פני יצחק חלק ו יא

להקל בהאי שבועה דחתן דלא דמי לשאר שבועה שנשבע אדם לחבירו מכמה טעמי תריצי כמשי"ר בס"ה דברי שמואל הנ"מ להרב מהר"ש ארדיטי ז"ל בתשו' אה"ע סי' ח' דקמ"א ע"א וז"ל ומ"ג דאיכא עוד כמה ספקות בשבועה הלזו שנשבע בשעת הנישואין וכו' יצא ראשון דהשתא הכא אנן קיימין דנשבע בת"כ ויש מ"ש דאין להחמיר בשבועה בת"כ וכמ"ש מהריק"ו ז"ל יכו' והבי"ד הרב המחבר ס' מעט מים בשארית הפליטה סי' כ"ו דעמד שם במי שמרדה אשתו עליו אם יש היתר לשבועתו ועמד וימודד אר"ש מכמה ס' שיש בשבועה זו ותחי' וראש הבי"ד מהריק"ו הנז' וכו' וכו' גם המחנ"א הל"ש סי' ג' הביא י"א דכל דליכא שם ולא כינוי ליכא כ"כ חומר שבועה אלא איסור בעלמא ושי"א דהוי מד"ק ושהפ"מ כ' דאפי' איסור ליכא ובס' חו"ש למהרח"ף ז"ל סי' ו' בתשו' הרב השואל עשאו ס' לנ"ד יע"ש ומשום מ"ש ע"ד המב"ה כבר הכריע הרב טל אורות דאין זה הזכרת ה'. ואת רב"ע מ"ש הכר"ש אה"ע סי' י"ב וכו' ולדעתם ותצא דינא דמתירים לכתחילה שלא מדעתה וכו' באופן כפי הרשום בכתב מכל אלין רבוותא דלית לן למיחש לשבועה זו מכמה אנפי דחלו בשבועה דנ"ד כנז"ל וכו' א"כ מפאת זה נראה דאין לנו לחוש בית מיחוש מכח שבו' זו ע"כ עכ"ל הרב ד"ש הנז"ל יעש"ב. וכ"כ עוד הרב מעט מים גופיה בספרו שיורי טהרה מע' ש' אות מ"ה ופ"ח ופ"ט יעש"ב והכי ס"ל למני"ר הרב עבודת השם ז"ל אה"ע סי' י"ח בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' יו"ד עש"ב גם הרב נוכח השולחן אה"ע סוס"י ט"ו אסף וקיבץ כמה ס' בהאי שבו' דנ"ד יעש"ב וכ"כ הרב טוב לישראל בתשו' הבאה בסו"ס הנז' גם הרב שב' סוס"י שו' פקפק טובא בשבועה כיעו"ש וע"ע בס' דברי שמואל הנז' שם סי' ט' יו"ד י"א שחזר וכתב שם יותר ממ"ש בסי' ח' הנז' יעש"ב וכבר העתקתי כל דברי רבנינו שאלוניקי ז"ל הנז' בתשו' כ"י הנז"ל יותר בארוכה והעליתי שם דאחרי הודיע אלהים אותנו את כ"ז הא ודאי דהכי נקטינן להקל בהאי שבועה דנ"ד כיון דרבנן בתראי ז"ל הנז"ל כן עתה עלתה הסכמתם להקל בריבוי הספקות דאשתכח ובהיכי שבועה דנ"ד הגם דבכל חד ס' מנייהו איכא לדחויי מ"מ בהצמדם יחד פשוט מאד דיש להקל לגמרי ולא אמרינן בכה"ג ס' שבועה להחמיר ודלא כדאסיקנ' בעניותין התם בסי' ט"ו דהדרי בי כעת אחר ראותי כל דברי הפוס' ז"ל הנז' דבאלו אמרו לסמו' והם אמת ודבריה' אמת ובכן גם בנ"ד יש להקל בשבועה זו דשלא ישא אא"ע עפ"י כל הס' הנז"ל ולהתיר לו לישא אא"ע כדי שלא ימיר דתו וכהוראת מהר"א ארייאס ז"ל הנז' וכנז"ל מלבד דעיקר החילוק דמהראנ"ח ז"ל בין קו"ע לשוא"ת דעלה סמיך מרן החבי"ב ז"ל בתשו' הנז' רבים לוחמים עליו וככתוב אצלי בסה"ק פנ"י ח"א סי' ט"ו הנז' וכ"כ הגאון שער אשר ז"ל בח"א סי' ושם דחה דברי הגאון החק"ל דסייעו למהראנ"ח בחי' הנז' מדברי הראשונים הנמק"י והריטב"א ז"ל וכבר הבאתי ד"ק בסי' ט"ו הנ"ל ואסיקנא התם כוותיה וכטעמיה משום חשש ס' שבועה להחמיר כיעוש"ב הנה הגאון הרב שע"א הנז' ז"ל דחה ראייתו בב' ידיו קודש כיעוש"ב וא"כ ודאי דיש להקל בשבועה זו גם בקו"ע כרוב ככל הפוס' ז"ל דלא חיישי לספיקו דמהראנ"ח ז"ל הנז' וכמדובר. והרב מהרי"ן דפליג ע"ד הרב ארייאס ז"ל מכח חי' דמהראנ"ח ז"ל לא עמד בזה ככל הצורך וסמך ע"ד מרן החבי"ב ז"ל דחייש לס' דמהראנ"ח ז"ל ותו לא גם הרב אריאס ז"ל גופיה ומהרי"ן ז"ל בר פלוגתיה בדין הנז' שניהם ז"ל לא עמדו ככל הצורך בעיקר שבועה זו דהחתן כנ"ד דאית בה כמה ס' וס"ס טובא כמ"ש רבני שאלוניקי ז"ל הנז' והדין