לאכול קמעא ולברך כדי שישא ה' להם פניו דבלא"ה מצוי הוא ית"ש עמהם ונושא פנים להם אך שאר בני אדם שאין בהם מדת ענוה צריך שיהללו ה' דורשיו שמגדילים שמו ית' אזי יחי לבבכם לעד: וחוץ מדרכנו הנז' אפ"ל יאכלו ענוים וכו' במשרז"ל עד שיתפלל אדם שיכנסו דב"ת לתוך פיו יתפלל שלא יכנסו מאכלים מעדנים לתוך פיו דאין ארי נוהם מתוך קופה של תבואה אלא מתיך קופה של בשר ואיתא בירוש' בפ' כיצד מברכין וז"ל טובתי בל עליך אם אכלת ושבעת וברכת מבלה כל טובתי בקרבך וכתב הרב דברי שלמה בפ' במדבר שע"י שמברך אין לו לחוש עוד מהיצה"ר דבמקום שהברכה שורה השכינה שורה יע"ש וז"א יאכלו ענוים וישבעו ואל יחושו ליצה"ר יען שהענוים שכינה שורה בהם כמש"ה אני את דכא ולאנשים דעלמא יהללו ה' דורשיו שע"י הברכה שכינה עמהם ואז ינצלו מהיצה"ר המתגרה בהם מכח ריבוי אכילת המעדנים ולא ירשיעו ויחי לבבכם לעד בעוה"ז ובעוה"ב ע"ד בן איש חי לא כן הרשעים דאפי' בחייהם ק"מ והצ"ג יחיו לעד גם אח"מ קרויים חיים וק"ל: ועפ"י דרכנו הקודם אפ"ל ג"כ כה"כ כי רוצה ה' בעמו ר"ל לעשות רצון עמו יפאר ענוים בישועה שאינם צריכים לצירוף כל העם לישא פנים להם מדין ציבור וק"ל וז"ש דוד המלך ע"ה ישמעו ענוים וישמחו כי עונה ה' להם בפרטות להם הישועה כמשז"ל לשארית נחלתו כנז"ל גם במ"ש וישמחו שם רמז מש"ל משם הרשב"א ז"ל במ"ש ז"ל עד כזית דה"ט משום דמוסיף מוכח דעובד בשמחה וז"א וישמחו שעובדין בשמחה ועכ"ז נותן להם דהע"ה עצה ותבונה להצטרף ג"כ לרבים וז"ש גדלו לה' אתי ונ"ש יחדיו יען כי מע' הרבים שנא ושנא למעליותא דהן אל כביר ל"י ואפי' ויפתוהו בפיהם וכו' משא"כ יחיד וז"א דרשתי את ה' וכו' על דרך כי תדרשנו בכ"ל משא"כ הרבים ועוד כי הרבים לבם בטוח שישא להם פנים כי גדול כבודם דמלך וציבור נידונין בכל יום ומן הדין הוי משא"כ ביחיד דהוא מצד החסד והחנינה והיפך הדין: וזה אפשר כה"כ פדה בשלום נפשי מקרב לי שנתקרב לי האלי"ת ונשא פנים לי וה"ט משום כי ברבים היו עמדי שתפלתי ובקשתי היתה ברבים שהם הציבור וק"ל. אמר עוד הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו ופי' רד"ק ז"ל שינהרו אליו במרוצה ולא יבושו בבטחונם. וחוץ מדרכנו אפ"ל במשז"ל דעיקר טעם ביאת הנשמה לעוה"ז הוא כדי ליזון בזרוע ולא יהיה כמאן דאכיל דלאו דיליה כמאז וכמקדם וז"א גדלו לה' אתי וכו' ובזה ניזונים כולנו בזרוע ובזה נרויח הביטו אליו ונהרו ופניהם אי"ח כמאן דאכיל דל"ד וכו' וק"ל. ועפ"י דרכנו יובן שפיר כי הרבים ירוצו למגדל בפנים צהובות כי הם בטוחים שיענה אותם ואל יחפרו בבטחונם ועוד זה עני קרא וכו' חונה וכו' ע"ד מה שכתבו