פני יצחק חלק ו קמט

קל כדי שיזכה באיסור חמור אי במצוה רבה דאי לא מאי חזית למידחי הא מקמי הא וכ"ש כשעובר על מ"ע בקי"ע כדי שלא לבטל מצות תפלה בשוא"ת ולהכי הוצרך לשנויי מצוה דרבים שאני ומשו"ה ניתן לעבור על מצוה אחרת אפי' בקו"ע דאומרים לאדם חטא כדי שתזכה וכו' עכ"ל והוא דבר ברור ופשוט: ענ"ק משז"ל דגלות מצרים היה בעון מכירת יוסף כידוע: ובכן עפ"י כ"ז יתבארו בס"ד הנה מק"ק הנ"ל דהנה פרעה בא בטענה דכיון דהשי"ת גזר אומר ועוע"א ת' שנה הוי עשה גמור אלא דלא ביאר הכ' על מי קאי האי עשה אם על המשעבדם או קאי על ישראל עצמם שישתעבדו וז"ש וגם את ישראל לא אשלח בין אם האי עשה דועבדום רמיא עלי דידי או על ישראל בכל אופן לפו"ד לא אוכל לשלחם וכל חיליה דפרעה מאותה בעיא דרב ביבי דהדביק פת בתנור דהתירו לו דוקא לרדותה ולא לאחרים משום דאאל"ח כדי שיז"ח א"כ אם עשה דועבדום קאי על פרעה לא יוכל פרעה לעבור על עשה דידיה כדי שיזכו ישראל ואי האי עשה דועבדום קאי על ישראל דוקא א"כ אינו חייב לשלחם דגבי רדיית הפת התירו לו דוקא לעבור על שבות דרבנן כדי שלא יבא לידי חיוב סקילה ברם הכא האי עשה והאי עשה מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה הנה זאת היתה טענת פרעה ולהכי הדר יאמר וגם אי"ש ל"א לפו"ד ור"ל דאף אם הייתי מכירו לשעבר עכ"ז לא הייתי שומע לכם במה שתאמרו לי משמו לעבור על דת ולא הוחזקו בעיניו לנביאי ה' כאליהו ז"ל בהר הכרמל שהתיר הבמה: ובכן נביאי ה' משה ואהרן הקדושים בראותם לפרעה שתקע עצמו לדבר הלכה גם המה בחכמתם באו לסתור את טענתו להודיעו שהיא דלא כהלכתא ולז"א לו נלכה נא כלו' דהאי עשה דועבדום על ישראל דוקא רמיא וחייבים ישראל לבטלה וללכת עמנו לפי שגם אנחנו חייבים ללכת לעבודת ה' וליראתו וצריך שתהיה ברוב עם בקיבוץ כל ישראל ואם כה תאמר וכי חייבים ישראל לבטל עשה דידהו דועבדום אתמהא לזה כללו עצמם דיען דשבט לוי לא נשתעבד א"כ כדי שנזכה אנחנו חייבים כל ישראל לבא עמנו ג"כ וכההיא דר"א אשר שחרר עבדו להשלים המנין ונ"ט התוס' משום דגם הוא זוכה עמהם בתפלת ציבור והוא שייך באותה מצוה גם הכא הם ג"כ שייכי עמנו בעבודת ה' והויא האי עשה אלים טובא דזוכים ומזכים ובדין הוא שיבטלו עשה דועבדום וילכו עמנו: ואם כה תאמר דאפשר דהאי עשה דועבדום עליך רמיא ואתה אינך עמנו במצוה שלנו החמורה לז"א לו ונזבחה לה"א רמזו לו בזה ההיא דפסחים דמחוסרי כיפורים כזב ומצורע שלא הקריבו כפרתם קודם תמיד בה"ע מקריבין הכהנים כפרתם אחר התמיד דבה"ע הגם דהני כהני קא עברי על עשה דהשלמה בשביל שיזכו אחרים כיון שהיא מצוה רבה כנגד עשה דהשלמה דבכה"ג אול"ח כדי שיז"ח גם כאן זבח פסח הוא לה' ואין לך מצוה רבתי גדו' מזו וראוי אתה ג"כ שתעבור על עשה שלך דועבדום כשם שהכהנים עוברים על עשה דהשלמה: ועוד רמזו לו שלא יטעון דאין ראיה מעשה דהשלמה דהוא ס"ל כס' התוס' דבפ"ק דשבת דהתם מה שלא הביאו כפרתם קודם התמיד הט' מפני שהיו אנוסים דוקא כמש"ל ודלא כפירש"י דשכחו משום דשכחה הויא פשיעה כההיא דהדביק פת דקרו ליה התוס' פושע ול"א בזה אול"ח וכו' לז"א לו פן יפגענו בדבר א"ב ופירש"י דלכבוד המל' ל"א פן יפגעך וכו' ובזה הורו לו התי' הב' דהר"ן ז"ל שתי' דלא אמרה תורה לב"ת אלא משום שלא יתן להם מת"ח דלא תחנם כתיב וכיון דאיכא מצוה לאו משום חנינה דידהו עביד אלא לצורך עצמו והו"ל כנותן דמי עצמו כמש"ל וזה רמזו לו דכיון דאם לא תשלחם איכא סכנת מות עליו דפגיעתו רעה פן יפגענו וכו' א"כ אין לך לחוש על ביטול עשה דידך דועבדום דהכא לאו משום הנאה דידהו קא עבדת אלא להנאתך ולצורך עצמך דהו"ל כאילו נתן דמי עצמו וכד' הר"ן ז"ל גם רמזו לו במ"ש פן יפגענו דעשה דועבדום קאי על ישראל עצמם דחיישי לכרת דאית בעשה דק"פ וה"ט דהני כהני דעברי אעשה דהשלמה כדי לקיים ישראל עשה דפסח דחמיר בכרת וה"נ דכוותה ממש וכמובן: ובכן גם פרעה ברשעתו חכם להרע נתחכם להשיבם ע"כ טענותיהם עפ"י הדין לפי דעתו ובזה יומתק אומרו למה משה ואהרן דיל"ד דהלא עמהם קא משתעי ואולם בחכמה הזכירם בפרטות וכה אמר למה משה ואהרן וכו' הכוונה שבעבורכם אתם רוצים להחטיאם לישראל ולהעבירם על עשה דועבדום כמו שאמרתם לי נלכה נא דר"ל שבעבורנו הם מותרים לבטל עשה דידהו דועברום ע"ז קא מתמיה דאיך תאמרו כן שכדי שתזכו אתם שרי להו לישר' לעבור על עשה דידהו וכל חילייכו מההיא דר"א ששיחרר עבדו להשלימו ליו"ד דהוי גם הוא שייך במצוה זאת תדעו לכם דזה אינו דאנא נפשאי ס"ל כתי' קמא דהר"ן שתי' דעשה דלב"ת לאו עשה גמור הוא גם מההיא דחציו עבד וחב"ח אין ראיה לנ"ד כיון דלב"ת לאו עשה גמור הוא וזה רמז להם במלת למה שהוא לשון תימה. עוד רמז להם במלת ממעשיו דר"ל דאם כה תאמרו דעשה דועבדום קאי אדידי וצריך אני לעבור עליה כדי שתזכו אתם כעשה דהשלמה דעברי עלה הכהנים הא נמי ליתא דכבר כתב הרשב"ץ ז"ל דהני כהני שלוחי ישר' נינהו וכאילו המחוסרי כיפורים עצמם עוברים אעשה דהשלמה ואין ראיה משם שאול"ח וכו' וז"ש ברמז ממעשיו שאתם רוצים להביא ראיה ממעשה עצמו שהוא העובר על עשה דהשלמה כדי לקיים הוא עצמו עשה דפסח דזו אינה ראיה כלל גם רמז להם עוד בתיבת ממעשיו לתי' התוס' ז"ל דהיכא דפשע וע"י פשיעתו הביא האיסור עליו אאל"ח כדי שיזכה הפושע וגלות מצרים הוא בעון מכירת יוסף כנז"ל וז"ש למה תפריעו את העם בטענתכם שאני חייב לעבור על עשה דידי כדי לזכותכם במצוה אחרת כיון שהם גרמי לשעבודם מכח מעשיהם הרעים במכ"י וכיון שע"י מעשיהם ופשיעתם נתחייבו בשעבוד בכגו"ד אאל"ח וכו' ובתר הכי חדית להו חי' אחר וז"ש ויאמר פרעה הן רבים עתה ע"ה כלו' אפי' את"ל שכדבריכם כן הוא דכדי שתזכו אתם עצמכם הותר לישראל לעבור על עשה דידהו וראייתכם מר"א ששיחרר עבדו דעו לכם דהתם שאני משום דהוי מצוה דרבים כדאיתא בש"ס ובתוס' א"כ לא הותר אלא ליחיד שיעבור כדי לזכות את הרבים אבל להתיר לרבים שיעברו כדי שיזכה יחיד זו לא שמענו וה"נ הכא הוי הכי דכללות ישראל הם הרבים ושבט לוי כיחיד לגבייהו דמי ואיך יעלה על דעתכם להחטיא להעביר רבים על עשה דידהו כדי שתזכו אתם היחידים וז"ש הן רבים עתה ע"ה גם רמז להם בתיבת ע"ה דר"ל דאם כה תאמרו דהרי מצינו דניח"ל לחבר דליעביד איסורא זוטא ולא ליעביד ע"ה איסורא רבה ונתנו טעם התוס' משום דע"י של חבר בא לו האיסור באומרו מלא כלכלה זו וחזקת חבר וכו' גם כאן ע"י מכירת יוסף בא להם האיסור שנתחייבו בשעבוד לזה טען ע"ז דדוקא חבר הוא דניח"ל וכו' ובהפך לא אמרו דניח"ל לע"ה דליעביד איסורא זוטא כדי דלא ליעביד חבר איסורא רבה והכא הוא להפך דהרבים שאתם רוצים להעבירם הם ע"ה ואתם החברים גם הוסיף לומר והשבתם אותם מסבלותם קודם שתקיימו מ"ע דק"פ אתמהא דאנן בעינן בעידנא וכו'