פני יצחק חלק ו קיט

דכאי ז"א להגין עליהם כחי' הרמב"ח ז"ל עכ"ז לא שמעו אלי לחי' זה ואיך ישמעני פרעה להאמין לחי' זה כיון דסתם אמרינן דאבא למ"ב: א"נ ה"ק הן בנ"י שבידם לפרוש עצמם מע"ז לגמרי ותגין עליהם ז"א ועכ"ז לא שמעו אלי כלו' לא רצו לפרוש עצמם מע"ז ואיך ישמעני פרעה ביודעם ומכירם ליש' שהם עע"ז ובודאי לא תועיל להם ז"א דבע"ז אבא למ"ב כתי' א' דתוס' וכנז"ל: וזה אפשר כוונת הקב"ה בתשו' הרמתה לעוזא כלום נתחייבו בני אלא בשביל דיבור א' וכו' דרמז לו בזה חי' מהרמב"ח ז"ל דהוא הגורם לבניו ובכגו"ד אבא מ"ב וק"ל: וזה אפשר רמז להם פרעה באומרו למה תפריעו את העם הלא ממעשיו שהם עע"ז מזה תבינו דל"מ להו ז"א וכתי' קמא דהתוס' וכנז"ל וק"ל: עוד יש לחלק בד' התוס' ז"ל דלא כתבו דבע"ז אבא למ"ב אינו אלא בהיות הבן עע"ז במזיד דוקא ברם אם הבן עע"ז בשוגג או באונס ודאי דבכה"ג אבא מ"ב דכיון שהוא באונס או בשוגג מה יעשה אותו הבן ולי"ח דשגיאות מ"י ואנוס רח' פטריה וראיה לזה דארז"ל דאבשלום נתגאה בשערו וכל המתיהר כעע"ז ואיך כתבו התוס' דאבשלום לא עע"ז אלי"ו דכוונת התוס' דאבשלום לא עע"ז במזיד ועוד ראיה ממשז"ל דהמקדש והמזבח מכפרי' על שגגת ע"ז וא"כ ה"ה דאבא מ"ב גם בעעע"ז בשוגג דומיא דמקדש ומזבח דמאי שנא וברור: אשר בזה אפ"ל שלזה כיוון הקב"ה בתשו' להשר של מצרים כשטען לפניו בשעת קי"ס מה אלו אף אלו השיבו ה' שוטה אתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון כדאיתא במד"ר וכידוע דהקב"ה רצה לזכות את ישראל בזכות אבות העולם וכמשז"ל וארא וכו' כדאי הוא ז"א וכו' כנז"ל ושר מצרים טען עליהם דכיון דאית בהו לתא דע"ז תי ל"מ להו ז"א וכתי' קמא דהתוס' ז"ל לזה השיבו ה' שוטה אתה דן שוגג כמזיד וכו' דבשוגג גם התוס' ז"ל מודו דאבא מזכה ברא כנז"ל: ואפ"ל דמטע"ז עמד הקב"ה והביא ליעקב אע"ה והעמידו על רגליו בשעת קי"ס על הים כדאיתא ברז"ל דהט' כדי להגין עליהם זכות אבות והעמידו ליעקב אע"ה דאית ביה זכותו וזכות אבותיו ויבא יעקב שלם ועמד על שפת הים להגין על ישראל וכמדובר: וזה אפשר כה"כ ויחל משה את פני ה"א ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך וכו' דהנה ישראל במעשה העגל נידונין כשוגגין וכדכתיב לא ידענו מה הי"ל ועוד כתיב חטא העם הזה ואתם חטאתם וכו' ואין נקרא חטא אלא כשהוא חוטא בשוגג דוקא כידוע והקב"ה היה סבור דבדאית בהו לתא דע"ז אפי' בשוגג תו ל"מ להו ז"א דאבא לא מ"ב כשהבן עע"ז כתי' קמא דהתוס' ז"ל וע"ז טען לפניו ית' מרע"ה חדא ויחל משה את פני ה"א שם שם אפי' דעע"ז כנז"ל ועוד טען ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך לכלותם ולמה לא תגן עליהם ז"א כשם שהגינה עליהם ז"א בצאתם ממצרים דגם שהיו גוי מק"ג ומה אלו אף אלו והיינו ודאי מטעם דהיו שוגגין א"כ אוף ה"נ בעגל שוגגין היו וכדאי ז"א להגין עליהם וז"ש אשר הוצאת וכו' וכו' וא"כ זכור לאברהם וכו' וק"ל. וע"ע בס' אש דת בפ' וארא ובשא"י די"ב ובס' פתח עינים על סנהדרין דק"ד ובמדבר קדמות מע' א' אות ל"ז מ"ש בזה ואכמ"ל: נחזור לקראי דאליהו זל"ט רק נק"ע משז"ל דאין הגשה אלא תפלה וכמשז"ל ע"פ ויגש אליו יהודה כידוע. והנה ישראל שבאותו הדור היו שוגגין בע"ז וכמש"ה עד מתי אתם פוסחים וכו' ואולם היו סוברים רמז לתי' ב' של התוס' ז"ל דע"י תפלה אבא מזכי ברא כתי' א' דהתוס' ז"ל דבע"ז ל"מ להו ז"א ואפי' בשוגג ולזה אמ"ל אליהו זל"ט גשו אלי ר"ל התפללו עמי אל ה' וע"י תפלה דידי ודידכו תועיל לכם ז"א אפי' לסברתכם הגם בשוגג אבא למ"ב מ"מ ע"י תפלה שאני וכתי' ב' דהתוס' ז"ל וכנז"ל. ולזה ויגשו שעמדו בתפלה אל השי"ת: ועוד הסביר להם דבשוגג גם התוס' ז"ל בתי' קמא מודו דאבא מזכי ברא דאין הקב"ה דן שוגג כמזיד וראיה לזה ממזבח דמכפר על שגגת ע"ז וז"ש וירפא את מזבח ה' ההרוס דלפי סברתכם שאתם סבורים דגם בע"ז בשוגג ל"מ ז"א א"כ גם המזבח היה ראוי שלא יכפר על שגגת ע"ז וא"כ נמצא לדידכו המזבח של ה' הרום דאינו מכפר כלום אל"ו כשם וכי היכי דהמזבח מכפר על שגגת ע"ז גם ז"א מגין על הבנים העע"ז שוגג דבשוגג אבא מ"ב. ולהורות נתן לזה ויקח י"ב אבנים כמספר שבטי יעקב כדי שתגין עליהם זכותם של השבטים ולדעתכם איך יועיל זכותם הא קי"ל דבע"ז אבא למ"ב אלא ודאי דאין לומר כן דהא אשר היה דבר ה' אליו ישראל יהיה שמך דיל"ד דתיבת יהיה שפת יתר דהיל"ל כי אם ישראל שמך אל"ו דר"ל ישראל יהיה שמך יהיה מ"מ בין בז' שעושין רש"מ בין שא"ע רש"מ וכמ"ש בירוש' הנ"ל ע"פ יום תרועה יהי"ל ועדשז"ל אעפ"י שחטא ישראל הוא דאינו דן ה' שוגג כמזיד וכל שהחטא בשוגג אפי' בע"ז לכ"ע אבא מזכי ברא וכמדובר. ובהכי מינח ניח"ל סברת ר"מ דס"ל דהגם דישר' א"ע רש"מ קרויים בנים ואפי עע"ז מדכ' בנים משחיתים דהט' דר"מ משום דכ' ישראל יהיה שמך יהיה מ"מ דאפי' א"ע רש"מ הם במדרגת ישר' ור"י דפליג על ר"מ ס"ל דבז' שא"ע רש"מ הם במדרגת יעקב וקרויים עבדים ובזמן שערש"מ אזי קרויים בנים וקרא דבנים משחיתים מוקי ליה ר"י בנים שהיו כבר נעשו משחיתים כמשז"ל עבדי שהיה כבר כמ"ש בעניותי בזה במ"א ומשם באר"ה: עפי"ז נחה דעתי ממאי דהוה קל"ט על מ"ש הרב שמע יעקב ז"ל בכמה דוכתי משם רבני אשכנז ז"ל שנתנו טעם לשבח על חקירתם שחקרו דאמאי בישר' מחשבה רעה דידהו אין ה' מצרפה למעשה זולת במחש"ר דע"ז ובאוה"ע כל מין מחשב"ר שלהם הקב"ה מצ"ל דאטו מ"פ יש בדבר דמאי שנא אוה"ע מישר' והם אמרו דהט' משום דישראל י"ל דין בנים למקום וה' בוחן לבות דוקא ואין אב מעיד על בנו משום הכי מח"ר דישראל איני מצ"ל דאין מי שיעיד על מה שבלבם זולתו ית' אבל במחש' ע"ז דאז יצאו מכלל ישראל וי"ל דין עבדים הנם ככל אוה"ע די"ל דין עבדים יכול להעיד עליהם ולזה מחש"ר דע"ז דישראל וכל מין מח"ר דאוה"ע מצ"ל אתד"ק ז"ל: והדבר הק' לכאורה שדברי רבני אשכנז ז"ל הללו אתו דלא כר"י ודלא כר"מ דאילו ר"י ס"ל דאפי' בשאר עבירות י"ל דין עבדים ור"מ ס"ל דאפי' בע"ז קרויים בנים כמ"ש בפ"ק דקידושין וכיון שכן לר"מ למה במח"ר דע"ז מצ"ל כיון שדין בנים י"ל ואין אב מעיד על בנו והיותר ק' לס' ר"י דס"ל דאפי' בשאר עבירות דין עבדים י"ל דא"כ הרי הם ככל הגויים והי"ל לצרף גם בישר' כל מין מח"ר דידהו למעשה. ושו"ר להרב חיד"א ז"ל במד"ק מע' מ"ם אות י"א שנרגש מזה מסברת ר"מ ותי' יעש"ב. ואולם עפי"ה י"ל דע"כ לא אמר ר"מ דאפי' עע"ז קרויים בנים הי"ד בעע"ז בשוגג דעכ"פ משחיתים מיקרו ומ"מ י"ל דין בנים וכמש"ל דבע"ז בשוגג אבא מזכי ברא דומיא דמזבח דמכפר על שגגת ע"ז אבל בעע"ז במזיד גם לר"מ יצאו מדין בנים וי"ל דין עבדים והשתא א"ש דברי רבני אשכנז ז"ל וטעמם ונימוקם עמם ודבריה' ז"ל הם אליבא דר"מ דפליג ע"ד ר"י בהא וכמ"ש הרשב"א