פני יצחק חלק ו קנד

מאחיו עשיו ויברח שדה ארם ועם לבן גר ובו התקוטט ובשובו נעכר להבאיש ביושב ארץ הכנעני והפריזי ולא הו"ל מניח מפניהם כי אם בבואו לחסות תחת כנפי השכינה כמש"ה לאל העונה אותי ביום צרתי ויהי עמדי בכל הדרך אשר הלכתי והנה לפי שישרו מעשיו ועבודתו הבטיחו ה' לשומרו מכל אויביו ולהצליחו בכל דרכיו וכרות עמו הברית וא"ת בניו עמו כמש"ה והנה אנכי עמך וכו' אמנם הברית הזה עם כל תנאיו ביאר אותם באה"ט לבני בניו במעמד ה"ס ועתה אם שמוע תש' בקולי וכו' וה' האמירך היום וכו' סו"ד כל התורה כולה תבא ותעיד שבהיות ישראל על משמרתם גם הוא יהיה בעזרתם לשמור אותם וינטלם וינשאם כי"ע וכ"ז בתנאי כפול ומכופל וחזק מאד וכו' ועיקר הברית והאלה אשר לא תופר לעולם כי לא ישוער לאומה שתבחר בסורה מעל אלהיה בשום פנים כמו שישוער שיבחרו כל אנשיה לחנק יום אחד שאינו בחיק האדם וטבעו לעשותו הנה הוא נחשב לנמנע גמור בחיקו כמו שהיא ברית כרותה לעולם שלא יתבטלו אנשיו כולם מצד בחירתם בביטול פו"ר וכיוצא אעפ"י שאפשר שאחד מעיר יבחר לעשותו ולזה היתה הברית הכרותה בינינו יבינו ית' ברית עולם אשר לא תשוער הפרתו בשום צד מהצדדים: אך אמנם צריך שתדע כי עבור אלה והפר ברית יאמר בב' מדות שהם ה' אם שיהיו כלל האומה נסוגים אחור נסוגה כוללת וכפירה מעיק' לומר אי אפשנו בו ובתורתו ח"ו והוא המיאון במעשה האבות כמש"ל. או שיהיו מכללם בלתי שומרי התו' עם היותם מודים בה ובלתי כופרים מעיק' בעיקרה. או שיהיו ב' חלוקות כאלה מעצמם באנשים מעטים ומתי מספר מהאומה: והנה החלוקה הא' היא אשר הארכנו בבירור היות למניעות מציאותה טבע קיים כי שקר הוא שיאמר אפשרות כשהאומה בכללה תהיה כופרת בעיקר במה שהנחילוה אבותיה לגמרי מבלי השאיר לו שריד שורש וענף ושעל זה נסמכו הכתובים המקיימין הקשר האמיץ האלהי עמהם ברית מלח עולם: אמנם החלוקה הב' היא באמת אפשרית והיא מה שיצאה מציאותה אל הפועל בעוה"ר ברוב הזמנים ועליה ולא על זולתה נכרתו כל כריתות שבתורה וכל התוכחות שעברו עלינו מאז שגלינו מארצנו ונתרחקנו מגבולנו ובכל זאת לא אבדה תקוותנו ולא נכזבה תוחלתנו כי נסמכנו על רחמיו הרבים ישמר לנו חסדו ואמתו יען לא סרנו מאחריו לנסוג אחור מהיות לו לעם ותורתנו בלבנו עם היות שלא שמרנוה כמשפט כמש"ה כל זאת באתנו ול"ש וכו' והכוונה שלא נסוג לבנו מאחריך עם היות דאשורנו נטו מני דרך במעשנו וכן אמרו אם שכחנו ש"א יכו' וזה עצמו מה שהבטיח בסוף הברית ואף ג"ז וכו' ונ"ט כי אני ה"א ור"ל שלא עזבוני בלבם ולא ימירוני באל אחר וכו' עכ"ל הזהב: עוד נקדים מ"ש הרב מלאכת מחשבת ז"ל בביאור הכ' בפ' נצבים לעברך בברית ה"א ובאלתו אשר ה"א כורת עמך היום למען הקים אותך היום לו לעם והוא והי"ל לאלהים וז"ל אבל לא אמר והוא והי"ל היום לאלהים כמ"ש היום לו לעם והדבר הוא כי כאשר קבלנו עול מל"ש פ"א בלב שלם אין לנו עוד רשות לחזור בנו ולהנחם כי ה"א אל קנא ונוקם וימלוך אז עלינו בחימה שפוכה ובז"ן והט' הוא כי השי"ת אינו כשאר אדונים אשר פעם יטיבו ופעם יריעו וכשלא יטיב עוזבים אותו אלא השי"ת טוב ומטיב, לכל וכאשר עלה במחשבתנו לקבלו לאדון ונשכיל בשכלנו שיש עילה ומצוי בירא שמים ונוטיהם וראוי לעובדו מדוע נעזבהו אנחנו אין זה כי אם מרוע לב ע"כ ראויים היינו לעונש אמנם שאר עמי הארץ אשר לא קבלו מל' ולא ידעו את ה' ולא הכירוהו אין מדין ומשפט להענישם ולהכריחם בע"כ לעיבדו ולמצוותיו והנה לך טעם נכון למה כל ע"ה יצליחו עתקו גם גברי חיל ואין להם שכר בעמלם זש"ה כורת עמך היום למען הקים אותך היום ל"ל וכו' כי כאשר יקים אותנו יום א' לו לעם והוא והי"ל לאלהים לע"ל אף בע"כ על אפינו ועל חמתנו עכד"ק יע"ש: ובכן אמור מעתה יב"ן כשהכניסם לארץ וחילקה להם קיבץ את כולם ואמ"ל עתה יראו א"ה ועבדוהו באמת ובתמים רצה להודיעם דעיקר העבודה הוא עכשיו כוון דקודם לכן ירדו אבותינו למצרים והיו בעבדות ובעינוי וע"ק והקב"ה הפליא חסדו עמנו והוציאני ממצ' ובקע ים ויעבירם וינחם בענן יומם ויוציא נוזלים מסלע וימטר עליהם מן לאכול ויביאם אל גבול קדשו ויגרש מפניהם עכו"ם והאויבים הרודפים אחריהם גם בארץ ציה ועיף בלי מים והיו רואים בכל רגע בעיניהם השגחתו ית' עמהם שהפליא חסדו עמהם והשמיד את אויביהם וכלכלם בדרך כבני מלכים והנחילם א"י איש תחת גפנו וכו' אז נתפחד יב"ן שברבות להם רוב השפע ישכחו את ה' בחושבם כי כחם ועוצם ידם עשה להם כ"ז ויפרקו עמ"ש מעליהם באומרם נהיה ככל הגויים אשר ע"פ האדמה דאפי' דלא קבלו אלהותו ית' הם שקטים ושאננים כל אומה ולשון תחת מלכותם ואין שופ"ר דהנה אמת דיעאע"ה קבל עליו ולזרעו אחריו לעבוד ה' מלש"ע עם כל תנאיו היה סיבה מחמת שהיה יחידי ועקב את אחיו והיה מתפחד ממנו וברח לשדה ארם ועם לבן גר ובו התקוטט ולא הי"ל מנוחה כי אם בבואו לחסות תחת כנפי השכינה ומצא חן בעיניו עם התנאים שהתנה ה' עמו ולזרעו אחריו ואם ח"ו יהיה פורק עמ"ש גם הוא היה פטור מכל הבטחות והיה מעביר כרוז בכל מלכותו כי האנשים ההמה אינם תחת משמרתו ולא יטלו פרס מאותו נקטינן שהוא אינו מריע לנו כי אם שאיני משפיע עוד עלינו שפע ישועה ורחמים ואינו מציל מיד האויב והרי עכשיו הם רבים ככוכבי השמים לרוב ובכחם וגבורתם יכולים אם קמים עליהם אויביהם ככל הגויים שאינם תחת ממשלתו ית' ואעפי"כ כאיש גבורתו וא"כ גם הם מפירים חק וברית שקבלו אבותיהם. מזה היה מתפחד יב"ן ורצה לידע אם ממאנים או מקבלים עליהם עמ"ש מטו"ר והתחיל לומר להם ועתה יראו את ה' ועבדוהו בתמים ובאמת ועת"ה דייקא כאמור ואם רע בעיניכם שאתם ממאנים מה שקבלו אבותיכם בטענה הנז' בחרו לכם היום דהבחירה בידכם ואם תאמרו כבר אנו מושבעים ועומדים בה"ס כמש"ה ואת אשר איננו פה ובחימה שפוכה מולך עלינו בע"כ כמ"ש בימי יחזקאל הנע"ה לא תחושו מזה דהן אמת דברית כרותה ברית מלח עולם אשר לא תשוער הפרדתו בשום פנים היינו שלא יתבטלו אנשיו כולם מצד בחירתם בביטול פו"ר וכיוצא אעפ"י דאפשר איזה מהם יבחרו לעשות כמש"ל א"כ אני וביתי נעבוד את ה' ואתם בידכם הבחירה וישיבו אותי העם גדולה תשו' חלילה לנו מעזוב את ה' כי הוא אלהינו וכו' וקבלנו עלינו את הברית כיון שכבר קיים לנו הוא ית' כל ההבטחות שהבטיח לאבותינו א"כ אנו מחוייבי' לעובדו וכשראה יב"ן שכבר קבלו עליהם את ברית אבותם אע"ג דאבותיהם היו בע"כ בתחי' מחמת הפחד כנז"ל ולא כן עתה וכמש"ל אז אמ"ל יב"ן כדי לחזק קבלתם לא תוכלו לעבוד את ה' כי וכו' וכוונתו היה כלפי מ"ש הרב מלאכת מח' ז"ל הנ"ל כי כאשר נקבל אותו ויקיים אותנו יום א' לו לעם הוא והי"ל לאלהים לעולם ועד אף בע"כ ע"א וע"ח כיון שעלה במחשבתנו לקבלו לאדון עלינו ונשכיל בשכלנו שיש עילה ומצוי בורא השמים ונוטיהם וראוי לעובדו מדוע נעזבנו אין זה כי אם מרוע לב וראויים לעונש גדול לא כן שאר ע"ה אשר לא קבלו מלכותו כנז"ל: