פני יצחק חלק ו קכז

בעינן משפטי התנאים וסמכא דעתייהו דקין וישראל דקין סמוך לבו לא יירא שבודאי יהיה לו שכר גם בלתי שייטיב כי התנאי בטל והמעשה קיים הואיל דלא כפליה לתנאיה לכך הוצרך הכ' לכפול כי היכי דליתי שפיר. גם לס' הרז"ה ז"ל ברם לרחב"ג דאמר דאפי' כשהמעשה קדים לא בעינן משפטי התנאים א"כ כ"ש כאן שלא היה צריך לכפול אכן לר"מ דס"ל דבעי' משה"ת כשהמעשה קדים ל"ק עליה ול"מ מהני קראי משום די"ל דאתא הכפל לאפוקי מ"ד הרז"ה ז"ל דאם לא היה כופל היו אומרים קין וישראל דהל' כהרז"ה ז"ל דס"ל דגם בכה"ג בעינן משה"ת וכיון דלא כפלינהו התנאי בטל והמ"ק אבל האמת הוא דכאן נמי כיון דלא נעשה המעשה מיד עדין לא היה צריך משה"ת וכדס"ל להראב"ד והרמב"ן ז"ל וכמדובר: והרב המאירי ז"ל הבי"ד הרב קול יעקב שאול ז"ל בתשו' כי באה בסוף ספרו הבהיר הנז' הבין בפשי' בד' הרז"ה ז"ל דגם בממונא ולא נעשה המעשה מיד בעי נמי תנאי כפול ג"כ אלא שהרב קי"ע ז"ל הנז' שם תמה עליו ממ"ש הרז"ה גופיה בפ' השולח דכ' להדיא התם דלא בעינן תנאי כפול רק בגט שכ"מ יעש"ב עכ"פ נקטינן דלד' המאירי ז"ל כד' הרז"ה ז"ל דבעי' נמי הכא תנאי כפול ושאר משה"ת: ולפי"ז נמצ"ל דהיכא דהמעשה לא נעשה מיד רק אחר קיום התנאי אי בעינן בכה"ג נמי כל משה"ת וגם תנאי כפול או לא הנה נתבאר דדין זה במח' הוא שנוי דלדעת הרז"ה ודעי' גם בכה"ג בעי' תנאי כפול וכל משה"ת ואי בציר חד מנייהו התנאי בטל והמ"ק ולהראב"ד והרמב"ן כל היכא דלא נעשה המעשה מיד לא בעי' משה"ת ולא תנאי כפול כלל א"כ ביד בעל התנאי שלא לקיים המעשה אם לא שכנגדו התנאי שהתנה עליו וכמדובר: והנה במאמר הקב"ה לאאע"ה ידוע תדע וכו' ואח"כ יצאו בר"ג נמצא דלא נתן להם הרכוש אלא בתנאי שישתעבדו ת' שנה ודמי ממש לדינא דההוא גברא דאמר הבו ת' זוזי לפ' ולינסוב ברתי עם שלא אמר לשון אם כנז"ל וכיון דה"נ לא כפליה ה' לתנאי בפי' שאם לא ישתעבדו ת' שנה אינם זוכים ברכוש א"כ אתאן לפלו' דקמאי ז"ל הנז"ל. ואם הקב"ה ירצה להוציאם תו"ז נמצא דלא נתקיים תנאי השעבוד ת' שנה והגם דלהראב"ד והרמב"ן ז"ל לא בעו תנאי כפול ושאר משה"ת כיון דהמעשה דנתינת הרכוש לא נעשה מיד וכנז"ל ולדידהו נפ"מ דפטיר ועטיר הקב"ה מחיוב נתינת הרכוש כיון שלא קיימו ישראל כל התנאי ת' שנה מ"מ הרי הרז"ה ודעי' ס"ל דגם בכה"ג דאינו נעשה המעשה מיד בעי' נמי תנאי כפול לבטל המעשה וכל דלא כפליה לתנאי התנאי בטל והמ"ק ולדידהו נפק"ל הכא דהגם דישראל לא קיימו התנאי כולו חייב השי"ת לקיים הבטחתו במעשה נתינת הרכוש כיון דלא כפליה לתנאיה וכמדובר: ולפי"ז מצאנו טו"ט ליישב חקירת הר"ן ז"ל הנז"ל דלמה זה הוצרך האלי"ת לבא בעקיפין לומר לפרעה דרך ג"י ושאלה אשה בדרך תחבו' בנ"א כנז"ל ועפי"ה נחה שקטה חקירה זו לגמרי דכיון דמוכרח ה' ברחמיו להוציאם תו"ז כדי שלא יהיו ישראל נשקעים בנש"ט כידוע אמטו"ל אם היה מגלה דעתו ית' לפרעה ולכל עמו שרצונו להוציאם בהחלט וליקח מהם הרכוש חלף עבודתם היו פרעה ועמו יכו"ל קי"ל כהראב"ד והרמב"ן ז"ל דלדידהו אנן פטירי מחיוב הרכוש כיון דלא נתקיים התנאי ת' שנה ולא בעינן בכה"ג משה"ת ותנאי כפול כלל כיון דהמעשה פרעון הרכוש אינו נעשה מיד רק אחר קיום כל התנאי לזה הוצרך ה' לומר לו דרך ג' ימים וכו' ושאלה אשה וכו' דרך שאלה בעלמא ע"מ לחזור ולהחזיר להם ממונם שהשאילום ובהיותם חוץ מתחום מצרים היו ישראל הם המוחזקים בגופם וברכוש ובכן יאמר נא ישראל קי"ל כהרז"ה ודעי' דכיון דלא נכפל התנאי התנאי בטל והמ"ק וא"כ אנו זוכים ברכוש חלף עבודתינו וזה על דרך שדרך בה הרב חיד"א ז"ל בישוב חקירת הר"ן ז"ל עפ"י דרכו דרך הק' וכמש"ל: וזה עצמו כוונת ר' ינאי שאמר דבר נא וכו' כדי שלא יאמר אותו צדיק וכו' כלומר דלדידי הוינא מצינן למפטר נפשין מן חיוב הרכוש כד' הראב"ד והרמב"ן דס"ל דלא בעינן תנאי כפול בכה"ג ופטור אני מחיוב הרכוש כיון דלא נתקיים התנאי מצידם ומחמתם שאם היו שוהין וכו' אך כדי שלא יאמר אותו צדיק דהל' כהרז"ה ודעי' דס"ל דגם בכה"ג בעינן תנאי כפול וכל שלא נכפל התנאי בטל והמעשה של פרעון הרכוש קיים ומה גם דעכ"פ נתקיים בהם חצי תנאי השעבוד ולפוטרם בלא כלום חלף עבודתם א"א ואם כה אעשה לחייב למצריים בפי' לתת לישר' הרכוש יטענו המצריים קי"ל כהראב"ד והרמב"ן ז"ל כיון שהם מוחזקים בשלהם אי לזאת בבקשה ממך וכו' וישאלו וכו' דרך שאלה דוקא וכמדובר: וזה אצלי טעם נכון למשז"ל דביזת הים היתה גדולה יותר מביזת מצרים דהט' משום דתחי' רצה הקב"ה לזכות את ישר' בחצי הרכוש חלף עבודתם שעבדו חצי זמן הגלות ואחר צאתם ממצרים ונעשו ישראל הם המוחזקי' רצה ה' לצאת יד"ח סברת הרז"ה ודעי' דמתחייב הוא ית' ברכוש גדול כמו שהבטיח לאאע"ה כיון דלא כפליה לתנאיה א"כ התנאי בטל והמ"ק הוא מעשה הרכוש כנז"ל וק"ל: ובקוטב זה אפ"ל המשך הכתו' בשופטים סי' י"א וכ"ת ויאמרו אל יפתח לכה והיית לנו לקצין ונלחמה בבני עמון. ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם. ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמה בב"ע והיית לנו לראש. ויאמר יפתח אם משיבים אתם אותי להלחם בב"ע ונתן ה' אותם לפני אהיה לכם לראש. ויאמרו וכו' אם לא כדברך כן נעשה ע"כ. ויל"ד דמאי נפ"מ ליפתח לזכור להם עונות ראש' אחר דכעת נכנעו ובאו לפניו להמליכו עליהם. ותו יל"ד מה כוונתם באו' לו לכן עתה שבנו וכו' דהיה להם לפייסו ליפתח בדברי פיוסים ולא שיודו לו על העבר דבזה תגדל השנאה יותר. ועיל"ד על יפתח שחזר וכפל דבריו באומרו אם משיבים וכו' דמה חידש בזה דהלא כבר הם עצמם אמ"ל כן בתחי"ד: ואולם עם האמור יע"ן דהנה האי עניינא דיפתח עם זקני גלעד דמי נמי ממש לההוא גברא דאמר הבו ת' זוזי לפ' ולינסיב ברתיה דאתאן למח' הראשו' ז"ל הנ"ל וכאן גבי יפתח זקני גלעד הקדימו לומר לו המעשה קודם לתנאי דתחי' אמ"ל לכה והיית לנו לקצין והדר אמ"ל התנאי ונלחמה בב"ע הפך משפטי התנאים דבעינן תנאי קודם למעשה וכיון דלא נעשה התנאי כדין לד' הרז"ה ודעי' התנאי בטל ומעשה המלוכה קיים וא"כ דינא יתיב להרז"ה ודעי' דהגם דיפתח לא יקיים תנאי להלחם בב"ע מ"מ המעשה שהוא יהיה לראש ולקצין קיים וכיון שכן אתאן למ"ש הרב פ"מ ז"ל בח"ב סוס"י ק"ב דבכגו"ד דנ"ד דמי לנדרי שגגות וגם המעשה בטל דאילו הוו ידעי דבין הכי ובין הכי נזירות חיילא עלייה לא היה נודר והו"ל כנדרי שגגות וכו' עכ"ל וכ"כ הרב פ"מ ז"ל ביו"ד סי' י"ג יעש"ב. וא"כ גם בנדון יפתח יכולים זקני גלעד לטעון כן ולומר שאם היינו יודעים שהמעשה מתקיים אף בלתי קיום התנאי מחמת שהקדימו המעשה לתנאי לא היינו עושים כן ואזי מתבטלת גם המעשה: ולזה כשמוע יפתח את דבריהם שפתחו לו תחי' במעשה