פני יצחק חלק ו קסא

ועפי"ד רז"ל דכתיבנא לעיל דהקב"ה מדקדק עם חסידיו ואין תפלתו מקרעת גז"ד כנז"ל אפ"ל בזה כונת מאמרז"ל ע"פ אתה החילות וכו' במן ע"כ והרב התנא ז"ל פי' שם במשז"ל פרנסה בשביל רבים והמן היה בזכות משה ולזה טען אתה החילות במן שבא בזכותי וא"כ דיני כרבים ויכול לקרוע הגז"ד יע"ש ומר שארנו הרב מהרח"א ז"ל שם הוק"ל דא"כ מה השיב לו רב לך כיון דטענת מרע"ה אלימתא היא יע"ש ולענד"ן חוץ מדרכנו אפ"ל כמ"ש הרב מהרח"א ז"ל הנז' שם לקמיה ע"ד הרב מהר"י מולכו ז"ל משום דגז"ד שיש עמו שבו' הוא וטענת משה היתה להתיר לו שבועתו וכן פי' שם במד"ר אתה החילות השבועה בעגל ומשה"ק ע"ז הוא ז"ל לקמיה שרצה לדמות תפלת משה לגז"ד של צבור והק' עליו דזה אינו דומה אלא לגז"ד שיש עמו שבועה וחוץ מדרכנו אפ"ל דהשבועה לא היתה אלא על לכן לא תביאו דהיינו לדבר אחד לדור ולמנהיג אבל לא על עיקר הכניסה לארץ ולפי דרכנו יתיישב נמי דכונת משה משום השבועה אין לחוש דהיה רוצה להתיר לו נדרו וא"ת מאי שנא מגז"ד של צבור י"ל שאני מרע"ה דהוא בעלה דמטרוניתא כמ"ש המפרז"ל כידוע כ"ז לפי דרכו של הרב ז"ל: אמנם לפי דרכנו בפשיטות י"ל דלעולם טענת משה טענה אלימתא היא ואפי"ה לא ויתר לו הקב"ה לקרוע לו הגז"ד הגם שהדין עמו והענין מבואר בגמ' להדיא בפ' יוה"כ דאמרינן התם אשריהם משה ואהרן שלא נשא להם פנים וכו' ע"כ. וכונת הגמ' לענ"ד כמו שנבאר לקמן בס"ד דהא דנושא פנים עם התשו' וכל חד כדיניה בין קודם גז"ד בין אחר גז"ד לצבור וזהו כונת הגמ' דאפי' דאפשר לו שיעשה להם נשיאות פנים לקרוע להם הגז"ד כדין אפי"ה לא עשה שכך היא מדתו יתברך לדקדק עם חסידיו כחוט השערה ולא לוותר להם כדי להגדיל שכרם בעה"ב וכ"כ הרי"ף ז"ל בחי' שם והכי דייק לשון אשריכם דנקט ועל דרך זה יתיישב מ"ד התם בגמ' אוי לאחאב שנשא לו פנים בעוה"ז ולא הביא הרעה בימיו דאמרי' התם שאת פני רשע לא טוב זה אחאב ב"ע דאפי' מן הראוי היה שלא ישא ל פנים אפי"ה נשא לו פנים לרעתו ועי"ש בהרי"ף ז"ל ועפי"ז מתבאר מ"ש קודם לזה בגמ' התם תשו' המוחלטין מעכבת הפורענות ואפי' לאחר שנחתם גז"ד והק' הרי"ף ז"ל מהא דאמרינן כי אם תכבסי וכו' וחילק בין שיש עמו שבועה לאין עמו שבו' עוד חילק שמעכבת לפי שעה שלא להביא הפורענות כמש"ל יעו"ש. עוד תי' דהתם איירי בפושעי ישראל בגופן עכד"ק. והנה על תי' זה האחרון דהתם מיירי בפושעי ישראל בגופן ק"ק לענ"ד ממ"ש התוס' ז"ל בר"ה די"ז בד"ה קרקפתא וכו' וז"ל וכל הני וכו' בשלא עשה תשו' אבל אם עשה תשו' הא אמרי' ביומא דתשו' תולה ומיתה ממרקת עכ"ל והיינו דאמרי' התם על ד' חלוקי כפרה יעו"ש משמע מדבריהם דפושעי ישראל בגופן נמי יש להם תשו' ומדברי הרי"ף ז"ל נראה דהא דאם תכבסי איירי בפושעי ישראל בגופן דאין להם תקנה ונמצא דאינה תולה להם התשו' וליכא למימר דקאי על מ"ש קודם דאיירי בגז"ד שיש עמו שבועה ולהכי ל"מ דהרי מוכח דלתירוצו האחרון לא בעבור השבועה כי אם בשביל פושעי ישראל בגופן והוא היפך דברי התוס' ועוד דברי התוס' הם מוכרחים מן הסוגיא דיומא דעדיפא מינה אמרי' התם ביומא חילול השם תשובה תולה ומיתה ממרקת אמנם י"ל דהא ל"ק כל כך לדעת הרי"ף ז"ל דמ"מ הא דתשו' תולה אפ"ל דהיינו עם היסורין ולאו דוקא כמ"ש התוס' וזה ברור ולכן כתב דהתם דאין מגין מן היסורין איירי בפושעי