פני יצחק חלק ו קיג

זוכים לבינה כיששכר וא"ת דהלא בלאו"ה אית לישראל טענת אונס ומודעא ע"י כפיית ההר ואין פחד אלהים לנגד עיניהם אם לא יקיימו התו' והמצות לז"א הא ליתא כי אתה ה' עליון ע"כ הארץ ובמלך ליכא טענת אונס משום דדינא דמ"ד ומשו"ה סיים דהע"ה ואמר אוהבי ה' שנאו רע דהוא היצה"ר שנקרא רע כידוע. וכ"ת דהלא יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום להמיתו ואיך כל אדם יוכל להנצל מיצה"ר שומר נפשות חסידיו דהקב"ה עוזרו ושומרו כמ"ש ה' ל"י בידו וא"ת סו"ס שכר מצות בהע"ל ומתן שכרם ש"ץ הוא לעת"ל ואז מי יעיד בנו והלא טועני' אוה"ע עלינו ישראל שקבלוה וכו' לז"א מיד רשעים יצילם הרשעים עצמם הם יעידו בהם וא"צ עדים מבחוץ וכ"ת היאך אנו נהנים בעוה"ז כיון דש"מ בהע"ל לז"א אור שהם המצות זרוע לצדיק שהקב"ה זורעם ומפירותיהם צדיק אוכל לש"ן בעוה"ז והק"ק לעוה"ב וכ"ת זה ניחא דוקא שיש לו ממון ועושה צדקה וג"ח וכו' אך מי שאין לו ממון מה תהא עליו בעוה"ז לז"א ולישרי לב שמחה וק"ל: מעתה נשוב אל הבאר לעיקר חקירתנו דכתיבנא בריש אמיר דמה ראו אותו הדור לקבל את התורה מחדש מלב ונפש ומה ראה המן הרשע לשקול כנגד שקלי ישראל ככל הנז"ל וכבר כתבנו משם הראשוני' ז"ל שרצה המן לחלקם לעניים וזהו כוונתו באו' להביא אל גנזי המלך מלכו ש"ע ואולם הדבר צ"ת להבין מהל"א הקדים שקליהם לשקליו דודאי דידהו קדמי זאת ועוד כיון שכל כוונת המן בשקליו אינו אלא כדי לכוף לשקלי ישראל כמו שהקריב בלק הקרבנות בעצת בלעם כדי לכוף קרבנות ישראל א"כ אם ישראל לא היו שוקלים שקליהם גם הוא לא היה שוקל כנגדם ואמאי הוצרך ה' מעיק' לצוות לישר' לשקול שקליהם: וכדי לבא אל הישוב נקדים משז"ל במד"ר וז"ל כיון שאמרו ישר' נעשה ונשמע מיד אמ"ל ה' פ' כי תשא ופ' ויקחו לי תרומה עכ"ל והוא תימה דמאי אולמייהו דהני פרשתא מכל פרשיות שבתו': ברם עפ"י הקדום בענין המודעא רבא לאורייתא א"ש הכל דידוע משז"ל דפ' ויקחו לי תרומה בג' תרומות הכתוב מדבר וחדא מנייהו תרומת בקע לגולגולת וכדפירש"י ז"ל התם והנה הקב"ה צפה והביט דהמן הרשע עתיד לשקול כנגדם וגם ה' צפה והביט כי ישראל עתידי' לטעון מודעא היו דברנו וכאשר היו בדעת זאת עד אותו הדור וא"כ הו"ל כמי שאינם מצווים ועושים דאין שכרם כ"כ גדול להגין עליהם ע"כ צרה שלא תבא ויקטרג השטן עליהם שהוא שרו של עמלק ולא יהיה כח בשקלי ישראל לעמוד נגד שקלי המן הואיל ויהיו ניתנים באונס כשאר כל מצות שבתורה כע"כ השי"ת ברחמיו ובר"ח טרם מכה צר"פ ותכף שאמרו נו"ן בלי שו"ז אונס כי עדיין לא כפה עליהם ההר תכף ומיד ה' ל"ו ציוה פרשת ויקחו לי תרומה וכי תשא כנז"ל שבהם נצטווינו על השקלים והרי הם מתנדבי' בלב שלם כדי להיות מצוה זו בצביונה ובקומתה בלי אונס למען תוסיף תת כחה ויכולה היא שתגן ע"כ צרה של"ת והמן הרשע היה יודע שאין בכל מצות ה' לישראל כח וזכות להפיץ מהם הצרה הזאת אך בזאת שהם השקלים שקבלום ברצונם בלי אונס וכפיית ההר ומשו"ה ביקש תחבולות לשקול כנגדם כדי לכוף שקליהם לז"א ר"ל לפיכך הקב"ה הקדים שקליהם לשקליו הקדים דייקא ר"ל מיהר לצוותם על השקלים בהיותם ברצון טוב בלי אונס כפיית ההר כדי שיכופו לשקלי המן ולא יחרוך רמיה צידו ולא תעשינה ידיו תושיה: וזה