התוס' ז"ל דעונה ה' בצר ליחיד ממדת חנון כשקורא מתוך צרה אף שלא כדין שלפי טענת המלאכים אין לו לישא פנים וזהו ליחיד דהכי אוקמוהו בגמ' להאי קרא דישא ה' פני אבל הרבים ליתנהו בכלל זה כי מן הדין הם נידונים בכל יום כנז' לטובתם לקרוע להם גז"ד וז"ש זה עני קרא וה' שמע ומכל צרותיו דייקא דהישועה הבאה לו דוקא בצר לו ממדת חנון מושיעו בעת צרה משא"כ הרבים אפי' חונה מלאך ה' סביב ליריאיו שהם רבים ומדה"ד מתוחה כנגדם שלא ישא להם פנים עכ"ז ויחלצם ר"ל יוותר להם ויפטרם מהעונש וקורע להם גז"ד ולזה לא אמר ויחלצם מצרותיהם יען דאפי' קראוהו שלא בעת צרה עכ"ז ויחלצם שקורע להם גז"ד משא"כ היחיד מדה"ד מעכבת ואינו יכול ח"ו לישא פנים ליחיד אם לא כשקורא אל ה' בצר לו וממדת חנון כנז"ל: א"כ מכל אלין טעמו וראו בידיעת השכל כי טוב ה' אשרי הגבר יחסה בו דמצד טובו הגדול מה שעושה ליחיד בכל אופן הוא דוקא ממדת חנון משא"כ לרבים מדינא אכן בין למר ובין למר הוא יתברך שמו נושא פנים למר כדאית ליה וכו' וטוב ה' לכל לרבות היחיד ורחמיו על כ"מ אבל מ"מ יראו את ה' קדושיו ע"ד שאמרו כאן בעושין רצונו ש"מ כאן וכו' ע"כ אני מזהיר אתכם יראו את ה'. ואמר עוד קדושיו כמ"ש רד"ק ז"ל המונעים עצמם מרוב התאוה עד"ש המזיד עצמו מן היין נקרא קדוש והיינו אפי' אוכלים קמעא היינו ביראה ומונעים עצמם כדי שיהיו קדושיו אזי נושא להם פנים כי אין מחסור ליריאיו כשעושין רצונו ש"מ ודאי ישא ה' פניו להם כדמוקי לקראי הללו הכי בספרי כנז"ל: ועפ"י דרכנו לא מיבעיא דהאי חילוקא דספרי כאן בעושין וכו' כאן באין עושין וכו' דא"ש לסברת ר' יאודה בקידושין דס"ל בזמן שישראל עושין רש"מ קרויים בנים והוא ממש כתי' הספרי אלא גם לד' ר"מ דס"ל בנים משחיתים וכו' י"ל דהא דנושא להם פנים גם כשאין עושין רצונו הוא דוקא ע"י התשו' ולדעת מהראנ"ח ז"ל בפ' כי תשא דס"ל דהא דנושא פנים לישראל הוא דוקא בשאר עבירות חוץ מע"ז דבע"ז הרי יצאו מכלל ישראל ואינו נושא להם פנים כמש"ל בשמו הא ודאי דאין זה אלא לד' ר"י אבל לר"מ דאפי' בנים משחיתים עע"ז קרויים בנים וכמ"ש הרב יושב אהלים ז"ל בדקכ"ה א"כ הדין נותן דגם בע"ז נושא פנים להם דהבן לא יצוייר שלא יהיה בן וכמ"ש הרב התנא בפר"ד ז"ל כידוע: אמר עוד דהע"ה כפירים שהם הכופרים הרשעים רשו ורעבו שהם מרעיבים עצמם לאכול קמעא ולברך כדי לישא פניו להם ע"כ חטאתם לא יועילו במעשיהם אבל עכ"ז ודורשי ה' כלומר אם חוזרים בתשו' מעליא לדרוש את ה' בכל לבם ע"ד כי תדרשנו בכ"ל לא יחסרו כל טוב לזה אני מזהיר אתכם לכו בנים ש"ל ביראת ה' אלמדכם ואל תתנו לב לכפירים שבאים בטענת יצה"ר.