פני יצחק חלק ו קד

טענת אסתר דאילו לעבדים ולש' נמכרנו החרשתי שאין בזה גרמא ובזיון למלך אבל להשמיד זה נזק המלך דקרו ליה מל"ק ולהיות המן אדם ולא מלך יעץ לפי דרכו ואין הצר חושש בנזק המלך וזאת היתה שברונו דהמן ע"כ אמר דהע"ה לולא ה' שהי"ל וכו' כי מועצות של המן הרע הזה אדם ולא מלך הן הם עיוותה של האומה הישראלית והן הם תיקוניה והנב"י פתח לה פתחא דמגילתא דזהו פתחא שלכך הקדים לספר הוא אחש' המולך מהודו וע"כ מסוף העולם וע"ס ובתר הכי על קכ"ז מדינות בזה הוא ית' הקדים רפואה למכה שאילו היה שליט ע"כ המל' כבתחי' לא היה הוכחה לאסתר להבאיש את ריחו דהמן הרשע אתד"ק ודפח"ח: ועפ"י ד"ק אפ"ל כה"כ שומר נפשות חסידיו מיד רשעי' יצילם כלו' מתוך ידם ועצתם של רשעים היועצים להרע לישראל מינם ובם יבא לישראל ריוח והצלה כנז"ל וק"ל: וגם עפ"י דב"ק הנ"ל י"ל טעם נכון למה שהתחילה המגילה לספר במל' אחש' ובהריגת ושתי אשר לכאורה נראה דכ"ז הוא ללא צורך להנס הנוגע לנו דלא היה צ"ל אלא מאיש יהודי וכו' ועפ"י האמור הנה נכון וכמובן: ובזה אפ"ל כה"כ ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלהים: לפניכם וכו' ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהי' וישימני לאב וכו' הכוונה דמתוך עצתכם הרעה עלי למכור אותי הנה ממנה נושעתי מן האלהים לשום לכם שארית בארץ וכו' ולהשימני לאב וכו' וכן אמר להם אחר פטירת יעקב אביהם אל תיראו כי התחת אלהים אני אתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה וכו' כלומר מתוך עצתם ומחשבתם עליו הרעה ממנה באה התשועה והטובה כנז"ל וק"ל: ובאו"א אפ"ל לענ"ד כוונתם ז"ל במ"ש בקום עלינו אדם ולא מלך במשרז"ל בברכות דס"ג ובב"ב ד"ו ע"א דאפי' ריש גרגותא משמייא מוקמו ליה כלומר אפי' ריש גרגותא דהיא ממשלה קטנה ושפלה מי ישאוב מים תחילה ומי אחריו אפי' זה משמייא מוקמו ליה בהשגחת השי"ת ודרשי לה מדכתיב המתנשא לכל לראש שמתנשאין ומכריזין עליו מן השמים לכל לראש לכל מין שררה תהיה מה שתהיה יע"ש: אשר זה אפשר כוונת מרע"ה באומרו לקרח לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה' ואהרן מה הוא כי תלינו עליו דלכאורה יפלא על מרע"ה דמאין לו לדון לקרח ועדתו שהם נועדים על ה' דהא באמת אינם מערערי' רק עליהם דוקא שנטלו לעצמם המלכות והכהונה ונתקנאו מהם ואמ"ל מדוע תתנשאו אתם ולא זולתכם ולא מצינו שנועדו על הקב"ה כלל: אכן עפ"י האמור הנה נכון דכיון דאפי' ריש גרגותא משמייא מוקמו ליה א"כ כ"ש רב ומ"ץ וכ"ש מלך וכ"ג דודאי משמייא מוקמו להו וכמש"ה ראה קראתי בשם בצלאל וכו' ואין ממנין פרנס על הציבור וכו' וכמשז"ל כידוע וכל המערער כנגדם להסירם מגדולתם כאילו הם מהרהרים אחר השכינה ממש וא"כ ודאי דתלונת ותרעומת קרח, ועדתו אינו אלא על ה' דוקא שהוא ית"ש גידלם ונישאם על ישראל ואהרן מה הוא כי תלינו עליו כי הוא לא נתמנה לכ"ג מעצמו כי אם על פי ה' דוקא ומאהרן יקחו ראיה עליו שגם הוא לא נטל המלכות כי אם עפ"י ה' דוקא אלא דלרוב ענוותנותו לא הזכיר עצמו ג"כ וק"ל: וזה עצמו רמז מרע"ה לקרח ועדתו באומרו המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם לעמוד וכו' כלו' דאפי' אתם לא נתמינתם מעצמכם אלא א' אלהי ישראל נתמנו אלא עפ"י ה' ומה לכם כי תצעקו וביקשתם גם כהונה הפך רצון ה' הא ודאי אתמהא טובא וק"ל: וזה אפשר כוונת דהע"ה במזמור ד"ן באו' אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך. תדינני ופירש"י תדינני תנקום את נקמתי כמו כי ידון ה' עמו ונ"ט כי זרים קמו עלי ועריצים ב"ן לא שמו אלהים לנגדם סלה הנה אלהים עוזר לי ה' בסומכי נפשי ישיב הרע לשוררי באמתך הבדיל אתכם לשרתו וא"כ כ"ש הם המה משה ואהרן שלא הצמיתם וכן במזמור פ"ו אמר אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים ב"ן ולא שמוך לנגדם ופירש"י שם זדים קמו עלי דואג ואחיתופל ולא שמוך לנגדם פירש"י לא זכרו אשר ראו שמשחני שמואל על פיך ע"כ וגם על אדוננו דהע"ה יפלא על אומרו לא שמו ולא שמוך לנגדם דאטו כל אדם העושה מח' עם זולתו היתכן לשפוט עליו שלא שם פחד ה' לנגד עיניו, אתמהא ? אכן עפי"ה יע"ן וז"ש אלהים בשמך מדה"ד הושיעני ובגבורתך לא במה"ר אלא במדה"ד דוקא תדינני תנקום נקמתי מהם יען כי זרים קמו עלי ועב"ן שהם דואג ואחי' לערער על רבנותי ומלכותי ומטילים מום בק' עלי דידי באומרם דאני פסול לבא' בקהל ומכ"ש להיות מלך ולא שמוך לנגדם וכן לא שמו אלהים לנגדם שאתה משחתני ע"י שמואל להיות מלך על ישראל ולא ידעו ולא יבינו דאפי' ריש גרגותא משמייא מוקמו ליה מכ"ש רב ומ"ץ וכ"ש מלך וכיון שהם מערערים עלי כזאת הא ודאי לא עלי ערעורם ותלונתם כי אם עליך דוקא אתה ה' דוקא חזר ואמר הנה אלהים עוזר לי ה' בסומכי נפשי ר"ל שמדה"ד ומה"ר כולם הסכימו לעזתני והוא ית"ש ישיב הרע לשוררי וכרעתם יצמיתם וז"ש באמתך הצמיתם וז"ש עוד אני אל אלהים אקרא וה' יושיעני ירצה דבין מדה"ד בין מה"ר שניהם כאחד הסכימו עלי להיות מלך על ישראל ובכן ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה בתפלתו אל ה' שכל הקמים עלי לרעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם יהיו כמוץ וכו' וישמע ה' קולי פדה בשלום נפשי מקרב לי האויבים והשונאים שלי שהם דואג ואחיתופל הקרובים אצלי ומראין לי תומה ותחתיה ערמה דעלייהו קאי השתא לעיל מניה באמרו מקול אויב מפני עקת רשע וכו' ופירש"י שם שהם דואג ואחי' יע"ש ובא בנ"ט כי ברבים היו עמדי היו לשעבר עמדי ועכשיו נהפכו לשונאי' לי אשר אין חליפות למו לאותם הרודפין אותי אין נותנים לבם אל חליפתם אינם חרדים מיום המיתה כדפירש"י ז"ל התם א"נ כפירוש הרד"ק ז"ל יע"ש וגם ולא יראו אלהים שהוא משח אותי למלך על ישראל עכ"ז אין פחד אלהים לנגד עיניהם אמר עוד שלח ידיו בשלומיו פירש"י זה אחיתופל הרשע שלח ידיו בשלומיו במי שהיה שוקט ושלום עמו ע"כ ובזה חילל בריתו של הקב"ה שכרת ברית עם דהע"ה כמש"ה כרתי ברית לבחירי וכו' וק"ל: וזאת היתה כוונת רז"ל באומרם בקום עלינו אדם ולא מלך דאם הוא מלך אין אנו יכולים להתרעם ולהתלונן עליו כיון דאפי' ריש גרגותא משמייא מוקמו ליה כ"ש מלך ממש ברם עתה שהוא הדיוט ולא מלך יכולים אנו להתרעם ולהתפלל אל ה' להפר עצתו ולקלקל מחשבתו ולהשיב גמולו בראשו כמו שכן היה בהמן הרע כי במה נחשב הוא: ולזה הלא תראה שבכל הכתו' הנאמרים במגילת אסתר לא מצינו שום נגיעת כבוד על המלך אחש' כלל עם שהיה שונא לישראל יותר מהמן כמשז"ל משל לבעל התל ובעל החריץ כידוע אכן להיות אחש' מלך ומשמייא מוקמו ליה משו"ה לא נגעו בכבודו כלל שאם היו נוגעים בכבודו יהיו נועדים על ה' שמינהו מלך כמ"ש מרע"ה לקרח ועדתו כנז"ל רק להמן הרשע כי הוא אדם הדיוט