פני יצחק חלק ו קכט

ועפ"י האי פלוגתא דהגאונים עם הראב"ד ז"ל הנ"ל אפ"ל המשך מק"ק שבפ' חוקת וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום וכו' ויל"ד דמה לו להזכיר האמור כאן ומה צורך לכל הצעה זו והיה די לומר לו אעברה בארצך וכו': אכן עפי"ד הנה נכון דכבר הקדמנו דמרע"ה היה טוען החצי חוב השעבוד הוא מוטל על זרע עשיו כנ"ל וצ"ל דס"ל למרע"ה כהראב"ד ז"ל דגם מקרקעי דחו"ל דינייהו כמק' דא"י ממש וא"כ כדי שלא יטעון עליו מלך אדום הוא עשיו אבי אדום דיצאו תו"ז ויצא להלחם בם להחזירם למצרים להשלים הזמן כדחזינן לעמלק הרשע שנלחם עם ישר' להחזירם למצרים להשלים הזמן כמשז"ל כמו כן חשש מרע"ה פן יטעון כן מלך אדום לזה הוצרך מרע"ה להציע לו כה אמר אחיך ישראל להודיעו כי כולנו בני איש אחד נחנו ועל שנינו יחד מוטל לפרוע חוב אבינו הזקן ואנן בדידן כבר פרענו חצי החוב המוטל עלינו שהרי אתה ידעת וכו' והסכים לזה הקב"ה שאין עלינו לפרוע עוד החצי הב' וז"ש ויוציאנו ה' ממצ' בחצי הזמן משום דעליך מוטל לפרוע החצי הב' שהרי אתה ג"כ ירשת את הר שעיר וז"ש והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך נעברה נא בארצך דייק לומר גבולך ובארצך לרמוז לו שהוא ג"כ ירש קרקע ועליך מוטל פרעון החצי הב' ואינך יכול לערער עלינו שיצאנו תו"ז כיון דהקב"ה הסכים עמנו והוציאנו תו"ז ויאמר אליו לא תעבור בי כלו' לא תכניס עצמך לנגוע בי בכח טענתך זו דהל' כהראב"ד ז"ל פן בחרב אצל"ק להחזירך למצ' להשלים הזמן כאשר עשה לך עמלק דהעיקר כד' הגאו' ז"ל דס"ל דמקרקעי דחו"ל כמט' דמו לכל מילי ואין עלי שום חיוב בפרעון החצי הב' אלא עליכם מוטל לפרוע כל החוב וק"ל: ובזה אפ"ל עוד מאמרז"ל של עוזא הידוע והוא דעוזא ס"ל כד' הגאונים ז"ל דס"ל דמקרקעי דחו"ל כמט' דמי וא"כ אין על זרע עשיו שום חיוב לפרוע חצי הב' כיון דלא ירשו קרקע בא"י מאביהם ולזה דייק עוזא לו' אתה גזרת על אומה זו דייקא כלו' לאפוקי זרע עשי א"כ תן לי רשות להחזירם להשלים הזמן והגם דידענא דהראב"ד פליג ע"ד הגאו' מ"מ כיון דאיכא הכא שבועה הו"ל ס' שבועה ולהחמיר וכשם שאתה קיים כך שבו' קיימת ולזה נשתתק מיכאל משום דמספק"ל הל' כמאן ודינא קא משתעי עוזא דס' שבו' להחמיר ולזה השיבו ה' ג' תשו' בדבר חדא דכלום נתחייבו בני אלא בשביל דיבור אביהם כלו' כיון שכן כל זרע אברהם נתחייב בפרעון חוב אביהם ואני פוסק הדין בפשי' דהל' כהראב"ד דגם מק' דחו"ל דין קרקע גמור י"ל כמק' דא"י וליכא שום ס' קמאי כדי לחוש לס' שבועה להחמיר כיון דברור לי הדין דהל' כהראב"ד דוקא ועוד שנית דאפי' את"ל דהל' כס' הגאונים כלום במצרים אמרתי בארץ ל"ל אמרתי ושאר גליות הם ישלימו המנין ותו כבר גלוי וידוע לפני דמשנולד יצחק התחיל המנין וא"כ מכמה צדדים אין על ישראל עוד שום טו"ת ודו"ד להחזירם למצ' כלל וק"ל: ובזה אפ"ל כה"כ ביהושע סי' כ"ד וכוונת המגיד שהביא האי קרא ואקח את אביכם וכו' ואתן ליצחק אי"ע וא"ע ואתן לעשיו את ה"ש לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרימה וסיים עלה המגיד ברוך שומר הבטחתו ב"ה וכו' דיל"ד בהאי קרא דמאי נפ"מ להזכיר את עשיו הרשע ושנתן ה' לעשיו את הר שעיר לרשת אותו ומה זו סמיכות המגיד ברוך שומר וכו' ועפי"ה הנה נכון דיהושע והמגיד באו לתרץ דאיך יצאו ישראל תו"ז ולז"א ואתן ליצחק אי"ע וא"ע א"כ שניהם הם זרע אברהם ושניהם חייבים בפרעון חוב אביהם הזקן ולא תימא