פני יצחק חלק ב פב

קדישי גדולי הפוס' ראשו' ואח' ז"ל להקל בנ"ד אף שלא אמרה קברתיו וכנז"ל והרי נפשט להיתר גם האי ספקא נמי וככל המדובר ועלה בידינו היתר. גמור לאשת שעבאן דנ"ד מכבלי העיגון לגמרי ע"פ עדות הב' של הגויה הלזו בצירוף כל הטעמים האמורים למעלה. וכדי לחזק ולקיים היתרה יותר אשימה עיני על הקבלת עדות השלישית דבאה בשאלה דנ"ד הנז' בריש אמי"ר. והנה אנכי הרואה דעדות הגויה הב' הזאת הנה היא יותר חזקה להיתר טפי מעדות הגויה הא' הנז"ל וכמו שאבאר בס"ד הנה הס' הא' אשר נסתפקנו כבר באותו עדות הגויה הא' הנז' ממ"ש הר"ן דבעינן קשר דברים בעדות הגמל"ת כנז"ל הנה בעדות הלזו ליכא האי חששא כלל דהרי באו דבריה בפי' לפניו ואין לחוש מצד זה כלל וכמבואר וגם הס' הב' והג' שנסתפקנו באותה עדות הנ"ל דשמא ע"פי השמועה או מחמת הקול שיצא וכו' הגה כבר נתפשטו ספיקות האלו מה למעלה ונתבארו יפה יפה להתיר ולא חיישי' להו בנ"ד כלל וגם בעדות הגויה הב' הלזו נאמר כן בפשיטות הכל כמש"ל ועל הספק הד' הנז"ל שנפל בעדות הנז"ל דליכא שם אביו וש"ע כנז"ל הנה בעדות זאת הרי דזכירה בפי' שמו וש"ע שכן אמרה שעבאן אל חאצבאני שר"ל מעיר חאצביא א"כ הרי יש כאן בעדות זו שמו וש"ע דעדיף טפי משמו וש"א כמ"ש כן כמה פוס' ז"ל ועיין ביד"א ז"ל הג"הטו אות רצ"ה יע"ש והגם דאפי"ה אין להקל ח"ו בשמו וש"ע לבד כיון שרוב ככל הפוס' מחמירים בזה לחוש לדעת הסוברים דשלשתם בעינן לעיכובא דהיינו שמו וש"א וש"פ כידוע מ"מ אהני לן מיהא השתא הכא בנ"ד בעדות זאת דהזכירה הגויה שמו וש"ע ואית לן נמי ההוכחה רבתי דכתיבנא לעיל שכל שדברי הגמל"ת באו בסתם כמדבר על הידוע דרובא דרבוותא קמאי ובתראי ס"ל להקל אפי' בהזכרת השם לבד כמ"ש כ"ז לעיל בארוכה א"כ כ"ש וכ"ש בהאי סהדותא דנא שהזכירה שמו וש"ע דודאי יש להקל בשופי בהוכחה הנז' כיון שגם הגויה הלזו באו דבריה כמדברת על איש ידוע ביניהם שכן אמרה להיאודים הנז' שלא יעשו עמכם כמו שעשו עם שעבאן אל חאצבאני שהרגוהו וכו' ומדלא אמרה כמו שעשו עם איש אחד שמו שעבאן אל. חאצבאני ואמרה בפשוט עם שעבאן אל חאצבאני וכו' ודאי דהוי מדברת על שעבאן הידוע לשניהם א"כ בהא ודאי נלע"ד דכ"ע מודו דיש להקל ולהתיר כיון דאיכא שמו וש"ע וגם שמדברת על איש ידוע ביניהם וגם הטעם הב' הנז"ל דעדותה והגדתה היתה בכפר הסמוך לעיר הנעדא דהוי כמגדת בעיר הנעדר עצמו כנז"ל א"כ לא בעינן תו שתזכיר שם אביו כלל והגם דאיכא פלוגתא בפוס' על ב' הטעמים הנז' הן על הטעם הא' במדבר על הידוע ביניהם דמידי פלוגתא לא נפקא בפוס' ז"ל כמש"ל וכמ"ש הרב מכתב שלמה ז"ל בסי' ד' ובפרט כשבאו הדברים בחסרון ה"א הידיעה דחייש טובא להחמיר הרב שפת הים ז"ל וכ"ן קצת מדברי שאר הפוס' ז"ל דלא נטו להקל ע"פי טע"ז כי אם בדאיכא ה"א הידיעה נמי כמ"שיר הרואה וגם בטעם הב' שההגדה היתה בעיר הנעדר או בכפר הסמוך לו פליגי ביה גדולי הפוס' ז"ל וכמש"ל בעדות הגויה הראשונה דנ"ד כנז"ל הנה אמת דמ"מ אית לן למיזל לקולא ולהתיר בכח ס"ס פשוט ומתהפך שפיר והוא זה ספק אי מעיקרא בעי' שלשתן לעיכובא דהיינו שמו ושם אביו וש"ע ושמא הלכה כמ"ד דלא בעינן שלשתן ואת"ל בעינן שלשתן שמא הלכה כמ"ד דבמדבר על איש ידוע לשניהם אף דלא הוי בה"א הידיעה מהני ובר מיפך שפיר הוא וכמבואר וכבר כתבתי לעיל דמעין זה כתב הרב דברי אמת דל"ד סע"ב יע"ש וכמש"ל והדברים פשוטים. איברא. דגם בעדות הגויה הלזו נמי דהזכירה ש"ע איכא לאסתפוקי טובא דלכאורה נראה דלא חשיב שפיר כהזכרת שמו וש"ע דבעלמא דאימא דשעבאן זה דאמרה עליו גויה זאת שעבאן אל חאצבאני אין זה שעבאן דנ"ד המבוקש אצלנו רק שעבאן אחרינא הוא ובעל השם הוא וכדחזינן למהרימ"ט א"הע סי' כ"ג דחייש לזה בנ"ד וז"ל אלא שיש להסתפק כי שמא בעל השם הוא שקורין לו בשם איזנימיטלי לא שהוא דר עתה באיזנימיט או נולד שם ועדין אני אומר כאלו מעיר אחרת הוא שהיו אביו ואמו באיזנימיט כהא דאמרי' בגמ' וכו' עכ"ל יע"ש וחזינן תו לכמה מרבני האח' ז"ל דחיישי טובא לס' מהרמ"ט הנז"ל כמ"שיר הרואה להרב זרע אברהם סי' ח' ולמהריב"ר ז"ל בדב"מ ח"מ סי' קי"ב ולהדב"ד סי"ט והרב צרור הכסף סי' ד' והדב"מ סי' י"ב יעש"ב וא"כ בנד"ן לבאורה יש לחוש לס' מהרימ"ט הנז' להחמיר וליכא ש"ע בנ"ד כלל והדרן לקמייתא דליכא אלא שמו לבד וחסר מכאן ש"א וש"ע וכמובן אמנם שבתי ואראה דבנ"ד אין כאן בית מיחוש מס' מהרימ"ט הנז"ל כלל דמלבד דחזינן לכמה וכמה מגדולי האח' ז"ל דלא חשו להא ופשיטא להו מלתא טובא דליכא למיחש להא כלל וגם דמהרימ"ט עצמו לא אמרה אלא כמסתפק וקי"ל דאין ס' מוציא מידי ודאי וכמ"ש מהריב"ר ז"ל שם והרב ראש משביר ז"ל בהון רב סי' ז' ובכמה מתשו' הבאים בספרו רא"מש ח"א א"הע מ"מ עוד בה לצאת יד"ח מס' מהרימ"ט ודחייש' לספקו הנז' כבר כתב מהריב"ר ז"ל בדב"מ סי' הנז' דקל"א ע"ג דכיון דבנ"ד דברי הגמל"ת הוו כמדבד על איש ידוע ביניהם ולדעת מהרי"ט ומרן ומהרשד"ם והרימ"ט ז"ל בשמו לבד ובהוכחה כזו סגי להתיר אף דמהריב"ל ומהראנ"ח מחמירים וגם מהרח"ש חשש לדבריהם מ"מ בהצטרפות דבנ"ד עדין אפ"ל דאיכא שמו וש"ע ממ"ש יצחק פיליבלי וכו' והיכא דאיכא שמו וש"ע עם הוכחה כזו לא מצינו מי שיחמיר זולת למהראנ"ח ראוי להקל וכו' עכ"ל יע"ש ודוק מיניה לנ"ד דראוי להקל וכדברי הרב ז"ל ממש וכמובן. ועוד כתב הרב מהריב"ר ז"ל שם דשאני נדון מהרימ"ט דבאלי איזנימיטלי דהתם לא היה ידוע שאותו באלי המבוקש היו מכנים אותו בשם איזנמטלי אלא שמתחי' חשב הרב ז"ל לומר כיון שאמר באלי איזנימיטלי הרי שמו וש"ע אמור דלשון איזנמיטלי הוא שהיה דר עתה באיזנימיט ואח"ך כתב דשמא בעל השם הוא שקורין לו בשם איזנימיטלי לא שהיה דר עתה שם אלא שהיה בתחי' באיזנימיט ואפשר שבאלי אחר מעיר אחרת הוא שהיו א"וא מאיזנימיט והיו מכנים אותו בשם איזנימיטלי וא"כ אין כאן ש"ע שאינו מורה לשון זה על שם עירו שהוא דר עתה אלא כמו כינוייו