עמהם דקילא טובא שבועה זו ולית בה חומר שבועה כלל ככל האמור ומדובר: והשתא דאתינן להכי יש לדון בשופי גמור דכדי שלא ימיר דתו ראובן זה דנ"ד הגם דשרינן ליה לישא אשה אחרת כהסכמת הרב אריאס הנז' ז"ל ודלא כמהר"י דפליג עליה וכנז"ל מ"מ אי חזינן דלא יהבי ליה איתתא אחריתי כ"ז דאגידא ביה האי אתתא הא ודאי דשרינן ליה נמי לגרש לזו בע"כ ולית לן למיחש לשבועתו אשר נשבע לה בעת הנישואין שלא יגרשנה בע"כ כשם דלא חיישינן לאותה שבועה שנשבע לה שלא ישא אא"ע משום דהני תרי שבועות קילי טובא וכנז"ל ומשום חששא דפן ימיר דתו הבעל כי היכי דדחינן לשבועתו דשלא ישא אא"ע כהסכמת הרב אריאס ז"ל כנז"ל ה"נ דחינן להאי שבועה דלא יגרשנה בע"כ כיון דלא יהבי ליה אחריתי כ"ז דאגידא ביה האי איתתא ומאי דהרב אריאס ז"ל הנז' לא התיר בנ"ד אלא שישא אחרת ולא ימיר דתו ואילו לשבועת הבעל שלא יגרשנה בע"כ לא נטה דעתו להתיר לו לגרשה בע"כ משום חשש המרת הדת פ' לו' באחד מב' פנים או דבנדון שלו היה הבעל מוצא אשה אחרת הגם דאגידא ביה אתתיה קמייתא כמ"ש הרב כהונת עולם ז"ל בתשו' סי' נ"א והבי"ד הרב מהר"י ישראל ז"ל בתשו' כי באה בס' חיים ושלום סי' ו' די"ז ע"ד שהחזיק במעוז הך טענתא דטעין הבעל דכ"ז דאגידא ביה אשתו הא' לא יהבי ליה אשה אחרת דטענה הנשמעת היא ואייתי בידיה מ"ש הרב כה"ע ז"ל שם מ"ש הרב מהר"מ ד"ב ז"ל דמתשו' הריב"ש ז"ל נראה דתוכל לעכב וישא אשה אחרת ושוב דחה מכת תשו' הרשב"ץ והמבי"ט והרב כה"ע ז"ל מר הוא דאמר דע"כ לא אמרה הריב"ש ז"ל אלא בנ"ד שכבר מצא אחרת שנתרצית לו על הראשונה כמבואר שם ובכה"ג ודאי למה יגרשנה בע"כ ותמות ברעב שאין בידו לפרוע לה כתובתה לזה דן שיהא נשוי ויפרנס שתיהם הלאו"ה ודאי דמצי לגרש מטעם דלא יהבי ליה אחריתי ומסתמא דינינן הכי ואף שאין לו לפרוע כתובתה לית לן בה וכו' עכ"ל הרב כה"ע ז"ל שם וסיים עלה מהרי"ש ז"ל שם וז"ל וכן ראיתי למהר"ש יצחק ז"ל בתשו' כי באה בס' עוללות הכרם סי' ו' דמה"ט פסק בנ"ש שכל ב"ד יפה יתיר לו לכתחי' בין לגרשה בין לישא וההיא דמהריב"ל מתוקמא בענין שהיה מוצא ליקח אחרת עש"ב עכ"ל הרב מהר"י ישראל ז"ל יע"ש וא"כ אפשר דגם בנדון הרב אריאס ז"ל מתוקם שפיר דמירי שהיה מוצא לישא אחרת עליה הגם דאנידא ביה קמייתא כמ"ש הרב כה"ע בעד מהריב"ל ז"ל אבל אין לו' דטעמיה דהרב אריאס ז"ל דהתיר לבעל שישא ולא לגרשה בע"כ משום דאף הוא ראה דדין זה דאי אגידא ביה קמייתא ולא יהבין ליה אחריתי דאזי מותר לגרשה בע"כ כדס"ל להכה"ע ולמהר"ש ז"ל הנז' אין דבריו מוסכמים מכל שהרי מהרח"ש והכר"ש ומהריק"ו ז"ל פליגי בזה כמ"ש בשמם הרב מהר"י ישראל ז"ל בסו"ד הנז' וסיים עלה דמידי ס' ל"ן יע"ש א"כ הו"ל ס' שבועה להחמיר ומשו"ה לא הורה להתיר לגרשה בע"כ הגם דלא יהבין ליה אחריתי כ"ז דאגידא ביה קמייתא דהא ודאי ליתא דא"כ גם משום חשש המרת הדת לא הי"ל להתיר לישא אחרת כיון דרוב הפוס' ס"ל דיקוב הדין את ההר ול"ח להמרת דתו וא"כ הו"ל ס' שבועה להחמיר כדחייש לה מר בשבועה דשלא לגרשה בע"כ משום ס' שבועה אל"ו דעיקר טעמיה דהרב אריאס ז"ל דלא התיר אלא לישא אחרת דה"ט משום דבנ"ד הוו יהבין ליה אחריתי הגם דקמייתא אכתי אגידא ביה וכנז"ל ולהיות כי הרב מהרח"פ ז"ל הבי"ד הרב אריאס ז"ל בקצר אמיץ ולא הודיענו דנדון ההוא איך היה לזה עכצ"ל דאפשר דאיירי במצא אחרת שנתרצית לבעל שישאנה הגם דאגידא ביה קמייתא וכנז"ל כי היכי דאוקים הרב כה"ע ז"ל לדמהריב"ל ז"ל וכנז"ל ברם היכא דבריר לן