פני יצחק חלק ו קט

שלא תועיל להם מצוה זו כאלו אין להם מצות אחרות והלא תרי"ג מצות ה' קיימו וקבלו היהודים עליהם וע"ז ויש להם ע"מ שיסמוכו עאכ"ו מצות ח"ח ומה בצע אם שקל כנגד שקלי ישראל הא אכתי יש בידם תרי"ג מצות ה' שיגינו עליהם. ועוד יש להבין מ"ש ר"ל הנז' שאמר לפיכך הקדים שקליה' וכו' דמה ה"ל או' הקדים דודאי דידהו קדמי זאת ועוד דכל כוונת המן הרשע בשקליו אינו אלא כדי לכוף לשקלי ישראל כמשז"ל שרצה המן הרע לחלקם לעניים וז"ש להביא אל גנזי המלך מלכו ש"ע וכמו שעשו בלק ובלעם שבנו ז' מזבחות והקריבו עליהם ז' פרים וז' אלים כדי לכוף קרבנות ישראל ואם ישראל לא היו שוקלים במדבר את שקליהם גם המן לא היה שוקל כנגדם כלל ומהל"א הקדים שקליהם: וכדי ליישב חקירה, זאת נחקור עוד חקירה אחרת כמשז"ל בשבת בפ' אמרע"ק ע"פ ויתיצבו בתחתית ההר אמ"ר אב"י מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית וכו' אמר אב"י מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבה אעפי"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש שנא' קו"ק היהודים קיימו מה שקבלו כבר ע"כ וצל"ד דמה ראו אותו הדור לקבל עליהם את התורה מחדש בלב שלם כנראה דעיקר הנס תלוי בזה ולנו לדעת מאי שיאטיה דקבלת התורה בעת ובעונה ההיא דאדרבא היה להם לישראל שבאותו הדור להגדיל התימה על עצמם דמאחר שהיה להם טענת מודעה רבה לאורייתא א"כ אין בהם עון אשר חטא אם לא יקיימו את התורה ולמה יענשו: וראיתי להרב מהרמ"ג ז"ל בס' הבהיר דברי מרדכי בד"פ ע"ג שכבר עמד בחקי' זאת השנית נ"ט לשבח עפי"ד הרשב"א ז"ל בחי' לשבת שם שהק' ע"ד רבה שאמר הדור קבלוה וכו' דמה קבלה זו עושה מסוף העולם וע"ס ואם קודם אחש' לא היו מצווין למה נענשו וכו' ותי' דמתחי' אפי' שהי"ל מודעא מ"מ לא נתן להם הם את הארץ אלא כדי שייקיימו את התורה כמש"ה ויתן להם אר"ג וכו' ולכך כשעברו עהת"ו עמד והגלם מן הארץ ומשגלו חזרה המודעה וכו' עכ"ל יעש"ב: וזאת היתה כוונת המן הרשע באומרו ישנו עם אחד וכו' דנראה לכאורה דהא קשיתיה להמן רשיעא דכיון דהוו ישראל מפוזר ומפורד למה דתיהם שונות וכו' ויל"ד היאך תלוי זה בזה אכן עפי"ד הרשב"א ה"נ דכל תמיהת המן היתה זאת על ישראל דמאחר שזה העם כעת הוא מפוזר ומפורד בה"ע וגלו מן הארץ דהשתא הדרא להו טענת מודעה למקומה ומצו למיהוי כוותן ואין עליהם שום דין שמים כיון די"ל טענת מודעה ואפי"ה אכתי דתיהם שונות מכל עם זה פלא דאם מפני יראתם מד"ש אינם עוברים על דתם הא מצו פטרי נפשייהו בטענת מודעא אלא ודאי בהכרח שאין זה כי אם רוע לב לעבור על דתי המלך במרד ובמעל וז"ש ואת דתי המלך אינם עושים כלו' אין זה אלא בזדון לעבור ע"ד המלך וא"כ למלך אין שוה לה ניחם וכו': ובזה יונעם מ"ט לקבלה זו חדשה אשר קבלוה כעת והדבר מבואר דכיון שראו שבאו לידי סכנה מהמן הרשע מכח דקבלתם התו' בא' היתה באונס ודא גרמא ליה להמן רשיעא לבא עליהם בטרונייא אמטו"ל המה ראו לבטל הסיבה ולחזור לקבלה ברצון דמעתה לא יהיה עוד פ"פ לאוה"ע לטעון על ישראל בואי והשוו עמנו אתד"ק יעש"ב והפח"ח: וקודם שאבא ליישב החקו' הנז' כולם כפי הנלע"ד כאשר יבואר לקמן בס"ד אמרתי הנה באתי לפ' לענ"ד עפי"ד דרך ק"ק של הרב מהרמ"ג ז"ל הנ"ל כוונת מאמרז"ל וז"ל אמר הקב"ה להמן אלמלא לא מת משה יפה אמרה עכשיו שמת משה ותלו אותו וא"כ עה"ע עכ"ל והוא תמוה מאד דמה ענין זל"ז וגם משז"ל וז"ל כיון שראתה שרה דמשה לא נכנס לארץ מיד אמ"ל לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כ"ל וגם מאמר זה תמוה טובא ורבים מהמפז"ל הביאו המאמרים הנ"ל וכל אחד לדרכי פנה ע"ע הלא בס'. ונם הני אענה חלקי בפי' המאמרים הנז' והוא עפ"י הקדום מתורת הרב מהרמ"ג ז"ל דכל חיליה דהמן רשיעא להלשין על ישראל אינו אלא מכח טענת מודעה דהוה להו לישראל ככל הנז"ל ולזה השיבו הקב"ה תשו' נצחת דאלו לא מת משה היה הדין עמך והענין דהנה השב התנא ז"ל בפ' דרכים כת דלא מחייבי ישראל בקיום התורה מכח דקי"ל דינא דמלכותא דינא ואפי' היו אנוסים בקבלתה משום דכתב הר"ן ז"ל דהאי דינא דמל' דינא איני אלא במלכי אוה"ע דהארץ שלו ויכול המלך לאמר לעמו אם לא תקבלו גזירתי אגרש רש אתכם מארצי אבל במלכי ישראל לא דה"ה כיון שאין הארץ שלו וא"כ אי אמרי' דא"י היא מוחזקת, לנו מאבותינו בתורת ירושה א"כ דינו ית כמלכי ישראל דל"א בהו דד"ד ברם א"א דא"י אינה מוחזקת לנו מאבותינו אזלא לה ט' מודעה ומכח דינא דמל' דינא חייבים אנו עם בנ"י לקיים התורה והמצות אתד"ק יעש"ב: עוד נקדים מ"ש המפז"ל דהט' דמרע"ה לא נכנס לארץ דהוא מלך וקיל"ן מלך פורץ גדר לעשות לו דרך לעצמו ואם היה נכנס משה לא"י היה נוטל חלק בארץ מדין כל האמור בפ' מלך מלך מותר בו וכתבו התוס' ז"ל בסנהדרין דהאי דינא דכל האמור בפ' מלך ממ"ב לא נאמר אלא בדבר הלקוח או הנותן במתנה אבל במה שיורש אדם מאבותיו אין מלך מותר בו יע"ש ולפי"ז כיון דכל עיקר טעמא דלא נכנס משה לארץ אינו אלא מטעם כל האמור בפ' מלך היה נוטל חלק בארץ א"כ אם נאמר דא"י היא מוחזקת לנו מאבותינו בתו' ירושה ובירושה אי המלך רשות לפרוץ כלל ולא היה נוטל חלק בארץ ולמה לא הכניסו ה' לארץ אלא ודאי דהאמת הוא דא"י אינה מוחזקה לנו מאבותינו כלל כי אם מתנה נתונה לנו מאתו ית' והט' דמשה דלא נכנס לארץ כדי שלא יפרוץ גדר לעצמו מדין מלך ויטול חלק בארץ כנז"ל, וישמעאל היה עע"ז דהוה עתיד ה' לאוסרה על ישראל משום דס"ל דאית להו לישר' טענת מודעה על קבלת התורה וגם מכח דינא דמל' לא היו מחייבי משום דס"ל נמי דא"י היא מוחזקת ובירושה לא שייך דינא דמל' ברם כיון שראתה שרה דמשה לא נכנס לארץ הט' משום דא"י א"מ לנו מאבותינו והיה נוטל חלק בארץ מדין מלך א"כ הדר דינא דאפי' היו אנוסים ישראל בקבלת התו' ויש להם עכ"ז חייבים ישראל לקיים התו' והמצות מכח דד"ד ולזה מיד אמ"ל גרש האמה וכו' וק"ל: ובזה אפ"ל כה"כ כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו כלו' דא"י הנקראת לקח טוב נתתיה לכם בתורת מתנה וכמש"ה נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם וכו' כי ה' דיבר טוב על ישר' וכו' והיה הטוב ההוא וכו' הרי דנקראת מתנה ונקראת טוב ה"כ תורתי אל תעזובו בטענת מודעא דאפי"ה אתם חייבי' בה מט' דינא דמל' כנז"ל וק"ל: ובזה יובן ג"כ כוונת מאמר מרז"ל ע"פ משכני אחריך נרוצה ממה שנתת לנו, נתתה דייקא בתורת מתנה ולא בתו' ירושה א"כ בדין הוא אחריך נרוצה מדין דינא דמל' דינא וק"ל: וזה אפשר כוונתם ז"ל במ"ש הקב"ה להמן אלו לא מת משה וכו' והוא הדבר דראה הוא ית' להמן הרשע דהלשון על ישראל לפני אחשורוש וכל חיליה מכח דהשתא הוא מפוזר ומפורד בה"ע והדרא להו טענת מודעא בכל