פני יצחק חלק ו קיח

יבום או חליצה ממילא צרתה קיימא עליה באסור אשת אח שלא במקום מצוה ומשו"ה מיעטה קרא לשנייה מדנקט בית אחיו בית א' ולא ב' בתים הוא בינה וק"ל. ושו"ר בסו"ס הרב מלאכת שלמה ז"ל שקדמני בתי' זה יע"ש וזכיתי שכיוונתי לדעת עליון תלי"ת. נמצ"ל מדברי הרב תנא ז"ל הנ"ל דהיכא דליכא טעמא למעט ב' לא ממעטי' וא"כ ה"נ בקרא דארץ ל"ל ליכא שום טעמא למעט ב' וג' ארצות ובפרט דקי"ל דסדנא דארעא חד הוא ומאי דנקט ארץ לשון יחיד דבר"ת כלבנ"א וכמ"ש הרב מגדל עז והפרישה ז"ל וכמש"ל: אלא דראיתי לכמה רבני האח' ז"ל דעמדו ע"ד המשל"מ ז"ל הנ"ל ונצבו עליו כמו נד ודחו דב"ק בב' ידים כמשי"ר הרואה בס' גט מקושר להגאון מהריט"א ז"ל בדמ"ה ולהגאון הברכ"י ז"ל בא"ח סי' תקפ"א ובאה"ע סי' ל"א ולהגאון החק"ל ז"ל בא"ח דרמ"ג ועד אחרון הרב המגיד ז"ל שבס' שלמי חגיגה מדשי"ב ואילך שהאריכו בזה יעש"ב ואכמ"ל ובכן לדידהו ז"ל מצאה החקירה דילן הנ"ל מקום לנוח וכמובן: ולכן הנלע"ד בישוב חקירתנו זאת הוא עפ"י מ"ד בירוש' דסוכה ריש פ' לולב הגזול דאיתא התם תני ר"ח ולקחתם לכם משלכם ולא גזול שופר של ע"ז ושל עיה"ן תני ר"ח כשר תני ר"א פסול הכל מודים בלולב שהוא פסול מה בין לולב לשופר הכא בגופו יוצא התם בקולו יוצא ואין הנאה בקול אתמהא רי"א התם ולקחתם לכם ולא משל איסורי הנאה הכא יום תרועה יהיה לכם מ"מ עכ"ל הירוש' יע"ש מבואר יוצא מד' הירוש' הללו דכל היכא דכ' תיבת יהיה אתייא תיבת יהיה ומבטלת למיעוט דכ' בקרא כמו תיבת לכם והכי אמרי' במנחות דק"ד ע"א דתנא דברייתא התם דריש מקרא דכל האזרח יעשה ככה דתיבת אזרח אתיא ללמד שמתנדבין נסכים בלא קרבן וכמה ג' לוגין ופירש"י דבציר מהכי לא חזי למידי ע"כ ומנין שאם רצה להוסיף מוסיף ת"ל יהיה מ"מ ופירש"י דקאי אקרא דחצי ההין יהיה לפר לישנא אח' דבפ' נסכים כתיב ככם כגר יהיה עכ"ל הרי דגם ש"ס דילן דריש מתיבת יהיה דאתייא ללמד שאם רצה להוסיף על שיעור חצי ההין רשאי דאתייא תיבת יהיה ומבטלת למיעוט דנפיק מחצי ההין כמובן: ובכן ה"נ בגזירת ת' שנה דכ' בארץ ל"ל הגם דלמעוטי אתא ב' וג' ארצות מ"מ כיון דכ' כי גר יהיה זרעך אתייא תיבת יהיה דמש' מ"מ באיזה מקום שיהיה ומבטלת למיעוט דנפיק מתיבת בארץ ל"ל דתיבת יהיה באה לרבות גם שאר ארצות וכמובן: ובזה אפ"ל כוונת פרעה במ"ש הן רבים עתה עם הארץ וכו' דהנה פרעה הרשע ידע דהגזירה היתה ת' שנה וכמשז"ל כבע"ח ושטרו בידו ולא ישבו עדיין רק רד"ו שנה ומידע ידע דמשה ואהרן באים אצלו להוציאם תו"ז בטענה שתים זו או משנולד יצחק או ששאר גליות ישלימו המנין והוא ס"ל דל"מ הני תרי טענתי משום דקרא כ' בארץ ל"ל דארץ אחת אמרי"ח ולא ב' וג' כחקירתנו הנז"ל ולא ידע התי' לזה דאתיא תיבת יהיה ומבטלת למיעוט הנז' ולזה טען פרעה ואמר דאי כדבריכם דמשנולד יצחק ה"ה או ששאר גליות ישלימו המנין נמצא דהן רבים עתה הארצות והגזירה היתה בארץ א' ולא יותר וז"ש הן רבים עם הארץ ר"ל עם הארץ הזאת רבו הארצות ולא כן גזר עליהם כי הוא אמר שארץ א' ולא ב' וא"כ והשבתם אותם מס' אתמהא וק"ל: וזה אפשר רמז הכ' אחת דיבר אלהים ר"ל ארץ אחת אמר"ח ולא ב' וג' ארצות ואיך יוציאם תו"ז לז"א שתים זו שמעתי לתרץ חדא משנולד יצחק וזאת שנית ששאר גליות הם ישלימו המנין כי עז לאלהים דכתב בתחי"ד הגזירה כי גר יהיה זרעך ואתיא תיבת יהיה לרבות שאר ארצות ומבטלת למיעוט דבארץ כי העז לאלהים והפה שאסר שאר ארצות הוא הפה שהתיר מתיבת יהיה זאת ועוד ולך ה' חסד שהשכינה השלימה המנין כמשז"ל ע"פ אנכי ארד עמך מצ' ואנכי אעלך ג"ע ומה גם כי אתה תשלם לאיש ישראל כמעשהו בנסכים שאם רצה להוסיף מוסיף דנפק"ל מתיבת חצי ההין יהיה או מככם כגר יהיה מ"מ גם הכא תשלם להם כמעשיהם וכמובן וק"ל: וזאת היתה טענת עוזא שר מצרים אתה גזרת על אומה זו שישבו ת' שנה בארץ ל"ל ור"ל בארץ אחת ולא בב' וג' ארצות ואינם יכולים להשלים המנין בשאר גליות דארץ א' אמרת ולא ב' וג' וכן אינך יכו'"ל משנולד יצחק התחיל המנין א"כ תן לי רשות להחזירם לזה השיבו הקב"ה תשו' נצחת דאתיא תיבת יהיה לרבות שאר ארצות ומבטלת למיעוט דנפיק מתיבת בארץ ל"ל ולהכי הוצרך הקב"ה להאריך ולהביא כל לשון הגזירה וכה השיבו כלום נתחייבו בני גלות אלא משום דיבור אחד שאמר אברהם אביהם במה אדע ואני אמ"ל ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וכו' דלכאו' יל"ד דאמאי אצט' ה' להביא כל לשון הגזירה דהוה סגי ליה לומר כלום במצרים אמרתי ל בארץ ל"ל אמרתי אכן בא לרמוז לו התי' הנז' דמתיבת יהיה מרבה אני ארצות הרבה וכבר גלוי וידוע לפני וכו' וק"ל: ועפי"ז אפ"ל הנהו מק"ק הנאמרים באמת במלכים א' סי' ח"י וכ"ת ויאמר אליאו לכל העם עד מתי אתם פוסחים וכו' גשו אלי ויגשו וירפא את מזבח ה' ההרוס ויקח י"ב אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר ה' אליו ישראל יהיה שמך ויל"ד דמה טיבה של הגשה זו ומה תועלת יש בה גם אומרו וירפא וכו' דאמאי לא ריפא אותו קודם הגשה זו. ועוד אינו מובן אומרו אשר היה וכו' דמאי אתא לאשמועינן בזה דמקרא מלא בתורה וזיל קרי בי רב ומה כיון בזה אליהו זל"ט דבודאי הלא דבר: אכן עם האמור הנה נכון בהק' עוד משז"ל בסוטה דיו"ד ע"ב ע"פ ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום וכו' הני תמניא בני למה שבעה לאסוקיה מז' מדורי גהינם וחד אי"ד דקריב רישיה לגבי גופיה ואי"ד לעיוליה לעלמא דאתי והק' התוס' ז"ל שם מדאמרי' בקי' דאבא לא מזכי ברא ותי' דאבשלום לא עע"ז א"נ ע"י תפלה אבא מ"ב ע"כ ונראה דלתי' קמא דהתוס' אם הבן אינו עע"ז אבא מ"ב ולתי' ב' אפי' הבן עע"ז אבא מ"ב ע"י תפלתו בעד בנו: אשר בזה אפ"ל כוונת הק"ו שעשה מרע"ה הן בנ"י לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ורבים תמהו דק"ו פריכא הוא דשאני ישראל מאי דלא שמעו אליו הוא מק"ר ומע"ק כדמסיים קרא: ואולם עם האמור א"ש בהק"ע מ"ש הרב מהרמב"ח ז"ל בס' תוס' יוה"כ דכ"ח ע"א דע"כ ל"א דאבא למ"ב אלא דוקא אם הבן חוטא מעצמו בלי שגרם לו אביו לחטא דאז ל"מ ליה ז"א להצילו מן העונש אבל אם אביו גרם לו אותו העונש אז ודאי אבא מ"ב יע"ש. והנה נודע דעיקר טעם גלות מצרים ת' שנה היה בעבור אאע"ה שאמר במה אדע לזה גזר ה' ידוע תדע וכו' נמצא דאאע"ה גרם לבניו הגלות ובהיותם בגלות מצרים היו עע"ז גוי מק"ג מה אלו אף אלו ואמרז"ל מע"ק מע"ז שבידם וכיון דאאע"ה גרם להם הגלות בכגו"ד אבא מ"ב ולזה בתחי"ד ה' אל משה אמ"ל וארא אל אברהם וכו' ודרז"ל כדאי ז"א להגין עליהם להוציאם ממצרים: ובכן ז"א וידבר משה כן אל בנ"י שז"א כדאי להגין עליהם ולא שמעו אל משה מק"ר ומע"ק שבידם דס"ל לישראל דבהיות הבן עע"ז בכה"ג אבא למ"ב וכתי' קמא דהתוס' ז"ל הנז"ל ולא שמיע להו החי' דהרמבנ"ח ז"ל הנז' והשתא א"ש הק"ו הן בנ"י שדיברתי להם בשם ה'