פני יצחק חלק ו קמב

לא שמעתי להם ופסקתי הדין כהרמב"ם ונתתיה לישראל כ"ז עשיתי בעבור ישמרו חוקיו יכו' ולא יחשבו שהתורה גזל בידה ממלה"ש אלא אדרבא היא ראויה לכם דיקא כיון שהמוכר לזמן לית ביה דדב"מ וראיה לזה מדלקח הארץ מהכנענים ונתנה להם וק"ל: ואפשר דזאת היתה כוינת שאלת החכם מה העדות יכו' דעיקר שאלתי היתה דמ"ט זכינו בתורה ולא מלה"ש כיון דיש להם טענה חזקה משום דדב"מ וזה דייק תיבת אתכם ר"ל ולא למלה"ש לז"א אף אתה אמיר לו כהל' הפסח דמידי היא טעמא שהוציאנו ה' ממצרים הגם דהיה לפרעה טענת קי"ל כהרא"ה אינו אלא דפשי"ל לה' הל' כהרמב"ם וא"כ מטע"ז עצמו זכינו בתורה ולא מלה"ש מטע"ז כנז"ל וק"ל: אכן הרשע פסק הדין בפשיטות כהרא"ה דגם במוכר לזמן זכה בה הלוקח לע"ל ואית ביה דדב"מ ולפי"ז חזר הדין עם מלה"ש לזכות הם בתורה ולא ישראל ועשה עצמו כאילו לא ידע דעיקר יצי"מ אינו אלא מט' דלית הל' כהרא"ה ולז"א מה העבודה התורה הזאת לכם ולא למלה"ש לז"א אף אתה הקהה את שיניו ואמ"ל בעבור זה וכו' ולשיטתיה דרשע אילו היה שם לא היה נגאל מדויל ידיה משתלים וק"ל: ברם הבן תם שאול שאל בתמימות לבו מה זאת כינוי לזאת התורה כלומר הודיעוני נא מ"ט זכינו בתורה ולא מלה"ש כיון די"ל טענת דדב"מ ולז"א ואמרת אליו בחוזק יד וכו' כלו' דכבר פסק ה' הלכה כהרמב"ם ודלא כהרא"ה ולזה אין הדין נותן לתת התורה למלה"ש וכנז"ל: וזה אפשר סמיכות הכתו' ואותנו הוציא משם לתת לנו וכו' וסמיך ליה ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו ולא למלה"ש דיצי"מ ומתנת הארץ והתורה כולהו מחד טעמא דלית הל' כהרא"ה וכמדובר: ובזה אפ"ל מד' תמוה וז"ל משכני אחריך נרוצה אמרו ישר' להקב"ה ממה שנתת לנו ארעא טבתא אחריך נרוצה ע"כ דישראל בקבלתם התורה ולא נתנה למלה"ש הוה מספק"ל דילמא הל' כהרא"ה וגזל היא בידם ממלה"ש אכן אחר שזכו בארץ מיד כנען הוברר להם דאין הל' כהרא"ה ז"ל ולפי"ז ה"ה כמבואר: ועפי"ז אפ"ל כה"כ זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' והיה בהניח וכו' ויל"ד דאמאי תלה מחיית עמלק בכיבוש הארץ הלא דבר. ועפי"ה יובן דאמרז"ל דעמלק רצה להחזירם למצרים להשלים המנין ועי"ז יזכה בהם פרעה לע"ל בט' קי"ל כהרא"ה וממילא גם הכנעני' יזכו בארץ לע"ל ולז"א זכור אאעל"ע בדרך בצאתכם ר"ל בעבור צאתכם ממצ' תו"ז וכל חיליה מסברת הרא"ה וא"כ כל זמן שלא כבשתם ארץ כנען אין בידכם מופת חותך להוכיח לו דאין הל' כהרא"ה אך והיה בהניח וכו' אז יוודע בעמים דלית הל' כהרא"ה ואז תמחה אז"ע דשלא כדין בא להלחם בכם: ובזה אפ"ל דהט' דישראל שהיו בגלות בבל היו טועני' אשה שגירשה בעלה וכו' יש זע"ז כלום משום דהקב"ה מכרם לנ"נ לזמן ע' שנה ולד' הרא"ה זכה בהם נ"נ לעולם דכיון דפ"פ לזה השיבם ה' העולה על רוחכם היה ל"ת דהל' אזלא כהרמב"ם דל"א כיון דפ"פ וכנז"ל וק"ל: וכאו"א אפ"ל טעם דתלה ה' מחיית עמלק בירושת הארץ משום דס"ל לעמלק ולפרעה דהגם דגזירת השעבוד היתה בארץ לא להם מ"מ פרעה זכה בהם יותר משאר אומות מדין בן המצר לפי דארץ מצרים היא היא סמוכה לא"י יותר משאר חו"ל והגם דס"ל להרשב"א ז"ל דהמוכר לזמן לית ביה דדב"מ וישראל נעברו לזמן ת' מאות שנה מ"מ י"ל דהרשב"א ס"ל כמ"ד קנין פירות