דעשיו אין עליו שום חיוב בפרעון חצי החוב הנז' כיון דלא ירש מאביו קרקע לז"א דלא היא דהא ואתן לעשיו את ה"ש לרשת אותו נמצא דכבר ירש קרקע ואפי' בחו"ל חשיב כמק' דא"י כדס"ל להראב"ד ודעי' ואל החיוב על זרע עשיו לפרוע חצי החוב והגם דעשיו ברא אל ארץ אחרת כדי שלא לפרוע חצי החוב מ"מ דינא יתיב דכופין את היתו' לפרוע חוב אביהם כיון שכבר ירש הר שעיר ויעקב ובניו ירדו מצרימה לפרוע חלקם באוב הנז' ולזה סיים המגיד ואמר ברוך שומר וכו' שפסק כהראב"ד וחישב את הק"ץ שנים שנשארו שהם על זרע עשיו והוציא את עמו ישר' אחר שכבר פרעו חלקם לקיים מ"ש לאאע"ה ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וכו' זרעך דייקא שהם זרע יעקב ועשיו דעל שניהם מוטל לפרוע חוב אביהם כיון דשניהם ירשו קרקע וכשיטת הראב"ד ז"ל וק"ל: ובכן עפי"ז נחה שקטה חקירת הר"ן ז"ל הנ"ל דאפ"ל שזהו טעמו ונימוקו של הקב"ה לציות לומר לפרעה דרך ג"י וכו' ושאלה אשה וכו' משום דכ"ז דישר' הם בתוך מצרים הנה פרעה ועמו הם המוחזקים בישראל ויכו"ל קי"ל כס' הגאונים דס"ל דמקרקעי דחו"ל כמט' דמו גם לענין שבו' ואונאה וכיוצא וא"כ אין חיוב לזרע עשיו לפרוע כלום אלא הכל מוטל על ישראל וגם אינם חייבים המצריים ברכוש כלל כיון שלא השלימו הזמן דהל' כמ"ד דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף לכן רצה ה' לזכות לישראל לעשותם מוחזקים לומר הם קי"ל כהראב"ד ודעי' וחצי מנין השעבוד מוטל על בני עשיו לכך ציוה ה' לומר דרך ג' ימים כדי שבצאתם ממצ' ותחומה אזי יהיו ישראל מוחזקים בגופם בממון שהשאילום והם יטענו קי"ל כהראב"ד ודעי' ע"ד מ"ש הרב חיד"א עפ"י דרכו כנז"ל: עוד לאלוה מלין דנלע"ד לתת עוד טעם נכון עפ"י דרך הק' של הרב חיד"א ז"ל למה שהוצרך ה' לבא בעקיפין עם פרעה והוא במ"ש רבינו הטור ז"ל בח"מ סי' ע"ב מח' הראשונים ז"ל במלוה לחבירו לזמן ובתו"ז ראה המלוה ללוה שהוא מבזבז נכסיו ורוצה לעקל נכסי הלוה עי' ב"ד דלד' ר"י גאון והר"מ ז"ל אין ב"ד נזקקין לו לעכב נכסי הלוה עד שיגיע הזמן ולהרי"ף והרא"ש ז"ל נזקקין ב"ד לעכבם וכתב מרן ב"י ז"ל דנקטינן כהרי"ף והרא"ש וכ"פ בש"ע: והנה הקב"ה הלוה לפרעה את ישר' לזמן ת' שנה וראה ה' דפרעה מבזבז בישראל מאד כמשז"ל וגם אילו היו שוהים וכו' לזה פסק ה' הדין כהרי"ף והרא"ש והוציאם תו"ז כמ"ש כ"ז המפרז"ל ולפי"ז א"ש דהס' דהוצרך ה' לומר לפרעה דרך ג"י וכו' משום שלא יטעון פרעה המוחזק בישר' טענת קי"ל כר"י גאון והר"מ ז"ל דס"ל דאין ב"ד נזקקין כדי שאח"כ בצאת ישר' מתחום מצרים יהיו ישר' הם המוחזקים בגופם ובממונם ועליהם להרים דגל דקי"ל כהרי"ף והרא"ש ודעי' ובפרט דמהרשד"ם ח"מ סי' ז"ן כתב בשם הריב"ש ז"ל דהיכא דהמלוה תפוס ומוחזק בנכסי הלוה יכול לעכב לכ"ע יע"ש וא"כ אחר צאת ישראל מתחום מצרים נעשה ה' תפוס ומוחזק בישראל והוא וישראל יטענו קי"ל כהרי"ף והרא"ש ז"ל דב"ד נזקקין ובדין יצאו תו"ז ולקחו להם רכוש מצרים חלף עבודתם וכמדובר: ובזה אפ"ל כה"כ וגם אני שמעתי את נאקת בנ"י אשר מצרים מעבידים אותם וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם דהנה כבר הקדמנו דשט"ח של ת' שנה מוטל ע"כ זרע אברהם ויצחק שהם יעקב ועשיו וגם ידוע הטעם שכתב הרמב"ם ז"ל על הבטחתו ית' וגם את הגוי אש"י דן אנכי דהט' משום דפרעה ומצרים עובר ומתעבר על ריב לא לו כיון דהגזירה היא בארץ ל"ל מי הכניסם לפרעה ועמו בתגר זה וגם טעם המבזבז הנ"ל