פני יצחק חלק ו קכח

קודם לתנאי נגד דינא דמשה"ת שפט בדעתו שבמרמה ובשנאה דיברו אליו כן לזרזו כדי שילך להלחם להם בב"ע ואח"כ יפשטו לו את הרגל בטענתם הנז' דהו''ל כנדרי שגגות שהתירום רז"ל לגמרי ואפי' ילחם להם יפתח עם ב"ע וינצחם עכ"ז יכו"ל עליו כן כיון דעיקר נדרם ושבועתם היתה בין ינצחם או לא ילחם להם עם ב"ע כלל עכ"ז הוא יהיה להם לראש ויטענו עליו אח"כ שאם היינו יודעים שהתנאי בטל והמ"ק מכח שהקדימו המעשה קודם לתנאי לא היינו נשבעים כן כלל ואזי גם המעשה בטל וא"כ לריק יגע יפתח ויוצא קרח מו"מ ולזה נתרעם עליהם יפתח ואמ"ל הלא אתם שנאתם אותי וכו' דאילו הייתם אהובים עמי מקדמת דנא לא הייתי חושד בכם דאל"כ מדוע באתם אלי לדבר עמי בסדר זה ואפי' עתה כאשר צר לכם לא כבשתם השנאה הקדומה: והזקנים ענוהו דבר בחכמה דאין לך לחוש מצד זה כלל והוא עפ"י מ"ש הרב מהר"מ אלשיך ז"ל בסי' ק"ג והרפז"מ ז"ל עצמו בח"א סי' כ"ו דע"כ ל"א דאי בציר חד ממשהי"ת התנאי בטל והמי"ק אינו אלא כשתכלית המבוקש הוא המעשה אבל כשתכלית המבוקש הוא התנאי שלחזק דברו גדר עצמו במעשה בכה"ג ל"ל דאם לא נעשה התנאי כהלכתו שיהיה התנאי בטל והמ"ק יעש"ב. וע"ע בתשו' המ"מ סי' י"ג הנ"ל ובס' אמ"ט באה"ע סי' ל"ח מ"ש בזה ואכמ"ל: ובזה יע"ן תשו' זקני גלעד ליפתח ופיהם פתחו בח' ואמ"ל דאדרבא התרעומת שלך עלינו היא עצמך תשובתנו עליה דבשלמא אילו היינו אוהבים אותך אז היה אפ"ל דתכלית מבוקשנו הוא לעשותך לראש וקצין עלינו ואז היה צריך לתנאי קודם למעשה כנדון דבגוב"ר ואם הקדמנו מעשה לתנאי אז היה התנאי בטל והמ"ק ובאנו לסברת הרפ"מ דח"ב והמ"מ סי' י"ג הנ"ל דהו"ל כנדרי שגגות ואז היתה מתבטלת גם המעשה כנז"ל ברם השתא הכא דאנן בדידן שונאים אותך ולא באנו אליך אלא עתה כאשר צר לנו א"כ היא הנותנת להועיל לך דאין אנו יכולים לבא בטענה הנז' עליך כלל דלפי"ז נמצא דתכלית מבוקשנו הוא תנאי המלחמה דוקא אלא דבההיא הנאה אתה תהיה לנו לראש ולקצין וז"ש לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בב"ע שזהו תכלית מבוקשנו שתלחם לנו עם ב"ע ואין תכליתנו המעשה שתהיה עלינו לראש ולקצין כדי לאצרוכי להיות משפטי התנאים כהלכתן כיון דהכי הוא סברת מהרמ"א והרפ"מ ז"ל וכנז"ל וא"כ הגם שהקדמנו בדברנו אליך המעשה, קודם לתנאי לא אכפת לן בדין ובודאי לכשיתקיים התנאי שהוא תכלית מבוקשנו חיובא רמי עלן לקיים את המעשה והיא והיית לנו לראש וקצין עכ"פ ויפתח השיבם דמה לי ולצרה הזאת להכניס עצמי עמכם בדו"ד דאפשר המצא ימצא חולקים ע"ד מהרמ"א והפ"מ ז"ל ותטענו בתר הכי טענת קי"ל כס' החולקין לכך אני רוצה תנאי מפורש כמשפטו דהיינו תנאי קודם למעשה וז"ש אם משיבים אתם אותי להלחם בב"ע ןאנצחה וז"ש ונתן אותם ה' לפני אזי אהיה לכם לראש שהוא המעשה שלא אהיה לראש אלא אם אלחם בב"ע שזהו התנאי אם תרצו בתנאי מפורש בזה שאין לכם עוד לטעון טענת נדרי שגגות כלל אזי אני אקבל התנאי ואשנס מתני לצאת עמכם למלחמה ויאמרו לו זקני גלעד ה' יהיה שומע בינותינו דהיינו שנשבעו לו בה' אם לא כדבריך כ"ן בלתי שום ערמה ושום טו"ת כלל וק"ל: נחזור לעיקר חקירת הר"ן ז"ל הנז' בריש אמי"ר דלמה זה הוצרך הקב"ה לצוות לומר לפרעה דרך ג' ימים וכו' דמלבד מש"ל בישוב חקירה זו עוד לאלוה מלין לתרץ חקי רה זו לענ"ד באו"א על דרך מ"ש הרב חיד"א ז"ל לפי דרכו דהיינו כדי שלא יטענו קי"ל וכו' כנז"ל גם והוק עפ"י מ"ש הרב תנא ז"ל בם ני עני ברגליו אעבורה לישב עד"ז חקירה הנז' באו"א פר"ד אתם למה וד"ל שפי' הוא ז"ל במשז"ל ע"פ ך אל ארץ א כ מפני יעקב אחיו מפני השט"ח אמר עשיו אלך לי מכאן ואיני נוטל חלק בארך ולא אתחייב בפרעון השט"ח עי"כ נמצא דמי שזכה, בארץ חייב לפרוע השט"ח ועשיו כיון ל נטל חלק קפ טור לפרוע משט"ח כלל וה"ט דשבט לוי ע באר שלא נטל חלק בארץ ואיתא במד"ר שטען מרע"ה נשתעבדו זרע יעקב ולא זרע עשיו שהרי הם ג"כ מירע ש ה ופרעה היה יודע שגזירת השעבוד היתה ת' שנה אלא דמשה בא להוציאם בחצי הזמן בטענתו הנז' דחצי הב' ק על זרע עשיו ולזה השיבו פרעה בעצם אתם למה ר"ל למה לל"ן במצרים אטו אין אתם מזרע אברהם אל"ו מאי אית ק לי' דהט' משום שלא נטלתם חלק בארץ א"כ דבריכם למה וכו' אתד"ק יעש"ב, יתמה עליו הרב קול יעקב שאול ז"ל בדרוש שה"ג דהרי עשיו נמי ירש הר שע יר כמש"ה ואתן לעשיו את הר שעי לר רשת אותו ותי' במ"ש בש"ס דערכין גבי סתם חרמים דמקרקעי דחו"ל כמטלטלי דמו ומכאן למדו הגאונים הוב"ד בטור ח"מ סי' צ"ד דהא דאין נשבעים על הקרקעות הי"ד בשל א"י אבל קרקעות של חו"ל נשבעים עליהם מהת"ו והראב"ד ז"ל פליג וס"ל דאין חילוק ביניהם לענין שבועה כלל וכן לענין אונאה וההיא דערכין שאני דגבי חרמים דאינו נוהג אלא בז' שהיובל נוהג כמ"ש כ"ז בעה"ת בשם הראב"ד ז"ל יע"ש. א"כ לד' הגאונים ז"ל הדין נותן דזרע עשיו פטירי משעבוד מצרים לגמרי הגם דירשו הר שעיר דמקרקעי דחו"ל כמט' דמו ופרעה ס"ל כד' הגאונים ז"ל ומשו"ה טען על משה ואהרן אתם למה וכו' וסלקי שפיר דברי הרב תנא ז"ל עפי"ד הגאונים ז"ל אתד"ק יעש"ב: ובהיותי בזה אגב אורחין ראיתי בס' הרב בית חדש ז"ל ביו"ד סי' רצ"ד שצירף לרבי' יונה ז"ל לד' הגאונים הנז' ז"ל ובהכי תריץ וטב תמיהת מרן ז"ל בב"י שם ע"ד רבי' יונה ז"ל דס"ל התם בדין נטע רבעי דמצי לחללו על ש"פ בחו"ל אפי' לכתחי' וחיליה מדאמר שמואל דהקדש שוה מנה שחיללו על ש"פ מחולל ואמרי' עלה בש"ס אימור דאמר שמואל בדיעבד לכתחי' מי אמר ומשני התם כיון דבארץ בדיעבד בחו"ל אפי' לכתחי' ותמה מרן ז"ל ע"ז דבסוגיא הנז' מבואר דלא חילקו בחילול ש"פ בין חו"ל לארץ אלא בין כ"ז שבהמ"ק לזה"ז ולא נזכר חילוק בין חו"ל לארץ אלא לענין שדה החרם לא לענין נטע רבעי והרב ב"ח ז"ל הלין בעד רי"ו ז"ל דאזיל רי"ו כשיטת הגאונים דמהך דערכין ילפינן לכל דוכתא וכו' יעש"ב. והקשה עליו הרב יקר הערך ז"ל בדקי"ד ע"ב דמה ענין זל"ז דמ"ש הגאונים דנשבעין על הקרקעות שבחו"ל הוא דס"ל דכיון דאתמר בסוגיין דמקרקעי דחו"ל כמט' דמו א"כ לכל מילי נאמרה מימרא זו דלא פלוג רבנן ומשו"ה פסקו כן לענין שבו' אבל לענין מ"ש שמואל דהקדש שוה ק' שחיללו על ש"פ מחולל לא חי' בסוגיין בין חו"ל לארץ אלא מ"ש הוא בין לפני הבית לשלא לפני הבית וכו' וכמ"ש מרן ב"י וז"פ ודברי הרב"ח צל"ע עכ"ל יע"ש: ואנכי לא ידעתי מאי קק"ל דהא גם הרב"ח ז"ל אזיל ומודה דבסוגיין לא חי' אלא בין בז' שבהמ"ק או"ל ובכל מ"ש מרן ז"ל בב"י ועלה קאי הרב"ח ז"ל וע"ז תי' דס"ל לרי"ו בד' הגאונים דמהך דערכין למדינן לכל דוכתא וכו' וסיים עלה וז"ל וסמכו על הך דערכין דאתמר כי לגבי חרמים וה"ה לכל דוכתא וכו' עכ"ל הרי להדיא דכבר הרגיש הוא ז"ל מזה וכתב דה"ה לכל דוכתא כדס"ל להגאונים ז"ל וא"כ מאי מק' עליו תו קו' מרן ב"י עצמה והוא פלא ודבריו ז"ל הם באמת צ"ע: