פני יצחק חלק ב פא

לקברתיו כלל בנ"ד והוא זה דאיכא כמה מרבוותא דס"ל דבעד אחד לא חישי' לבדדמי כמ"ש הרשב"א במיוחסות סי' קכ"ח והר"ן בתשו' סי' ן' וע"א שכן דעתם נוטה אליו דמי יקל ראשו נגד הרי"פ והרמב"ם יע"ש וא"כ יש להקל בשופי מט' ס"ס וכמ"ש הרב פ"מ בח"ב סי' ס' משם הרב ברוך בן' חיים ז"ל שהתיר בנ"ד אפי' שלא קברתיו מט' ס"ס דבמ"ז שנויה ההיא דאתמר בש"ס דע"א במלחמה צ"ל קברתיו אי הי"ד באשה המעידה על בעלה שמת במלחמה או אפי' בעד דעלמא נמי ומאחר שכן אפי' את"ל דה"ל כהרי"פ והרמב"ם דבמלחמה אף בע"א דעלמא צ"ל קברתיו עדין י"ל אי דוקא במלחמה גדולה או אפי' בנפלו לסטים על שיירא דבזה נסתפק. מהריב"ל ושם הבי"ד המרדכי ז"ל דדוקא במלחמה חמה גדולה אתמר ולא בשיירא וכו' והרב פ"מ בהסכמתו שם הוסיף עוד לומר דאם מהריב"ל לא נסתפק אלא בשיירא גדולה לא כן בשיירא קטנה דנפלו לסטים עליה ואף אם נאמר דגם בשיירא קטנה אמרה מהריב"ל מ"מ האיכא ס"ס כמ"ש הרב המורה ואף דס"ס זה אינו מתהפך היטב אין בכך כלום לענין עיגונא עכ"ל יע"ש וכבר ראיתי להרב מהרי"פ ז"ל הנז' בחוקי חיים שם שנסתייע מדברי הפ"מ הנז' לנ"ד ותמה עליו דהאי ס"ס מתהפך היטב הוא יע"ש ודבריו נכונים וכן הסכים הוא ז"ל כנ"ד להתיר בל"א קברתיו מט' הנ"ל דהוי ס"ס ונקטי' לקולא יע"ש וממנו נקח לנ"ד וכמביאר עוד יש ט"א להקל בנ"ד גם בחסרון קברתיו הלא זה הדבר דאיכא טובא מרבוותא קמאי דס"ל דאי חיישי' דאמר בדדמי הוא דוקא בישראל המעיד אבל בגוי שאינו מכוין להעיד לא חיישי' והוד"ק במרדכי ובהג"מיי פי"ג ורמז ד"ק מהראנ"ח סי' קי"ח ומרן בתשו' דק"ז ע"ב כתב דרוב הפוס' ס"ל הכי יע"ש ורוב האח' עשו סניף להתיר ע"פי סברתם ז"ל וכ"כ הרב מהרי"ף ז"ל הנז' בחוקי חיים דל"ח ע"א וכתב עוד וז"ל והשתא דאתינן להני יש לנו לעשות ס"ס באו"א יותר מרווח והוא ס' אי ה"ל כהרמב"ם דמצריך קברתיו או כהחולקים עליו ואת"ל דה"ל כהרמב"ם שמא אעיק' דמלתא הלכה כהנהו רבוותא דס"ל דבגוי ל"ח לבדדמי ואפי' את"ל דלהרמב"ם דלשיטתיה קיימינן לא שנא גוי לא שנא ישראל חיישי' שמא קי"ל כוותיה בהא דמצריך קברתיו לגבי ישראל דוקא ולא קי"ל כוותיה לגבי גוי ומידי ס' לא נפיק וכו' ושו"ר למהרמ"ל סי' קכ"ח ולהרב עבי"רו ח"כ סי' כ"ה עלו בקבץ כל הני טעמי תריצי וכתבו להתיר אף דל"א קברתיו וכו' עכ"ל יעש"ב ודון מנייהו ואוקי באתרין ממש וכמובן ועוד מט"א אין לחוש בנ"ד מחסרון קברתיו מכח ס"ס אחר כתבו מהרח"ש בתשו' סי' ד' ובכמה תשו' שלו והוא זה סי' אי קי"ל כהרמב"ם דבעי קברתיו או כהחו' עליו ואת"ל דה"ל כהרמב"ם שמא העד הזה המעיד לא אמר בדדמי שהרי כל עיקר טעם הרמב"ם דמצריך קברתיו הוא מס' שמא אמר בדדמי וכל כה"ג מתירים אעפ"י שאינו מתהפך יע"ש והרב החסיד האש"ל אג"ן הזהר ז"ל שם בחוקי חיים דל"א ע"א סמך בזה על טע"ז ודחה דברי הרב בע"ח שפקפק עליו בזה כיון שאינו מתהפך יע"ש גם הרב מהרי"ף שם דל"ז ע"ג אחר דשק"וט בדברי מהרח"ש הנז' כתב בסוד"ק וז"ל וילענ"ד דגם מהראנ"ח ודעימיה דס"ל דבעיגונא דאתתא אף שאתה מרבה ס"ס כולהו חד ספיקא דהו"ל ס' אם בעלה של זאת קיים או לא מ"מ בחסרון אמירת קברתיו אזלי ומודו דל"א חד ס' הוא דא"כ איך אמרו אם נשאת לא תצא כיון דאין כאן אלא ס' אחד והוי ס' דאורייתא אמכ"ל דאמירת קברתיו אינו אלא מדרבנן דרבנן. הוא דהצריכו לומר קברתיו וכל דלא אמר הוי ס"דר וכיון דמספק"ל אי הלכה כההמב"ם או לא א"כ הוי שפיר ס"דר ואזלינן להקל עכ"ל יעש"ב הרי דהגם דגם אתריה דמר אתריה. דהרמב"ם ז"ל וקבלו עליהם הוראות הרמב"ם. ובפרט להחמיר מ"מ בדאיכא ס"ס נקטינן להקל כדקי"ל הכי גם דלגבי מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו אי איכא ס"ס הגם דבחד ספק דעת מרן להחמיר. עבדינן ס"ס להקל אפי' נגד מרן ז"ל ככתוב אצלי במ"א וא"כ ה"ה לדעת. הרמב"ם ז"ל ומזה נובין ונדון האי ס"ס גופיה להקל בנד"ן וכמובן ועיין ג"כ בתשו' הנאספות שבסו"ס יד"א ז"ל הנז' בסי' מ"ש ג"כ ע"ד מהרח"ש ז"ל הנז"ל יע"ש: זאת ועוד אחרת אית לן טעמא רבתי בנ"ד להקל גם בלא קברתיו והוא זה דאיכא רבוותא טובא קמאי ובתראי ז"ל דס"ל דהא דצ"ל קברתיו הי"ד בעד הרואה ולא בעד השומע דהוי עד מפי עד כמ"ש מהריב"ל בכמה תשו' ומרן ז"ל בתשו' דקכ"א סע"ב והרב מהרימ"ט סי' ל"ב ועוד כמה וכמה מגדולי הפוס' ז"ל אשר כולם נקבצו באו בכנ"הג סי' י"ז הג"הטו אות קע"ב וביד"א שם אות רמ"ז יע"ש והמורם מהם דבעמ"ע תלינן להקל שהראשון אמר קברתיו או טלטלתיו אפי' במשאל"ס או קברוהו או טלטלוהו אחרים כל שהגוי הראשון היה מסל"ת יש להתיר בשופי מט' ס"ס והוא זה ס' אי ה"ל כהרמב"ם או לא ואת"ל כהרמב"ם שמא לא הצריך לומר קברתיו אלא בעד הרואה לא בעד השומע והוא מתהפך שפיר כמ"ש הכנ"הג וביד"א שם ועד אחרן אתה תחזה להרב מהרי"ב ז"ל בתשו' הנז' בחוקי חיים דל"ז ע"ד שהאריך בטע"ז והוא הביא לנו תשו' מרן שבסי' י"א דפשיטא ליה חי' זה מעד הרואה לעד השומע דבעד השומע לית לן בה אי ל"א קברתיו מט' דל"ח דאמ"ל בדדמי ומאי דמספק"ל למהריב"ל פשיטא ליה למרן וכו' ובסוד"ק כתב וז"ל ומעתה בנ"ד דהוי עמפ"ע נראה דלא קפדינן ביה אם ל"א קברתיו עכ"ל יע"ש וכן ראיתי להרי"ף ז"ל בש"ות נבחר מכסף הנד"מ סי' מ"ח וב"ן דכן הסכים להקל בנ"ד ע"פי החי' הנז' מעד הרואה לעד השומע דתלינן להקל בעד השומע יותר מבעד הרואה כמ"ש מהרא"י בכתביו ומהר"ס בתשו' השייכי' ומהריכ"ל וכו' יעש"ב וא"כ בנד"ן כיון דהוי עמפ"ע והראשון היה מסל"ת תלינן להקל שמא הגויה המל"ת אמרה כי קברוהו או טלטלוהו וידעה בו שנהרג בודאי ולא חש להאריך הסיפור לישר' השומע ממנה וכמ"ש הרי"ף ז"ל שם וכל הפוס' הנ"ל ובפרט דאית לן ס"ס בזה והוא מתהפך שפיר וכנז"ל דודאי יש להקל להתיר בשופי בנ"ד גם מטע"ז אף שלא אמרה שנקבר בלתי שום פקפוק כלל וככל האמור ומדובר. באופן הנה נא ערכנו טעמים רבים שונים מפ"ס ומפ"ס טעמי תריצי הנאמרים באמת מרבנן