פני יצחק חלק ב עז

בנד"ן כיון שברור לנו דזה שעבאן דנ"ד המבוקש ידוע ומפורסם לגויים בני הכפרים הנז' לאנשים ולנשים יותר דרגיל למכור אצלם תמיד ומכירים אותו היטב וגם לגויה הלזה ידוע לה וניכר אצלה היטב וא"כ אי איתא דשיחתה עם זה העד היאודי השומע מפיה הוא על שעבאן אחר היה לה לפרש דבריה מאיזה מקום היה לבל יחשוב השומע שדבריה היו על אותו שבעירם וכנז"ל וכמ"ש הרב מהרח"מ ז"ל הנז' ממש וכהסכמת האח' ז"ל לטעמו הנז' וכמדובר והרב ראש משביר ז"ל בסי' ט' הנ"ל סמך ב' ידיו ג"כ על חי' הרב הנז' ז"ל דנא וצירפו להסכים גם למהריב"ל להקל בנ"ד יע"ש. ומאי דשדי נרגא הרב מהרי"ד ז"ל בדב"מ ס"סי י"ט מנדון מהריב"ל ז"ל דהוא כמו נדון זה ואפי"ה לא התיר מט' הנ"ל יע"ש כבר תי' שפיר הרב רא"מש ז"ל שם דשאני נדון מהריב"ל שאין אנו יודעים כן רק מפי המגיד מפי גמל"ת משא"כ נדון מהרח"ע ודעימיה הוא שנודע לנו בלאו"ה שהמבוקש ידוע לגוים וכו' וזהו חילוקו דמהרח"ע ז"ל ומזה דן את הדין בנ"ד יע"ש וא"כ דון מיניה ואו"ב דידוע לנו שלא מפי העד הנז' דשעבאן זה דנ"ד המבוקש ידוע לגויים כיון דרגיל למכור אצלם תמיד כנז"ל א"כ אם שיחתה של הגויה הנז' הוא על שעבאן אחר הי"ל לפרש לבל יחשוב השומע דעל שעבאן המבוקש היא מדברת עמו ובזה נצולנו מהדין ערעורא דהרב מהרי"ד ז"ל על החי' הנז' וכמובן: אלא דחזיתיה למר הרב ראש משביר ז"ל שם שהביא מ"ש הדב"מ סי' ך' שכ' דטע"ז לא אפשר אלא היכא שמזכיר שמו וש"א או שמו וסי' אחר וכמ"ש בכר"ש סי' ד' ועם שהוא ז"ל תמה ע"ז וז"ל ולא ידעתי למה הוצרכו שתים כיון דמודה מהריב"ל היינו אפי' בשמו לבד דהא בשמו לבד איירי מהריב"ל אבל בב' שמו וש"ע או ש"א לא חייש מהריב"ל האי חששא ושכ"כ מהרי"ד בהסכמתו בס"סי י"ט הנז' ובמהרח"ש סי' מ"ד יע"ש הנה עכ"ז חש לה מר הרב רא"מש ז"ל שם לסברת הרב דב"מ ז"ל דהצריך בטע"ז ג"כ שמו וש"א או שמו וסי' אחר דעם שדבריו תמוהים עכ"פ מידי סברתו לא יצאנו ורואה דמ"ש בזה הרב רא"מש ז"ל שם לצאת יד"ח הדב"מ ז"ל מישך שייך נמי בנ"ד כמ"שיר הרואה בד"ק ונ"ד עדיפא כיון דיודעת הגויה הנז"ל דשעבאן המבוקש שיצא קול עליו שנהרג דזה העד שדיברה עמו הוא אהובו וקרובו ומבני עיר אחת הם ויתכן שיהיו ג"כ שכנים יחד א"כ אי איתא דעל שעבאן אחר קאמרה היה לה לבאר שיחתה לבל יחשוב זה השומע דעל אותו שעבאן הבן עירו ואהובו שיצא הקול עליו שנהרג היא אומרת כן והוא ממש החילוק שכתבתי למעלה בריש אמי"ר לצאת יד"ח מהריב"ל ז"ל וכמובן. עוד כתב הרב ראש משביר ז"ל שם ט"א לצאת יד"ח הרב דב"מ ז"ל להקל בנדונו ולדעתי המעט הוא דניתן ליאמר גם בנד"ן והוא זה הכי אמר מר דכיון דשם מקו' נראה שאינו מורגל ואינו בנמצא כי אם בזרות וא"כ באנו למ"ש מהרמ"א ז"ל בסי' מ"ב על שם ברזילי דאינו בנמצא אלא בזרות ולא נהיגי ביה אינשי הוי מסוים טפי משמו וש"א הנהוגים וכן דעת הרדב"ז בחדשות סי' ס"א על שם אבו שוואריב דהוי כמזכיר לשמו וש"א וש"ע יע"ש וכתב הרב סדר אליהו רבה בסי' ב' שכן דעת ריא"ז ומהרש"ך ועם שכתב הוא ז"ל דלבו נוקפו לסמוך על טע"ז להתיר הנה כתב עליו הרב רא"מש ז"ל שם שאם היה רואה להרדב"ז הוה מתיר בפה מלא גם הוא ז"ל בטע"ז ושוב נרגש הוא ז"ל שם ממ"ש מרן ז"ל בתשו' דק"א דהגם דשם היביבי משונה ואינו בנמצא כן אחד מני אלף אין זה מוציא מידי ס' יע"ש שנראה מד"ק דפליג ע"ד הרדב"ז וכו' ואסיק דמ"מ יהני לן שם זה דלא רגילי ביה אינשי כמו שמו וסי' אחר וגם לא שייך מ"ש מהריב"ל דכמה יוסף איכא בשוקא וכו' יעש"ב וא"כ אוף ה"נ בנ"ד דשם זה של שעבאן ביאודים אינו בנמצא אלא בזרות רק אחד מעיר או ב' ממ' ולא נהיגי ביה אינשי יהני לן זה השם להיות כשמו וסי' אחר וכנז"ל והגם דשם זה של שעבאן הוא כינוי לשם שבתי שכן קורין בלשון ישמעאל לשבתי שעבאן כמ"ש מהרשד"ם א"תע סי' נ"א יע"ש מ"מ הרי נמצא בעירנו זאת כמה בנ"א ששמם שבתי וכן נקראים גם אצל הגוים בשם שבתי ולא בשם שעבאן כלל א"כ מי שנקרא בשם שעבאן ביאודים ודאי שהוא זרות ואינו בנמצא כ"כ והוי מסוים טפי והו"ל כמזכיר שמו וש"א כמ"ש הרדב"ז על שם אבו שוואריב ולדודי שם זה דשעבאן גרע טפי משם היביבי שהוא נדון מרן ז"ל ומשם ברזילי שהוא נדון מהרמ"א ז"ל משום דשמות הנ"ל אפשר שיקראום כן גם מן העריסה והוא שם העצם שלהם לא כן שם שעבאן לא יתכן לקוראו שם העצם שלו מן העריסה כן כלל ודמי לשם אבו שוואריב דנדון הרדב"ז ז"ל דלא אפשר לקרותו כן כי אם עד שיגדלו מאד שערות שפמו מאד מאד יותר מכל אדם אזי בשם יקראוהו אבו שוואריב גם שם שעבאן לא יקראוהו כן כי אם עד שיגדל ויהיה מלאכתו בין הגויים אזי יכנוהו בשם שעבאן גם היאודים כדי שיקראוהו ויכירוהו בשמו גם הגויים הנושא ונותן עמהם ובזה רווחא אשכחנא דגם לדעת הרב יד"א ז"ל בהג"הטו אות ש"ן דהשוה דעת מרן להרדב"ז דלא פליגי יע"ש וע"ע להרב מהרמ"ג ז"ל בתשו' סי' ט"ו הנז"ל מ"ש בזה יעש"ב וגם לי אני הדל נלע"ד דגם הרדב"ז ז"ל שם לא סמך על טע"ז לחוד כי אם בצירוף כמה טעמים דאשתכח. בנ"ד כמבואר בסוד"ק יע"ש ונמצא דהרדב"ז ומרן ז"ל לא פליגי כלל וכ"ע מודו דבטע"ז לחוד לא סמכינן להקל וכמ"ש מרן ז"ל על שם היביבי כנ"ל מ"מ האי שמא דשעבאן דנ"ד הגם דנימא דעכ"ז אינו ממלא מקום שמו וש"א וש"ע אי משום דטע"ז לחודיה לאו בר סמכא הוא כמ"ש מרן ז"ל אם לא בצירוף טעמים רבים כמ"ש בהרדב"ז ז"ל שם ואי משום כיון דשכיחי בשם שעבאן הגם דהנם מועטים א"כ חיישי' לשעבאן אחר ברם עכ"פ כיון דלא רגילי אינשי כ"כ בהאי שמא וכנז"ל א"כ יהני לן להיות כשמו וסי' אחר לצאת יד"ח הדב"מ ז"ל דבסי' ך' דבעי נמי סי' אחר בהדי ההוא טעמא דהמבוקש ידוע לגוים וכו' כנז"ל וגם בזה ניצולנו ג"כ מחששת מהריב"ל ז"ל שכ' דכמה יוסף איכא בשוקא וכו' וכמש"ל ובר מן דין ומן דין הרי מצאנו ראינו להרב דב"מ ז"ל גופיה בסי' ה' שסמך על חילוק זה דמהר"ח עשאל ז"ל הנ"ל בשמו לבד ולא הצריך שם שום סי' אחר כלל וכן הסכים שם הרב