פני יצחק חלק ב פג

על שהיה מתחי' משם ובאל"י זה כיון שלא היה ידוע שהיו מכנים אותו בשם איזנימיטלי א"כ אין כאן לא כינויו ולא שם עירו אבל בנ"ד שהוא ידוע שהיו מכנים אותו מאז ומקדם לזה המבוקש בשם פיליבלי אף שאינו מורה על היותו דר עתה בפיליבי וליכא שם עירו מ"מ כיון שהיו מכנים אותו בשם פיליבלי הרי שמו וכינויו אמור דעדיף משמו וש"א וכיון דאיכא שמו וכינויו אף דאפשר שיש אחר ג"כ שמכנים אותו כך כל היכא שלא הוחזק אחר מהני כמו למאן דס"ל דשמו וש"א סגי אף דאפ' שיש אחר בשמו וש"א כזה משום דלא הוחזק וכו' עכ"ל יעש"ב ומד"ק הללו יליף הרב מהרמ"ג בספרו הבהיר דברי מרדכי בש"ות סי' ט"ו להקל בנ"ד שהוקבע שם חמיו של המבוקש בשם רודיסלי והוא ידוע וניכר לכל בכינוי זה וכו' יע"ש ובכן בנד"ן דהוקבע לשעבאן דנ"ד כינוי זה בין היאודים והישמעאלים ושכן קורין אותו תמיד כולם שעבאן אל חאצבאני בפי הכל לאפוקי מאיש אחר תולדת דמשק ששמו ג"כ שעבאן לכך כינו לשעבאן דנ"ד המבוקש אל חאצבאני וא"כ הרי יש בנד"ן שמו וכינוייו וכבר הסכימו כל הפוס' דכינוי עולה במקום ש"א וכידוע ובנ"ד לא הוחזק אחר כלל ששמו וכיניייו שעבאן אל חאצבאני רק שעבאן זה המבוקש דנ"ד וכמ"ש מהריב"ר ז"ל על נ"ד וכנז"ל והדברים ברורים. ועוד מצד אחר אין לנו לחוש בנ"ד מס' מהרימ"ט הנז"ל דלא נסתפק מהרימ"ט ז"ל אלא בשמו לבד עם הכינוי איזנימיטלי לחוד רם בדאיכא סי' אחר עם שמו וכינוייו הנז' אפי' שאינו סי' מובהק כ"כ תו ליכא למיחש ולומר דשמא בעל השם הוא וכמ"ש כן הרב ראש משביר בסי' ג' ד"ז ע"ב וז"ל ועוד דלא נסתפק מהרימ"ט אלא בשמו לבד אבל בדאיכא ד"א כגון שם אומנות ליכא למיחש והכא איכא ד"א שהיה בא מאיגריבוז ואיכא תלתא אתרמי שמו כשמו ושהיה בא מאיגריבוז ושנתגדל במיססרה וגם שאמר כמדבר על הידוע ונאמר כ"כ ושחושב הגוי וכו' דהוי ד' אתרמי וכו' עכ"ל יע"ש וא"כ אוף ה"נ בנ"ד שאמרה הגויה שעבאן אל חאצבאני אשר עיניו טרוטות וכו' דהגם דהאי סימנא דעיניים טרוטות לאו סי' הוי כלל כמ"ש מרן ב"י סי' י"ז בשם הרמ"ה ובתשו' מרן א"הע סי' י"א יע"ש ועיין להרב מ"ץ ז"ל בח"א סי' ח' ולהרב מ"מ ז"ל בס"י ומהרח"ש ז"ל בתשו' סי' מ"ח וש"פ ז"ל ע"ע מ"מ סימנא בעלמא הוי דלא גרע האי סי' מסימנים הגרועים דמייתי הרמב"ם ז"ל ובהדיא קאמר בש"ס גופו בארוך וגוץ ועכ"ז אחשבינהו בהדי שמו וש"ע וא"כ אין לחוש דילמא אתרמי שעבאן אחר והוא בעל השם מאצבאני שנתגדל בחאצבייא וגם דבריה היו כמדבר על הידוע ולומר כ"כ שהיו עיניו טרוטות ג"כ ושחושב הגוי וכו' דהוו תלתא וד' אתרמי כולי האי לא חיישינן וכמ"ש הרב הנז' משם גדולי הפוס' ז"ל וכמבואר וע"ע בהון רב סי' ז' הנז' שכתב עוד כמה טעמים אחרים נכונים שיסכים בהם. גם הרב מהרימ"ט ז"ל להקל יע"ש וכ"כ הרב הנז' גופיה בספרו ראש משביר א"הע סי' ט"ז יעש"ב ומהם נובין ונדון בנ"ד להקל אפי' לדעת מהרימ"ט ז"ל וכמובן וע"ע שם בהרמ"ש סי' ט"ז הנז' מ"ש הוא ז"ל והרב הפוסק ז"ל דבנ"ד לצאת י"ח חסרון ש"א יע"ש א"כ הדרן לדידן דכיון דאיכא בנ"ד תרתי לטיבותא דהיינו שמו וש"ע וגם שבאו דבריה כמדברת על הידוע ביניהם לכ"ע יש להקל ולהתיר אשת שעבאן הלזו דנ"ד אפי' למהריב"ל שהחמיר באותו נדון דאוי ליוסף וכו' הנז' דשאני התם דלא הוה בנ"ד אלא שמו לבד ולא מצינו מי שמחמיר בדאיכא שמו וש"א או שמו וש"ע ובהוכחות הנז' דמדבר על הידוע ושהיו עיניו טרוטות וככל האמור ומדובר וברור וכן ראיתי להרב ראש משביר שם סי' ג' הנז' דעמד בזה על נ"ד דליכא ש"א רק שמו וש"ע והביא לנו מהרב נאמן שמואל בסי' מ"ז שכתב על נ"ד דאינו חסר בעדות הג' רק הזכרת ש"א וע"ז כתב דכיון דפשטיות דברי העד מורה שמדבר על איש ידוע להם שכן אמר זאבאלי דוד סינאנקלי כאן הרגו אותו וכו' אין צורך להזכרת ש"א ע"ש ומניה דן הרב רא"מש ז"ל לנ"ד שמדבר על הידוע ביניהם א"כ אין צורך להזכרת ש"א וסגי בשמו וש"ע וכו' ובזה. נראה דכ"ע מודו וכו' עכ"ל יעש"ב וע"ע להרב הנז' שם סי' י"א דהאריך להוכיח במישור דבגמל"ת המדברת על הידוע ביניהם ואיכא שמו וש"א מהניא הני הוכחה הנז' למלאת ש"ע יעש"ב וכ"ש. דמהניא ההוכחה הנז' למלאת במקום ש"א שכבר כתבנו דשמו וש"ע עדיף טפי. משמו וש"א וכנז"ל ובהאי עדות הגויה הב' הלזו דנ"ד טפי אית לן להוכיח במישור מדבריה דמדברת על שעבאן הידוע לה ולהם מדנחתה לפרש שיחתה לומר שעבאן אל חאצבאני אשר עיניו טרוטות דאומרה אל חאצבאני הוי ה"א הידיעה ממש ומדנחתה לפרש כ"כ דבריה ודאי כי כיוונה להודיעם על אותו שעבאן הידוע לה ולהם לבל יחשבו על שעבאן אחר וכזאת חזיתיה למר הרב ע"ד בא"הע כ"ג סי' י"ג שכתב דאפי' מאן דמחמיר כשמדבר על איש הידוע אם אמר היאודי הבחור שהוא יוסף גיליב"י לשון זה מוכח שפיר שבא לברר ולהסיר הס' שלא יעלה ע"ד שמא אחר נזדמן לי הידוע לי וע"כ אמר שהיא יוסף ג"י הידוע לך עכ"ל יע"ש שכתב ע"ז שבזה יוצא מידי כל פקפוק וקרוב לזה ממש כאב הרב ב"ד ז"ל בהסכמתו בדב"מ סי' טו"ב שכתב לחלק מנדון מהריב"ל דאוי לו ליוסף וכו' לנ"ד וז"ל ונ"ל דדוקא בההיא דמהריב"ל לא הוי זו טענה דהי"ל לפ' שלא יסבור השומע וכו' דאי"ל לא חש לפ' אבל בנ"ד דנחית לפרש וכו' דנראה דקפיד להשומע להודיעו על איזה בכור קאמר וא"א דהיה אחר היל"ל לגמרי דבמ"ש שהיה מתאכסן לא עשה כלום דהא איכא אחר שהיה מתאכסן ג"כ ולא ידע השומע ע"מ הוא אומר אל"וד ליכא בכור אחר שהיה מתאכסן אלא זה עכ"ל וע"ע בראש משביר סי' ט' ד"ט ע"א שלמד מזה לנ"ד יע"ש וה"ה והוא הטעם לנ"ד דמדנחתה לפ' הגויה הב' דנ"ד להשומע וכה אמ"ל שעבאן אל חאצבאני שעיניו טרוטות דנראה דקפדה להודיע להשומעים על איזה שעבאן מדברת דהוא הידוע לה ולהם שהוא חאצבאני ועיניו טרוטות וא"ל דהיה אחר היל"ל לגמרי דבאומרה אל חאצבאני אשר ע"ט לא עשתה כלום דהא אפשר דאיכא שעבאן אחר שהוא ג"כ חאצבאני וע"ט אל"וד דליכא התם גבייהו