פני יצחק חלק ב צ

עלה מט' ס"ס והוא דאף את"ל דפליגי אס' המבי"ט ומידי ס' ל"ן וי"ל ס' אי הל' כהמבי"ט דלית בה רק איסור דר' או"ל ואת"ל וכו' שמא אעיק' דמלתא אין כאן איסור כלל אפי' דרבנן דקי"ל כר"מ וכו' עכ"ל יעש"ב ודוק מיניה ואוקי באתרין וה"ה כמבואר דכל מ"ש הוא ז"ל בפרט זה שייך ממש בנ"ד וכמדובר הכלל העולה מכל האמור ומדובר דעגונה זאת אשת שעבאן דנ"ד כבר הותרה מכבלי עיגונה לגמרי ואם זקוקה ליבם מותר היבם ליבמה או לחולצה דכבר אפסיקא הל' בש"ס דיבמות דצ"ג ע"ב דעד אחד נאמן ביבמה ואפי' גמל"ת ואפי' אשה ושפחה וכדפסקו כן כל הפוס' ומרן מכללם בש"הט א"הע סי' קנ"ח יע"ש ואחר החליצה או אם אינה זקוקה ליבם כלל מותרת להנשא לכתחי' לכל גבר די תצבי הנלע"ד כתבתי ולא להלכה ולמעשה נתכוונתי כאשר מראשית כזאת הודעתי ולא באתי אלא לקיים דברי רז"ל אשר הזהירונו להפך בזכות בנות ישראל העגונות ולמצוה רבה תחשב וכל המרבה להפך בזכותם ולהתירם ממאסרם ה"ז משובח ותחשב לו לצדקה ויכולה מצוה זו שתגן עליו להצילו מכל צרה וצוקה ופוק חזי מ"ש הרב נאמן שמואל ז"ל בסי' נ"ה דס"ג ע"ג וז"ל אנכי הרואה וכו' ע"ס לשונו הטהור יעש"ב אשר ד"ק הללו הם הרהיבוני וממחיצתי הוציאוני לשוטט ולצדד כמה צדדים בהיתר עגונה זאת דנ"ד אולי בשכר זאת יזכני ה' להבנות בב"ז זש"ק ויתן לי האלקי"ם די מחסורי לעבודתו וליראתו אכי"ר נס"ו ויהיו דברי אלה לפני מע' הרבנים המובהקים רבני מתא יצ"ו ואם יעלו לרצון לפניהם דברי אלה למעשה מ"ט ומ"ן וישמח לבי גם אני וגם ידי תכון עמהם ואם לאו דברי לעו והיו כלא היו וצו"י י"מ וימ"ן ויזכני תמיד לכוין לאמיתה של תורה ולא אכשל בדבר הלכה אמן כי"ר הלכ"ד עבד נרצע לכל יודעי דת ודין זעירא דמן חברייא. והוא הצעיר יצחק אבואלעפיא. ס"ט הסכמת שני המאורות הגדולים הרבנים המובהקים היושבים ראשונה על כסא ההוראה פה עוב"י דמשק יע"א יצ"ו. הן כל יקר ראתה עינינו את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת עמיתנו בתורה מע' הרב המובהק זר"ק פחד יצחק יהיה בעזרו בהיתר העגונה הנז' ועברנו ע"כ ד"ק אחת לאחת וראינו שלא הניח פינה וזוית בכל הספקות אשר יש להס' והביא ראיות מדברי הפוס' ז"ל להיתר העגונה הנז"ל ורצה לעמוד על דעתנו הנה כי כן זאת מאיתנו גם אנחנו מסכימים ומעריבי"ם לדעת מע' הרב הפוסק הנז' הי"ו עליון למעלה דאתתא דנא יצאה מכבלי העיגון מכח הראיות אשר הביא הרב הנז' הי"ו גם מ"ש הרב הפוסק נר"ו ע"ד הגאון הרי"פ ז"ל בתשו' סי' ז"ן מא"הע גם בזה יפה כיון והאמת איתו כי כן משפט הלשון של ערבי בזמננו זה בלתי ס' כלל ומה גם שסיימו מקום הריגתו וכל מ"ש הרב פחד יצחק נר"ו יפה דן יפה כיון להלכה ובכן דא תהא למיקם ביד האשה העגונה. הנז' שהיא מותרת להתיבם או לחלוץ ואחר החליצה שריא להתנסבא לכל גבר די תיצבי כנלע"ד להלכה ולמעשה כה דברי צעירי צאן קדשים הבע"הח פה מתא דמשק יע"א בשלהי ח' אייר זיו שנת כתור"ה יעשה התרל"ה לפ"ק ברב עז ושלום. הצעיר אהרן יעקב ס"ט הצעיר יעקב פרץ ס"ט אמר הכותב יא"ר ס"ט הנה אנכי שלחתי עוד תשובתי הנ"ל בהיתר העגונה הנז' למר שארי לי יאורי מני"ר הרב המופלא ר"מ ור"מ דק"ק נא אמון יע"א זר"ק כמהר"ר משה פארדו נר"ו לעמוד עליה וגם הוא נר"ו משה בהסכמ"ה עלה בהיתר העגונה הנז' ושרטט וכתב על דברי הנ"ל פס"ד ארוך ונחמד מאד בתוס' נופך משלו תורה דיליה בראיות נכוחות מפ"ס ומפ"ס ויען כי ברוב הימים נאבד או נגנב ממני פס"ד שלו הנ"ל בקשתיהו ולא מצאתיהו דין גרמ"א שלא הדפסתיו פה אחר קונטריסי הנ"ל וחע"ד ול"מ ותהי זאת נחמתי שבודאי הרב הנז' נר"ו הניח אצלו העתק פס"ד שלו הנ"ל ובודאי בעז"ה ידפיסנו בכלל פסקיו ותשו' וכל היכא דאיתיה ברשותא דמאריה איתיה וד"ב. גם אלה פי המדבר שיח. שאלה יאודי אחד שהיה לו בן ששמו צאליח ולכך היו קורין לאתו כל העם מקצה אבו צאליח על שם בנו הנז' והיה מלאכתו מנגי"ד דהיינו ממלא כרים וכסתות ותופרם וזה דרכו תמיד מסבב בכפרים הסמוכים לעירו לעשות מלאכתו שם בבית הגויים בכפרים להכין טרף לביתו והיה חוזר לעירו כפעם בפעם. פעם אחת הלך לכפרים הנז' ולא חזר ונעלם ויצא הקול עליו בקלא דלא פסיק שנהרג בדרך בין הכפרים הנז'. ואולם לא נמצא שום עדות עליו עד עתה שעבר עליו קרוב לז' או לח' חדשים שנעלם ונשכח ונאבד זכרו לגמרי בא יאודי אחד מעירו והעיד עליו מה ששמע מפי גויה אחת. וז"ל הקבלת עדות במותב וכו' כד אתא קדמנא פ"ב פ' ואחר האיום העיד בפננו בתע"ג ע"ן וע"י וכה אמר כיף אנהו כאן נאיים בל דימאם ענד גויה וואחדה אלדי מעתהד