לאו כקהג"ד אבל למ"ד כקהג"ד גם במוכר לזמן אית ביה דדב"מ הכי ס"ל לפרעה ועמלק ולכך נלחם עמלק בישראל להחזירם למצרים כדי להשלים המנין במצרים דוקא מדין מצרנות ומדחזינן דהקב"ה הוציאנו ממצ' תו"ז א"כ צ"ל דהאלי"ת ס"ל כמ"ד דק"פ לאו כקהג"ד והמוכר לזמן לית ביה דדב"מ ולא זכה בהם פרעה מדין מצרנןת ויכולים להשלים המנין בשאר גליות או משנולד יצחק התחיל המנין כמ"ש כ"ז המפרז"ל ועיין לה' יושב אהלים ז"ל בפ' שמות וארא יע"ש גם מדנטל הארץ מבני כנען ונתנה לישראל מוכח נמי הכי דק"פ לאו כקהג"ד כיון דמעיק' לא נתן ה' הארץ לכנענים לחלוטין רק לפירות כמ"ש כן הרב הנז' יע"ש ולפי"ז שלא כדין בא עמלק להלחם בישראל: וזש"ה זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בעבור צאתכם ממצרים תו"ז דרצה להחזיר אתכם למצ' להשלים המנין משום דס"ל דק"פ כקהג"ד וזכה בכם פרעה מדין מצרנות ואין הדין עמו כלל אכן כל זמן שלא כבשתם ארץ כנען אין לכם הוכחה ברורה דלא כוותיה דעמלק אמנם והיה בהניח וכו' אז יתברר לכל דדינא: יתיב דק"פ לאו כקהג"ד ואז תמחה אז"ע כיון דשלא כדין בא להלחם בכם וק"ל: וזה טעם הכתוב שתלה מצות ביכורים ביצי"מ ובירושת הארץ כדדייק או' אשר ה' נותן ל"ך ואשר נתת ל"י ואשר תביא מארצ"ך ולא מן הגזל ואי ק"פ כקהג"ד א"כ זכו הכנענים בארץ וח"ו גזל היא ביד ישראל ואיך ציוונו ה' להביא ממנה ביכורים הלא הקב"ה שונא גזל בעולה אל"ו דהדין הוא ק"פ לאו כקהג"ד וראיה לזה מיצי"מ תו"ז. וז"ש והיה כי תבא וכו' וענית ואמרת וכו' ועתה הנה הבאתי וכו' כמש"ל בדרך ראשון וק"ל: ועפי"ז אפ"ל כה"כ אל מיציאם ממצרים וכו' ודרז"ל דאמר בלעם לבלק אתה אמרת הנה עם יצא ממצ' מעצמם יצאו אינו כן אלא אל מוציאם ממצרים ע"כ והוא דבלק רצה לעכבם שלא יכנסו לארץ כמ"ש ואגרשנו מן הארץ דס"ל לבלק דזכו בה כנען דס"ל דק"פ כקהג"ד ויצי"מ דמינה מוכח דק"פ לאו כקהג"ד ס"ל לבלק דאינה ראיה דמעצמם יצאו ולכן השיבו בלעם דאינו כן אלא אל מוציאם ממצ' דפסק ה' הדין כן דק"פ לכקהג"ד ובדין הוציאם תו"ז ולתת להם את ארץ כנען וק"ל: וזהו סמיכות הכ' לכן אמור לבנ"י אני ה' והוצאתי אתכם וכו' והבאתי אתכם וכו' וק"ל. וז"א כה"כ דרחב הזונה ידעתי כי נתן לכם ה' את הארץ, כי שמענו וכו' וזה כה"כ ואותנו הוציא משם לתת לנו את הארץ וק"ל. וגם בזה יובן ויכוח יתרו עם מרע"ה הנז' וה"ה כמבואר: וז"א כה"כ וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך וכו' תעבדון וכו' שכבר הק' דהט' שזכו ישר' בתורה ולא מלה"ש מדין מצרנות משום דלא נתנה לישר' רק לזמן דמצוות בטילות לעת"ל והמוכר לזמן אין בו דין מצרנות ומינה נפיק דק"פ לכקהג"ד כנז"ל ומרע"ה היה סבור דק"פ כקהג"ד ולזה סירב מי אנכי וכו' ולזה השיבו ה' וליתא וזה לך האות וכו' דאתם תזכו בתורה ולא מלה"ש מטע"ז כנז"ל וק"ל. וז"א ויתן להם ארצות גויים וכו' בעבור י"ח דתרווייהו טעם אחד להם דק"פ לכקהג"ד וגם זהו כוונת רז"ל במ"ש ממה שהכנסתנו לארץ אחריך נרוצה וק"ל: ובזה אפ"ל כה"כ כי לקח טוב נתתי לכם שם רמז אל הארץ הטובה היא שנטלה מכנענים ונתנה לנו מטעם דק"פ לאו כקהג"ד וא"כ מטע"ז עצמו ג"כ אתם זכיתם בתורה ולא המלאכים: ובכן תורתי את"ע בטענה דגול היא בידכם ממלה"ש