פני יצחק חלק ו קה

ולא מלך נגעו בו וע"י תפלה וצעקה אל ה' והפיר עצתו הרעה ותלו אותו ואת בניו וז"ש לולא ה' שהי"ל בקום עלינו אדם ולא מלך שאם היה מלך לא היינו עושים כלום כנז"ל וק"ל: א"נ אפ"ל באו"א הפך מהנז"ל דהנה זאת מצינו שגם המן גידלו ונישאו המלך מכל השרים ולא גרע מריש גרגותא דמשמייא מוקמו ליה כנז"ל וכיון שכן קשה הדבר להנצל ממנו ולהפר עצתו ומחשבתו הרעה ואלו היה אדם אחר הדיוט מאינשי דעלמא בנקל היינו יכולים להפר עצתו אכן בקום עלינו אדם זה המן שהמלך גידלו ומשמייא אוקמו ליה זו רעה חולה ומ"ש אדם ולא מלך כלומר אדם אפי' שאינו מלך ולזה אמרז"ל זה המן אשר גידלו המלך ולא אדם הדיוט בעלמא ולכן לולא ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל והטעם שהצילנו ה' ממנו כי המן הרשע ביקש להשמיד ח"ו את כל אומת ישראל לגמרי והקב"ה כבר הבטיחנו שלא יכלה אותנו כמש"ה כי בכל הגויים אעשה כלה ואותך לא אע"כ גם נשבע ה' שלא יחליף אותנו באומה אחרת. גם אמרז"ל ע"פ כי כארבע רוחות השמים פיזרתי אתכם ב"י דר"ל כשם דד' רוחות השמים קיימים לעולם כן ישראל חיים וקיימים לעולם. ובזה פי' ז"ל כה"כ שא נא עיניך צפונה ונגבה קדמה וימה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה ככתוב אצלי במ"א וא"כ הגם דנימא דהמן הרשע משמייא אוקמוהו מ"מ גם ישראל משמייא אוקמוה להו להיותם חיים וקיימים לע"ל ושלא יעשה בהם כלייה ח"ו ושלא יחליפם באומה אחרת וז"ש לולא ה' שהי"ל שהבטיחנו כזאת וכזאת זה הועיל לנו בקום עלינו אדם זה המן הרשע שלא הניחו ה' להוציא מחשבתו הרעה עלינו מן הכח אל הפועל שכבר קדמה ואתייא לן הבטחותיו יתברך כנז"ל וק"ל: ולזה כשנתרעמו עבדי המלך אשר בשעה"מ על מרדכי באומרם אליו מדוע אתה עובר את מצוות המלך מלכו ש"ע כיון דאפי' ריש גרגותא משמייא אוקמו ליה ולא הטה אוזן לדבריהם ומרדכי לא יכרע ול"י כי הגיד להם אשר הוא יהודי מזרע ישראל שכבר הבטיחנו ה' שלא יכלה אותנו ולא יחליפנו באו"א וחו"ק. לע"ל כד' רוחות השמים ולזה איני מתיירא מהמן הגם דמשמייא אוק' ליה הלא גם בנו דיבר ה' וכנז"ל ולזה ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם כנז"ל והמן הרשע נמלא חימה ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו ורצה לקעקע כל הבירה הפך הבטחת ה' לישראל ולא עלתה בידו ותלו אותו וכו': ולזה כשחזר המן לביתו אבל וחפוי ראש אמ"ל זרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר וכו' לא תוכ"ל כי נת"ל כלומר אם הוא מזרע ישראל לא תוכל לו שכבר הבטיחם ה' שלא יכלה אותם ולא יחליפם כנז"ל וקדמו הבטחותיו למעשיך וכל דיבור שיצא מפי ה' לטובה אינו חוזר בו לעולם וק"ל: אמנם אכתי פש גבן למען דעת דכיון דמזמור זה דלולא ה' שהיה לנו אמרו דהע"ה ברוה"ק על תשועת ה' לישראל בזמן הרשע הוא המן א"כ איפא צל"ד דמאי שיטתיה דדהע"ה עצמו לשורר ולומר שיר המעלות לדוד לולא ה' וכו' דבכל ט"ו שיר המעלות ברובם לא אמר כזאת שיר המעלות לדוד רק שיר המעלות סתם ובמקום שאמר שיר המעלות לדוד מישך שייך ביה דהע"ה עצמו ברם הכא מה שייכות אית ליה לדהע"ה בתשועת ה' מהמן הרשע עד שיאמר שיר המע' לדוד דמזה נראה דתשועת ה' לישראל מהמן מגיע לו ממנה איזה טובה לעצמו ולז"א שיר המע' לדוד ואנחנו לא נדע לכאורה מה ענינו ובודאי הלא דבר: שו"ר דהכי איתא להדיא בדרז"ל ע"פ זכרני ה' ברצון עמך וכו'. שאמר דוד להקב"ה רבש"ע כשתעשה תשועה לישראל ע"י מרדכי ואסתר זוכרני ה' ב"ע פק"ב עכ"ל וכבר עמדו בזה המפרז"ל לבאר המד' הנ"ל: והרב אשד הנחלים ז"ל פירש המאמר הנ"ל במ"ש הרב מד"ת ז"ל דהטעם שלא הרג דהע"ה לשמעי כשקללו ק"ן מדין מורד במל' דחייב מיתה ומלך שמחל ע"כ אכ"מ הט' הוא משום שצפה דוד ברוה"ק שעתיד לצאת משמעי מרדכי ואסתר שעל ידם ינצלו ישראל מגזירת המן יע"ש: ובזה פי' ז"ל כה"כ ועתה אל תנקהו כלומר עתה שכבר יצא ממנו מזרעו מרדכי ואסתר אל תנקהו כי קודם לא יכולתי להורגו משום האי זרעא מעלייא דהוה עתיד למיפק מיניה כנז"ל אמנם עתה אל תנקהו וכמובן. והנה שונאי דהע"ה שהם דואג ואחיתופל היו הם מהרהרי' אחר דהע"ה שעשה שלא כדין במה שלא הרגו לשמעי מדין מורד במל' ולא היה יכול דהע"ה לגלות להם טעמו ונימוקו דהט' שלא הרגו משום דעתיד לצאת ממנו מרדכי ואסתר כנז"ל משום דחשש אם יודיע להם סוד זה חברך חברא אית ליה עד שיגיע הדבר לדור מרדכי ואסתר והיו מתרשלים לעשות תשובה כיון דהם יודעים ומובטחים דבלאו"ה תבא להם התשועה ע"י מרדכי ואסתר כיון דבעבורם לא הרג דוד לשמעי ולכך היה דהע"ה שומע חרפתו ואינו משיב והניח הדבר כמוס אצלו זולתי כה אמר זכרני ה' ברצון עמך ודרז"ל דכוונתו לומר כשתעשה תשועה וכו' דאז יוודע לכל ישראל טעמו ונימוקו עמו הזה דמשו"ה לא הרגו לשמעי שלא יתרשלו מלשוב בתשו' בדורו של מרדכי ואסתר כנז"ל. ועד"ז פי' עט"ר הרמ"ז מהרח"א ז"ל כה"כ כתוב זאת זכרון בספר ושים באזנ"י כמ"ש אצלי במ"א ובזה פי' הרב ח"ד ז"ל כה"כ כי לא אויב יחרפני ואשא וכו' ואסת"ר ממנו יעש"ב: אשר עפי"ז אפ"ל כה"כ כל היום חרפוני אויבי וכו' מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני וכו' פנה אל תפלת הערער וכו' תכתב זאת וכו': ואיתא במד' וז"ל תכתב זאת לדור אחרון בימי מרדכי ואסתר ועם נברא יהלל יה שנעשו בריה חדשה עכ"ל. וצל"ד ע"מ וע"מ היו אויבי דוד מחרפים אותו ומהו כוונתו באומרו כי נשאתני ותשליכני וגם במ"ש פנה אל תפלת הערער פתח בל' יחיד וסיים בל' רבים וגם צל"ד מה ענין דור אחרון בז' מרדכי ואסתר עם דהע"ה: אכן עפי"ה הנה נכון בהק"ע משז"ל טעם אחר למה שלא הרג דוד לשמעי מאחר דהוא ח"מ מדין מורד במל' דהט' משום דבזמן שקלל שמעי לדוד קללה נמרצת היה דוד רדוף מאבשלום ולא היה אז לדוד דין מלך לחייב מיתה להמורד בו מדין מורד במל' כיון דירד ממלכותו באותם הימים ודין הדיוט היה לדוד בו בפרק ואחר שנהרג אבשלום חזרו ישראל והמליכוהו מחדש לדוד. ובזה אפ"ל שזאת היתה כוונת אביגייל במ"ש לדהע"ה ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול ודרז"ל זאת מכלל דאיכא אחריתי ואפ"ל דכוונת אביגייל על זמן שהיה רדוף מן אבשלום ור"ל שאם אתה תחזיק עצמך כעת למלך ותרצה להרוג נבל מדין מורד במל' אף שאתה כעת רדוף משאול ואתה סומך על שכבר משחך שמואל למלך א"כ תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול בז' היותך רדוף מאבשלום ולא תהרוג אז לשמעי מדין מ"ב משום דהטעם שלך שאין לך אז דין מלך ונמצאת עביד תרתי דסתרן וכמובן: וזה רמז דהע"ה לאבישי ב"ץ כשחזר שמעי והתנפל לפני דהע"ה ענהו אבישי לדוד התחת זאת לא יומת שמעי כיון דהוא מורד במל' וח"מ השיבו דהע"ה מה לי ולכם ב"ץ כי תהיו לי היום לשטן היום ידעתי