פני יצחק חלק ו קי

מ"ש הרב מהרמ"ג ז"ל ע"ז השיבו ה' דאלו לא מת משה בחי"ל והיה נכנס לא"י ולא היה נוטל חלק בארץ מדין כל האמור בפ' מלך וכו' משום די"ל דא"י היא מוחזקת להם מאבותיהם אז יפה אמרת בטענתך דהיו יכולים ישראל להשוות עמכם לעע"ז כיון דהם היו אנוסים בקבלתם התורה ואית להו טענת מודעא ואינם מתחייבים מכח דינא דמל' כיון דא"י היא מוחזקת להם מאבותיהם ברם השתא דמת בחו"ל ולא נכנס לארץ א"כ עכצ"ל דהעיקר הוא דא"י אינה מוחזקת להם מאבותיהם רק בתורת מתנה נתתיה להם והדין עם ישראל לקיים התורה אפי' שקבלוה באונס מכח דינא ד"ד וא"כ ותלו אותו וכו' וק"ל: וזה אפשר כה"כ בפ' עקב וכ"ת והיה אם שכח תשכח את ה"א והלכת אחרי א"א ועבדתם והשתחוית להם העידותי בכם היום וכו' שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן וכו' והקושי מבואר דמאי אתה דקאמר ואולם עם האמור הנה נכון ור"ל דמכח שאתם רואים בעיניכם דאתה דוקא עובר את הירדן ולא אני עמכם מכאן תדעו לכם נאמנה דהט' הוא שאיני נכנס משום שלא אטול חלק בארץ מדין מלך ומזה תדעו ותבינו שא"י אינה מוחזקת לנו מאבותינו דאי הות מוחזקת לא הייתי יכול ליטול חלק בארץ מהזולת כיון שזכו בה מדין ירושה ומלך אינו יכול לפרוץ גדר לעצמו כי אם בדבר הלקוח או הניתן במתנה ומדאתם רואים שאני איני נכנס לארץ צ"ל דהעיקר הוא דא"י אמ"ל מאבותינו רק במתנה נתנה לכם וחשש הוא ית' שאם יכניסני עמכם אטול חלק בארץ מדין מלך וכיון שכן דא"י אמ"ל מאבותינו א"כ דינא יתיב דחייבים אתם לקבל עול מלכותו ית' ולשמור התורה והמצוה מדינא דמל' אפי' שעיקר קבלתכם התורה היה באונס. וז"ש והיה אם שכוח תשכח וכו' בטענת מודעא ואונס העידותי בכם היום וכו' דהא שמע ישראל אתה דייקא ר"ל אתה ולא אני עובר היום את הירדן וכו' ומכח זה חייבים אתם לקיים התו' מדינא דמל' אפי' שקבלתוה באונס ככל הנז"ל וק"ל: וזה אפשר כה"פ שם בפ' עקב ושמרת את כל המצוה וכו' כי ה"א מביאך אל ארץ טובה וכו' דר"ל כיון שה' אלהיך מביאך לך לבדך ולא גם אני עמכם מוכרח דא"י אינה מוחזקת ואתם חייבים בדינא דמל' לשמור את כל המצוה וכו' ככל האמור ומדובר וק"ל: וזה אפ' כה"כ כי אנכי מת בארץ הזאת וכו' אינני עובר את הירדן וכו' השמרו לכם פן תשכחו את ה' וכו' דיל"ד דמה נ"ט הוא זה דמשום שהוא מת בחו"ל שלא ישכחו את ה' וכו' וחוץ מדרכנו אפ"ל במ"ש הגאון הרב העשיל אשכנזי ז"ל הבי"ד הרב שמע יעקב בפ' חיי שרה בכוונת מ"ש בירוש' פ"ג דבכורים ע"פ מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה' אני קיימתי מצות עמידת זקן תחילה ע"כ. והוא תמוה והוא ז"ל פי' במאי דק"ל בתלמודין דב"ב הלכתא חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב והלכתא אין חולקין ומשני ל"ק הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה רביה יקרא ולזה כשציוה הקב"ה לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן שלא יסברו ישראל דס"ל להקב"ה כהלכתא דחולקין כבוד לתלמיד בפני הרב ומזה יטעו ויחלקו כבוד לאלהים אחרים לז"א ויראת מאלהיך דהא שאני כבוד זקן שאני חלקתי לו כבוד תחילה וכיון דפליג ליה רביה יקרא מותר לחלוק לו כבוד גם אתם משא"כ בע"ז אתד"ק. ובזה יובן אצלי כה"כ ועתה כי הלוך הלכת כי נכסוף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלד"י וה"ה כמבואר עפ"י האמור דלבן טעה בדמיונו וסבר דכל אפייא שווין ובכולהו הלכתא חולקין ולזה תמה ואמר ועתה וכו' למה וכו' וכמובן והוא לא ידע חילוק הש"ס בין פליג ליה רביה יקרא או לא וק"ל: וזה עצמו כוונת סמוכות הני מק"ק האמורים בפ' קדושים איש אמו ואביו תיראו וכו' אל תפנו אל האלילים וכו' ועפ"י האמור ה"ה כמבואר דכבר כתבי המפז"ל דכל טענת אוה"ע העע"ז הוא דס"ל דדינא הוי דחולקין כבוד לתלמיד במה"ר כנז"ל והנה מדחזינן דמת משה בחו"ל ולא נכנס לא"י מזה מוכח בבירור גמור דהלכתא היא דאין חולקין כבוד לתלמיד בפה"ר כמשז"ל דהט' שלא נכנס משה לא"י משום דכבר הגיע מלכות יהושע תלמידו ואין מל' נוגעת בחברתה וכו' עם שבקש מרע"ה מהקב"ה אכנס לא"י ואהיה תלמיד אצל יהושע לא הסכים עמו הקב"ה משום דמ"מ היו עושים לו כבוד לפני יהושע או היו עושים כבוד ליב"ן בפני משה רבו ודינא היא דאין ח"כ לתבה"ר: וזש"ה כי אנכי מת בארץ הזאת בחו"ל אינני עובר א"ה אפי' לעשות עצמי תלמיד ליהושע לא קבל ממנו הקב"ה משום דדינא הוא דאין חולקין כבוד לתלמיד בה"ר א"כ השמרו לכם פן תשכחו את ה"א ועשיתם לכם פסל בטענה דחולקין כבוד לתבה"ר דהרי ממני תקחו ראיה דהלכתא היא דא"ח כבוד לתבה"ר וכנז"ל וק"ל: ובזה ג"כ אפ"ל כה"כ הנז' והיה אם שכוח וכו' שמע ישראל אתה עובר וכו' אתה דייקא ולא אני ועפ"י האמור ה"ה כמבואר. וזה עצמו כה"כ ושמרת וכו' כי ה' אלהיך מביאך וכו' מביאך דייקא לך ולא לי והט' הוא משום דדינא הוא דאח"כ לתבה"ר לכך אני מזהירך ושמרת וכו' וק"ל. ועפי"ז פי' מהר"ש פרימו ז"ל כוונת מרע"ה בתוכחתו לישראל וחצרות ודי זהב שע"י מחלוקת קרח בחצרות נתעורר עליהם עון העגל מט' הנז' כמבואר: ובזה פי' הרב קול יעקב שאול ז"ל מאמרז"ל וז"ל מה ראה קרח לחלוק על משה פרה אדומה ראה ועפי"ה ה"ה כמבואר יעש"ב. ובהכי יבואר ג"כ כה"כ וישמע משה ויפול ע"פ דיל"ד מה טעם שנפל ע"פ פה במח' קרח דוקא ורש"י ז"ל נרגש מזה יע"ש ועפי"ה יע"ן והוא כששמע מרע"ה טענת קרח שטען דאח"כ לתבה"ר וראייתו עצומה מכח פרה אדומה א"כ לפי"ז חוזר ונעור עליהם עון העגל כמ"ש מהרש"פ ז"ל א"נ חשש מרע"ה על עצמו שלפי"ז לא יזכה ליכנס לארץ אפי' שיהיה תלמיד אצל יהושע כיון דאין ח"כ לתבה"ר ולזה וישמע משה כלו' דסבר וקביל טענת קרח ויפול ע"פ משום חששתו על עצמו וק"ל: ובזה אפ"ל כוונת מאמרז"ל וז"ל וישמע יתרו מה שמועה שמע ובא פרה אדומה שמע ובא להתגייר עכ"ל והוא תמוה ועפי"ה יע"ן וחוץ מדרכנו אפ"ל במ"ש הרב ב"ל ז"ל כה"כ רחיק מרשעים ישועה כי חוקיך לא דרשו דמי שאינו מקיים המצות שהם חוקה אין ראי' לקבלו בתשו' כיון דהתשו' ג"כ היא חוקה ואין בה טעם כלל וז"ש דהע"ה רחוק מרשעים ישועה שהיא התשו' כיון דחוקיך לא דרשו אתד"ק. ובזה פי' הרב אשד הנחלים ז"ל כוונת רז"ל ע"פ אל תפן אל מנחתם אל תקבלם בתשו' יעש"ב ויתרו הוה ס"ל דאינה מועלת התשו' כיון שאין בה טעם להועיל לאדם והיא חוקה ממש ומנלן דהקב"ה מקבל תשו' הרשע ולזה כיון שראה פרה אדומה שהיא ג"כ חוקה והקב"ה ציוה עליה לעשותה מזה הוכיח דא"כ גם התשו' שהיא ג"כ חוקה מהניא והקב"ה חפץ בה ולזה אמרז"ל פרה אדומה שמע ובא לעשות תשו' ולהתגייר וק"ל: א"נ באו"א במשז"ל גדולה תשו' שמגעת עד כסא הכבוד ור"י אמר עד ולא עד בכלל דפלוגתייהו הוי אי גם לע"ז וג"ע וש"ד מהנייא תשו' או לא. ובזה פי' ז"ל תשב אנוש עד דכ"א ר"ת ד"ם כ'פירה א'שה שהם ע"י וג"ע וש"ד כידוע. ויתרו היה חושש שמא עד ולא עד בכלל ולזה היה נמנע מלעשות תשו' ברם כמשמע מצות פרה אדומה שבאה לכפר עון העגל מזה תבין דגם בע"ז מהנייא תשו' ועד ועד בכלל ולזה תכף בא לחזור בתשו' ולהתגייר וק"ל: