פני יצחק חלק ו קז

יוסף בין מן השפה ולחוץ ולעולם דס"ל כרבי לזה נתחכם יוסף דלכולם נתן לאיש ח"ש ולבנימין נתן חח"ש ורמז להם דעתיד למיפק מיניה מרדכי ומזה יתאמת להם בבירור דמ"ש להם ועתה וכו' הוא מלב ומנפש דהל' כר"ש ב"ר דאל"כ לא היה יוצא מרדכי לעולם אלא היה תופס דוד דהל' כרבי והיה הורג לשמעי ומכח טענת שמעי שטען לדוד מה יוסף וכו' מחל דוד לשמעי ופסק הל' כר"ש ברבי מזה נתוודע להם דאין בלב יוסף עליהם שום איבה כלל אתד"ק עש"ב: ועפי"ז אפ"ל כה"כ בשמואל ב' סי' י"ט ויען אבישי ב"צ ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קילל את משיח ה' ויאמר דוד מ"ל ולכם ב"ץ כי תהיו היום לשטן היום יומת איש מישראל היום ידעתי כי אני מלך היום בישראל ויל"ד במ"ש אבישי התחת זאת דמשמע מכלל דאיכא אחריני כדאמרינן הכי בעלמא והכא מאי אחריתי איכא: אכן עפי"ה א"ש בהק"ע מ"ש הרמ"ה ז"ל בחי' להוריות והו"ד בעין יעקב שם דרמי ומק' תרי קראי אהדדי דכתיב גם אהבתם וכו' כבר אבדה וכתיב האויב תמו חר"ל ומאי חזא רבי דעביד כהאי קרא דחר"ל ליעביד כאידך קרא דגם אהבתם וכו' ותו מאי אהדר ליה ר"ש בריה ה"מ היכא דאהני וכו' ומנ"ל דקרא בהכי מיירי אלא הכי פי' כי כתיב גם אהבתם וכו' בשנאה גרידתא אבל בני אדם שבקשו להחריב ולעקור כבודך וכב"א אעפ"י שמתו לא יתמו דהחרבות שהחריבו לנצח והיינו דכ' האויב תמו חר"ל ובתמיהא קאמר קרא כלום אפשר היתמו חרבות שהחרבת לנצח כלומר שישכחו לנצח ואמטו"ל מהדר ליה ר"ש ב"ר ה"מ היכא דאהנו מעשייהו וכו' עכ"ל עש"ב. למדנו מד"ק דרבי ס"ל דקרא דגם אהבתם איירי בשנאה וקנאה חיצונית שאינה נוגעת לעקירת כבוד אך קרא דהאויב תמו איירי בקנאה ושנאה דעקירת כבוד אפי' דלא אהני מעשייהו ור"ש בריה ס"ל דקרא האויב תמו אמת דמיירי בעקירת כבוד אמנם הי"ד היכא דאהנו מעשייהו אבל היכא דלא אהנו תפסינן כאידך קרא דגם אהבתם וכו' אפי' בשנאה דעקירת כבוד וכבר כתב הכל"י דכל מגמת שמעי היתה לעקור כבוד דוד לגמרי כנז"ל. וזש"ה התחת זאת לא יומת שמעי זאת דייקא דהיא שנאה וקנאה דעקירת כבוד וזאת מכלל דאיכא אחריתי דהיא שנאה חיצונית שאינה נוגעת בעקירת כבוד דהתם הוא דאמר קרא גם אהבתם וכו' ברם התחת זאת דאיכא עקירת כבוד לא יומת שמעי, אתמהא ? דהגם דלא אהנו מעשיו והאויב תמו מ"מ חרבות לנצח וכדס"ל לרבי אמנם דהע"ה ס"ל כר"ש ברבי דגם בכה"ג דאיכא עקירת כבוד כיון דלא אהני מעשייהו בהא נמי שייך קרא דגם אהבתם וז"ש דהע"ה היום ידעתי כי אני מלך בישראל ולא אהנה מעשה שמעי כלל ואין ראוי לי לנטור איבה ולנקום נקם ממנו גם בכה"ג דעקירת כבוד וכדס"ל לר"ש בר' וק"ל: ובזה אפ"ל המשך הכתובים הנאמרים באמת בתהלים סי' מ"א וכה תוארם אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו, ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבוץ און לו יצא לחוץ ידבר. יחד עלי יתלחשו כל שונאי עלי יחשבו רעה לי. דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום. גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב. ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם. בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי. ואני בתומי תמכת בי ותציבני ל"ל. ברוך ה' וכו' ע"כ. ולא נאריך בדקדוקים כי רבו ומתוך הביאור יובנו הדקדוקים וע"ע בפירש"י וברד"ק ז"ל על הכתו' הללו יע"ש. ועפ"י האמור בפלוגתא דרבי ור"ש בריה ובמ"ש הרמ"ה ז"ל הנז"ל הכל יע"ן ונקדים עוד משז"ל בפ"ב דמכות אמריב"ל מ"ד שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך אמר דוד לפני הקב"ה שמעתי בני אדם שאומרים מתי ימות זקן זה ויבנה שלמה בנו ב"ה ונעלה לרגל ושמחתי אמ"ל הקב"ה כי טוב לי יום וכו' ע"כ. והקושי מבואר דלפי דרשא זו דדבריו של דהע"ה היו נגד האומרים עליו מתי ימות זקן זה ובית ה' נלך איך הסמיכה נמשכת בדבריו שהוא סומך לזה עומדות היו רגלינו בשעריך ירוש' והרב הקדוש עט"ר מהרח"א ז"ל בס' עץ החיים בפ' בשלח פירש משם הרב מהר"א צמ"ח ז"ל במה ששנינו בדפ"ב דר"ה י"ט של ר"ה שח"ל בשבת במקדש אבל לא במדינה ואפליגו בה רבוותא ז"ל במקדש הי"ד מקדש אבל לא במדינה ירוש' כולה ולהרמב"ם מקדש נקראת ירוש' כולה עי"ש בביאור המשניות א"כ איכא יש לבע"ד לחלוק מי זה אמר דמאמרם בית ה' נלך על המקדש הם אומרים ודילמא על ירושלם הם אומרים כמ"ש הרמב"ם דירוש' כולה תקרא מקדש ומאין הרגלים לחושדם שהם חפצים במיתת דוד, ע"כ אמר דוד עומדות היו רגלינו בשע"י ורצונו בזה כי לא יתכן זה יען אם בזמן שעומדות היו רגלינו בשע"י היו אומרים בית ה' נלך א"כ עכ"ל שפירוש בית ה' נלך הוא בהמ"ק ואעפ"כ שמחתי אתד"ק. והביד"ק הרב שא"י ז"ל בדרוש פ' צו וסיים עלה וז"ל ודפח"ח וש"י יע"ש וע"ע בס' פתח עינים בפ"ב דמכות שגם הוא ז"ל הביד"ק וגמגם עלה קצת והדר אישר וקיים ד"ק בדרך הנז' יעש"ב: עוד נקדים את הידוע מדרז"ל דשונאי דוד ובפרט דואג ואחיתופל היו מטילים מום בק' בדהע"ה ומרננים עליו דאתי מרות המואביה והוא פסול לבא בק"ה ומכ"ש להיות מלך ישראל גם ידוע שאחיתופל יעץ לאבשלום עצה רעה על דוד אביו לילך עליו לרמותו במדבר במקום אשר הוא חונה בברחו מפני אבשלום בנו לולא חושי הארכי שיעץ לאבשלום כל בתר איפכא ובראותו אחיתופל שלא נתקיימה עצתו הרעה תכף חזר לביתו ויצו אל ביתו ויחנק כמבואר כ"ז בשמואל ב' שם. גם ידוע משז"ל דבעון שאמרו נדב ואביהוא על משה ואהרן מתי ימותו ב' זקנים הללו וננהיג את הדור אני ואתה מיד ותצא אש מ"ה ותאכל אותם: ובכן נבא לביאור הכתו' הנ"ל ויאמר דוד אויבי יאמרו רע לי ומה היו אומרים מתי ימות כמ"ש ריב"ל שהיו אומרים מתי ימות זקן זה ויבנה שלמה בנו בהמ"ק וכו' אמנם האמת הוא דאין כוונתם כי אם רע לי דהיינו מתי ימות יאבד שמו ולא היתה כוונתם באמת על בנין בהמ"ק לעלות לרגל כמו שהיו אומרים כן בפיהם אלא כוונתם דווקא מתי ימות ואבד שמו וגם אין לומר דכוונתם היתה לעלות לירוש' שגם היא תקרא מקדש בית ה' וכד' הרמב"ם ז"ל הא נמי ליתא ואם בא אדם ללמד זכות בעדם ולומר שאין כוונתם כי אם על ירוש' וכהרמב"ם ז"ל הא ודאי שוא ידבר רק לבו יקבוץ און לו והלב מחשב להרע לי דוקא משום דאל"כ היה להם לדבר כזאת בהיותם חוץ לירוש' וז"ש יצא לחוץ ידבר ע"ד מ"ש הרב מהר"א צמח ז"ל ע"פ עומדות היו רגלינו בשע"י כנז"ל ומדהא ליתא הא נמי ליתא דאין כוונתם על בנין בהמ"ק כלל כי אם אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו לגמרי ולא די להם זה אלא שמבקשים ג"כ לעקור כבודי יכביד בית אבי בחיים חייתי כי יחד עלי יתלחשו כל שונאי שאני פסול לבא בקהל ומכ"ש שאיני ראוי להיות מלך ישראל משום דאתינא מרות המואביה וגם עלי יחשבו רעה לי שחטאתי בבת שבע ע"ד מש"ה ואיך אעשה הרעה יכו' וראש המדברים רע לי בזה הוא דואג דבר בליעל יצוק בו ע"ד משז"ל מילתא מיגנייא דאית בך קדים ואמרה לחברך דכל הפוסל במומו פוסל ואשר שכב שהוא אחיתופל מחמת שראה שלא נתקיימה עצתו ויצו אל ביתי ויחנק