ישראל בגופן וכ"ז לשיטת הרי"ף ז"ל אכן לפי דרכנו א"ש דמ"ש בגמ' תשובת המוחלטין דוחה ומעכבת הפורענות היינו לפי שעה ואינו לטובה ח"ו ואפי' שהיה מן הראוי שלא ישא להם פנים אפי"ה נושא להם פנים לרעתם וכמו שהביאו אחר זה סמוך ונר' שאת פני רשע לא טוב זה אחאב ב"ע וכמש"ל וראיתי בעין יעקב כתנות אור שם הגהה וז"ל אפי' תשובת המוחלטין ע"כ ולפי דרכנו א"צ לזה ואדרבה תשו' המוחלטין שמעכבת כמ"ש לעיל: ובזה אפ"ל מאמרז"ל וז"ל אין שלום אמר ה' לרשעים מכאן שהקב"ה אוהב את הרשעים ע"כ והוא תמוה וכבר דשו בו רבים מהמפרז"ל וחוץ מדרכנו אפ"ל במ"ש ז"ל במד"ר בפ' בחוקותי וז"ל ונתתי שלום בארץ שמא תאמר כיון שאין שלום אין כל ת"ל ונתתי ש' בארץ ע"כ ובזה מבואר המד' הנ"ל דה' חפץ למען צדקו להשאיר לרשעים זכות לכן אפי' שנותן להם שפע רב אם אינו נותן להם שלום אין כל והכל תלוי בו וז"ש כשאין שלום אמר ה' לרשעים מכאן שאוהב ה' לרשעים שלא יחשב להם כל השפע שיש להם לכלום בעד מתן שכ"מ בעוה"ז וק"ל ועפ"י דרכנו א"ש טפי דהא דהתשו' מעכבת הפורענות היינו תשו' המוחלטין דהיינו לגמרי משא"כ שאר רשעים אינו נושא להם פנים והיינו אהבה שאוהב את הרשעים: ונמצ"ל דאם האדם חסיד וקדוש אפי' שהיה באפשרות עפ"י הדין לוותר ולקרוע לו גז"ד כההיא דמרע"ה עכ"ז אין הקב"ה נושא לו פנים ואדרבא מדקדק: עמו כדי להרבות שכרו בעוה"ב וכן להיפך ברשע גמור נושא לו פנים שלא כדין ע"ד ומשלם לשונאיו וכו' וכבר כתבנו לעיל דאם נמשכה תשו' עד ר"ה אזי קורע לו גז"ד וכד' חלוקי כפרה שהיה רי"ש דורש כל חד לפי מעשיו. ועפי"ז אפ"ל כונת התוס' ז"ל בר"ה די"ז על מ"ש ריו"ח גדולה תשו' שמקרעת גז"ד ש"א ת"ש שאלה ברוריה כתיב לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך כאן קודם גז"ד כאן לאחר גז"ד וכתבו התוס' בד"ה ישא ה' פניו וז"ל והא דלא הק' מן וישא ה' את פני איוב י"ל דהתם חס עליו מפני צדקו עכ"ל כך גירסת התוס' שלפנינו אמנם מהראנ"ח ז"ל בדרוש בפ' ויקהל גריס בדברי התוס' מפני צדקה יע"ש והרב מהרימ"ט ז"ל בדרוש פ' נשא תמה ע"ד התוס' דמההיא דאיוב לק"מ דבשביל אחרים נשא פניו לו כמ"ש בלוט הנה נשאתי פניך לבלתי הפכי ובמשה כתיב לולא משה בחירו ואעפ"כ לעצמו דקדק עליו כחוט השערה ושמא ט"ס הוא וצ"ל משום דחס על אחרים עכ"ל וזהו על דרך שכתבתי לעיל. איברא דהראיה שהביא מלוט לא זכר שר מ"ש התוס' ז"ל במס' נידה דע"א יע"ש גם הראיה דאייתי ממרע"ה ל"מ דשאני מרע"ה מרוב גדולתו דקדק עמו כחוט השערה אעפ"י דמדינא היה ראוי שיעתר לבקשתו: אך מ"מ קושייתו ז"ל היא קו' עצומה הגם שאין ראיותיו מוכיחות דהסברא שלו נכונה היא דהתם בשביל אחרים וכנז"ל: ועפי"ז אפ"ל הני תרי מאמרי רז"ל בב"ר סדר וירא זה יצא ראשונה ע"פ ההרה המלט בזכות אברהם ע"כ והב' שם בפ' נו"ן סי' כ"א וז"ל אמ"ר חלפתא הנה נשאתי פניך וכו' ומה אם לוט ע"י שכיבד את המלאך נשאתי לו פנים לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך ישא ה' פניו אליך עכ"ל. והנה לכאורה נראה דהני תרי מאמרז"ל סתרי אהדדי וכ"כ הרב היפה ז"ל שם ולענ"ד יל"ד עוד במ"ש מפניך ומפני אבותיך דאחר דלמדנו ק"ו מלוט מה צריך עוד לומר מפניך ומפ"א ועפי"ד מהרימ"ט ז"ל הללו אפ"ל דלא פליגי דיש שני מיני סוגים דנשיאות פנים הא' שישא פנים לדבר אחר כגון שיציל אחרים