פני יצחק חלק ב פט

הנ"ל למלאת חסרון שם עירו ואית מאן דמחמיר יותר דאפ' בתרי הוכחות הנז' יחד לא מהני אלא למלאת חסרון שם אביו לבד או ש"ע לבד כמבואר בדברי הפוס' ז"ל שהבאתי לעיל ומשם בהר"ה ברם מ"מ השתא הכא דאשתכח נמי בנ"ד עדות העד הא' שהעיד מפי הערלים מסל"ת שהגידו לו שמצאו יאודי הרוג בין הכפרים הנז' וגם נודע לנו דזה העלוב שעבאן דנ"ד יצא מביתו ללכת להכפרים הנ"ל להסתחר שם ולא הגיע לשם ולביתו לא חזר א"כ הא קמן דאיכא בנ"ד הני תרתי דבעי המבי"ט ז"ל להוציאה מאיסור א"א דאוריתא ולאוקומה באיסור דרבנן כנז"ל א"כ בודאי הגמור דאשת שעבאן הלזו דנ"ד כבר יצאה מאיסור תורה ע"פי הגדת הערלים הנז' שמצאו הרוג בדרך ההוא עצמו ותלינן ביה דהוא הוא שאבד הוא הוא שנמצא ולא נשאר עליה רק איסורא דרבנן דוקא ובתר הכי נפל לנו ספיקא דדינא בפלוגתא דרבוותא בעדות הגויות הנ"ל גם את הא' גם את הב' אי סמכינן עליהו להקל לגמרי אפי' בשמו לבד ע"פי הגדת הגויה הא' או בשמו וש"ע עפי"ד הגויה הב' הנ"ל כיון דאיכא תרי הוכחות הנ"ל או לא א"כ ספיקא באיסורא דרבנן הוי ואזלינן ביה לקולא ככל שאר ס' דרבנן וכמ"ש כל הפוס' שסמכו ע"ד המבי"ט ז"ל הנ"ל דבכל ספק שיפול בשריותא דאתתא דכה"ג דלא קיימא רק באיסור דרבנן נקטינן ליה לקולא דע"כ לא החמירו כת הפוס' ז"ל אפי' דאיכא תרי הוכחות הנ"ל כשלא הוזכר רק שמו לבד דס"ל למחמירים דלא יועילו ולא יצילו הני תרי הוכחות הנ"ל רק למלאת חדא מניהו החסרים דהיינו או שם אביו או ש"ע ולא אהני לן הוכחות הנ"ל למלאת חסרון ש"א וש"ע כנז"ל כ"ז אינו אלא כשהאשה קיימא באיסור א"א דאורייתא אכן בדלא קיימא כי אם באיסורא דרבנן וכבר יצאה מאיסור תו' וכגוונא דנ"ד לדעת המבי"ט ז"ל ודעימיה אזי כ"ע . מודו דיש להקל לגמרי בב' הוכחות הנ"ל אפי' בהזכרת שמו לבד וכ"ש בדאיכא תרתי שמו וש"ע כנ"ד ע"פי עדות הגויה הב' כנז"ל וה"ה והוא הנ' לכל שאר הספקות שנפלו בנ"ד בעדיות הא' והב' כיון דאשכחן בהו פלוגתא דרבוותא הוו ספק איסור דרבנן ונקטי' לקולא בכולהו ספיקי דאית בהו לכ"ע ומאחר שזה קרוב לב' שנים שנתעלם שעבאן זה דנ"ד ונשתקע שמו ונאבד זכרו לגמרי בודאי הגמור דאשתו זאת דנ"ד הותרה מכבלי עיגונה לגמרי ע"פי העדיות והטעמים הנ"ל בלתי שום ס' כלל לדעת המבי"ט ורוב הפוס' דעימיה ז"ל ככל האסור ומדובר והגם דאשכחן להרשב"ש והרדב"ז ודעימייהו דפליגי ע"ד המבי"ט ז"ל בסברתו הנ"ל וס"ל ז"ל דאכתי קיימא באיסור תו' וכנז"ל מ"מ האיכא קמן ס"ס המתהפך שפיר וכמובן ומלבד כל הטעמים הנז"ל עוד יש לצרף עם סברת המבי"ט ז"ל הנ"ל סניף אחר בהיתר עגונה זאת דנ"ד והוא זה דהנה נודע סברת הגאון רבינו משולם ז"ל הביא ד"ק מרן ז"ל בב"י א"הע סי' י"ז והבי"ד ג"כ המבי"ט ז"ל בסי' שכ"ו הנז' ומהר"מ אלאשקר ז"ל סי' קי"ג ומהר"י בי רב ז"ל הו"ד במבי"ט ח"א סי' קפ"ח ובתשו' מהריב"ר סי' י"ג דס"ל ז"ל דמשיאין ין אשה ע"פי קול הברה בעלמא שיצא על פ' שנהרג והכי ס"ל. לכל גלולי הפוס' ז"ל הנז' עצמם והכי ס"ל נמי להרא"ש ז"ל כמ"ש בתשו' הביאה המבי"ט בסי' שכ"ו הנז' יע"ש והגם דהרב מהר"א אלפאנדרי ז"ל בסא"ר בק"ע דקי"ד ע"ג ובתשו' סי' ג' העלה דאין גם אחד מהראשו' והאח' שסמכו ע"ד ר"מ ז"ל הנז' להתיר אשה ע"פי קול הברה בעלמא שיצא על בעלה שנהרג יעש"ב וכ"כ מהרח"ש בק"ע ובתשו' וכ"כ ש"פ ז"ל כמ"ש בשמם הכנ"הג בא"הע סי' י"ז הגב"י אות ט"ל וביד"א שם יע"ש מ"מ הרואה יראה בנאספות שבסו"ס יד"א א"הע ח"א סי' י"ב הנז' תשו' הרב מהרג"ק ז"ל שהעלה שדעת הרא"ש ומהריב"ר ומהרמ"א. ומהרמ"ט ז"ל כולהו ס"ל כר"מ ז"ל להתיר אשה בקול הברה בעלמא יעש"ב ועם דהאמת לדינא ולמעשה ראוי להחמיר כיון שרוב הפוס' ז"ל פליגי על ר"מ ז"ל בזה וכמ"ש כן הרב מהרג"ק ז"ל שם מ"מ נוכל לסנף ולצרף סברת ר"מ ז"ל הנ"ל ודעימיה המקילים בקול הברה לחוד אל העדיות דנשתכח בנ"ד ולהתירה לגמרי לכתחי' כמ"ש המבי"ט גופיה בסי' שכ"ו הנז' וז"ל ואני אין דעתי נוחה להתיר בעדות זה וכו' ואיני רואה צד לסמוך על היתרם כי אם בהצטרף תשו' ר"מ ז"ל וכו' עכ"ל יע"ש וכמו כן נאמר בנ"ד דבהצטרף העדיות דבנ"ד לסברת ר"מ ודעימיה ז"ל הנ"ל יש להתיר לגמרי ולא עוד אלא אפי' לרוב הפוס' דפליגי על רבינו משולם ז"ל וס"ל דאין משיאין אשה בקול הברה בעלמא כנז"ל הנה אמת בנ"ד אזלי ומודו דיש להתירה לגמרי משום דע"כ לא פליגי עליה דר"מ ז"ל אלא דוקא ביצא קול הברה לחוד אבל כשיש קצת עדות המסייע לקול הברה אף שאין בעדות כדאי להתיר אלים כחיה דקלא דהברה ושרינן לה לגמרי וכמ"ש כן להדיא הרב לב שמח ז"ל בא"הע סי' ד' יע"ע וע"ע להרב דברי אמת סי' ד' דל"א שכתב דלא פליג רבינו משולם עם שאר הפוס' ז"ל דהואז"ל מיירי בעברו עליו יב"ח ולא נשמע עליו שהוא קים בזה הוא שמתיר ר"מ ז"ל ע"פי הקול שיצא עליו שנהרג כיון דאבד זכרו כמ"ש המבי"ט וכו' יע"ש ומינה נילף לנד"ן וכמובן שו"ר להרב מהרי"פ ז"ל בתשו' כי באה בחוקי חיים דט"ל ע"א שכתב ככל מ"ש בעניותי בפרט זה ע"פי ס' ר"מ ז"ל הנז"ל ובתר הכי ראו הביא לנו לס' המבי"ט דסי' קל"ה ולכמה אחרונים ז"ל שהסכימו עמו וסברי מרנן שבהצטרף ס' המבי"ט הנז' אל העדיות יש להתיר לכתחי' וסיים עלה הוא ז"ל וז"ל אמור מעתה דבנ"ד דכבר עברו יותר מח' שנים לכל הני רבוותא לית בה אלא איסור דרבנן ובהצטרף לה ס' ר"מ וגם העדות הא' הנזכר בו שמו ולענ"ד דיש ויש כדאי להתירה לכתחי' להנשא דהשתא לרובא דרבוותא לית בה רק איסור דר' כיון דאבד זכרו זה כמה שנים ולפי"ז נמצא דפליג ר"מ והעי' בנ"ד הוי במידי דרבנן וי"ל לילך אחר המיקל הוא הר"מ ודעימיה דמאחר דמצינו דרגמ"ה כתב בש"א ז"ל דבמ"ח היתר אשה הלך אחר המיקל ומ"ש אפי' באיסור דאו' ומ"ט דבעיגונה הקלו א"כ תסגי לן להחמיר באיסורא דאו' לא כן באיסור דרבנן ובהצטרף לו גם העדות הנזכר בו שמו מיהא יראה דפשיטא דתלינן להקל ונוסף עוד דאית לן למיתי