אפשר רמז הכתוב ואת פרשת הכסף וכו' דמלת פרשת אין לה הבנה לכאו' גם תיבת להראות משמע דקאי גם על פ' הכסף ומאי ראייה שייך בה: ברם מרדכי הצדיק הבין בדברי אסתר המלכה ששלחה לו ע"י התך לדעת מה זה ועמ"ז ר"ל באיזה זכות יכולה להצילם מאחר כי עם ה' אלה אין להם ע"מ שיסמוכו ולית להו צד זכות לעמוד נגד שקלי המן הרשע לבטל מהם הגזירה כי ע"כ התורה טוענים עליה אנוסים היינו וגם השקלים שקלום אחר שהיה להם טענת אונס ומודעא דע"כ רצה מרדכי הצדיק להודיע ולהראות לאסתר דאף שהם נתנו שקליהם אחר כפיית ההר ברם אין להם בה טענת אונס יען וביען קדמה ואתיא פ' שקלים תכף לאומרם נו"ן א"כ אחר שכבר קבלו המצוה הזאת עליהם ברצונם הטוב אין להם עוד לטעון טענת אונס בנתינה כלל: וז"א ואת פרשת הכסף וכו' שהוא פרשה ממש כמשמעה, וכפשטיה דקרא וקאי על פ' תרומה וכי תשא אשר אמר המן לשקול כנגדם כדי לכוף לשקלי ישראל שלח להראות לאסתר שהיא נאמרה תכף לאומרם נו"ן ותהיה בטוחה בה' שיש במצוה הזאת כח גדול לכוף לשקלי המן וכמובן: וזה אפשר כוונתם ז"ל דאמר משה לפני הקב"ה במה תרום קרנם של ישראל אמ"ל בכי תשא עכ"ל והוא תמוה לכאורה ודשו בו רבים מן המפז"ל: וחוץ מדרכנו שמעתי באומרים לי ומטו בה משם הרב הקדוש מהר"א שרעבי ז"ל במ"ש משם קדוש הרב החסיד מר זקנו זצוק"ל שפי' בדרך דרש סוד שבירת הכלים יאמר מר משם רבינו הק' האר"י ז"ל זיע"א דכל מה שהיינו בגלות מצרים וגלות ד' מלכיות הכל הוא מסיבת שבירת הכלים והוא דבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא וענין הטלת זוהמא זו הוא זה דידוע דיש שתי שכינות שכינתא עילאה ושכינתא תתאה ובשעה שבא נחש. על חוה גרם להפריד כ"י מתיבת שכינה ונעשית כ"י שנ"ה וידוע דכ"י באתב"ש יעלה כ"ל י"ם דהיינו מי שכינתא עילאה וכ"י שכינתא תתאה ובכן כ"י ול"ס הם כלים וזה סוד שבירת הכלים. ובזה פי' הרב הק' מהר"ש שרעבי ז"ל עצמו שז"ס הפ' ידוע תדע כ"י גר יהיה זרעך וכו' כלו' מסיבת אותיות כ"י שנפרד מתיבת שכינה גר יהיה זרעך בארץ ל"ל וכו' כדי לתקן ולחבר אותיות כ"י עם שנ"ה ויהיה שכינה. וז"ש משה להקב"ה במה תרום קרנם ש"י אמ"ל בכ"י תשא ר"ל כשתשא אותיות כ"י הנפרד מן שכינה כשתשאהו ותחברהו עם שנ"ה ויהיה שכינה אזי תרום קרנם ש"י עכתד"ק ודפח"ח: ועפ"י ד"ק אפ"ל שז"ס כה"כ רני ושמתי בת ציון כ"י הנני בא ושכנתי בתוכך וה"ה כמבואר עם האמור וק"ל: ועפ"י דרכנו נמי ה"ה כמבואר עפ"י הקוטב הנ"ל דאין לנו שום מצוה שיכולה להגן עלינו כי אם מצות השקלים שבפ' כי תשא שקדמה לאונס כפיית ההר וכמדובר וק"ל: ובכן ישראל שבאותו הדור המה ראו מעשה ה' כי נורא הוא שלא עמד להם למגן וצינה שום מצוה מתרי"ג שצות זולת מצות השקלים שקבלוה קודם האונס וקבלוה לעשותה מטו"ר היא שעמדה להם כתריס בפני הפורענות וה' אלהינו עשה זאת לטובת ישראל להקדים פרשת כסף השקלים קודם האונס כדי שיהיה בה כח גדול לעמוד לפני צר ולא הגינה עליהם שום מצוה אחריתי מתרי"ג מצות שבתורה להיותם כי היו אחר האונס דכפיית ההר כנז"ל כע"כ נתעוררו עתה לקבל התורה כולה מחדש בלב שלם ובנפש חפצה בראיתם כח השקלים שהיו מקובלים עליהם מטו"ר מצוה זאת היא שעמדה להם למעז ולמחסה אשע"כ הדור קבלוה להתו' כולה בימי אחש' ברצוה"ט וכמדובר: