פני יצחק חלק ב עה

מרדכי ומדקאמר סתם את מרדכי נראה דעל אותו הידוע לשניהם הוא דקאמר וכמ"ש הוא ז"ל על אומרו מיום שהרגו א"מ כנז"ל וזה ברור בדעתו ז"ל וכ"כ עוד מהרשד"ם גופיה שם בסי' ג"ן ובסי' מ"ג יעוש"ב הנה למדנו מג' תשו' הללו דמהרשד"ם ז"ל דס"ל למר דכל שהגוי המסל"ת דיבר בה"א הידיעה או כמדבר על הידוע לשניהם בשמו לבד סגי ואין אנו צריכים עוד לא לשם אביו ולא לש"ע כלל דעיקר מה שהצריכו הזכרת שמו וש"א וש"ע לאו הלכתא בלא טעמא וגזירת מלך היא אלא הט' כדי שנדע על איזה איש מדבר ואם נודע לנו זה מצד אחר פשיטא דמהני אפי' בלא הזכרת שמו ג"כ כלל כמ"ש הר"ן ז"ל בתשו' הביאה מרן בב"י שם וכמ"ש מהרשד"ם גופיה שם ובתשו' ח"מ סי' שפ"ב והכי ס"ל נמי למהרי"ט ז"ל רביה דמהרשד"ם הוד"ק בבנימין זאב סי' ז' ובקונט' עיגונא למהרח"ש דל"א וכ"כ מרן ז"ל בתשו' סי' ג' בנדון שלמה כרוב דבמדבר על הידוע בשמו לבד סגי להתיר יע"ש וכן הבין בדברי מהרי"ט ומרן ז"ל מהרח"ש בתשו' סי' ל' כמ"ש מהריב"ר בדב"מ ח"ב ח"מ סי' קי"ב והאריך בזה יע"ש וכ"כ הרב פ"מ ח"א סי' פ"ד בד' מרן יע"ש וכ"כ הפרמ"א ח"א סי' ל"ו וסי' נ"ו והוסיף שם לומר שאם היה רואה מהרשד"ם דברי מרן מהריק"א ז"ל היה מתיר בפה מלא יע"ש ולזה הסכים בפשוט מהרימ"ט א"הע סי' כ"ג ובסי' ל"ו ובסי' ל"ד יע"ש וכ"כ מהרא"ח בפ"מ ח"ב סי' כ"ו והפ"מ עצמו שם סי' ז"ך ומהריב"ר בפ"מ ח"א סי' מ"ג והרב ד"ן סי' ס"ג ובני יעקב בסי' ז' ובסי' ט' כתב וז"ל אין גם אחד מהפוס' יחלוק ע"ז שזה מוסכם מכל וכ"כ הרב שמ"א סי' ק"א ומהריק"ש בערך לחם יחס טע"ז למהרשד"ם ח"מ סי' שפ"ב יע"ש וכ"כ הרב נ"ש סי' נ"ב ונ"ה רס"ז ע"ג ומוהריק"ו הו"ד בנ"ש סי' מ"ט וכ"כ הכר"ש א"הע סי' ב' וח' והדב"מ בכמה תשו' ומהרש"ל בתשו' הנאספות ביד אהרן חי' ט' ובמהר"ש הלוי א"הע סי' ד' יע"ש וע"ע להגאון החק"ל ז"ל במ"ב א"הע סי' ו' דכ"ג ע"א שאסף איש טהור כל להקת הפוס' דס"ל להקל בטע"ז לבד בהזכרת שמו לחוד גם הכריח מדברי מהרימ"ט ומהריק"ש ז"ל דכי מדבר הגוי על היאודי הידוע וניכר לו ולמי שמדבר עמו הגם שלא יהיו דבריו כמדבר על הידוע בכה"ג הוי כמדבר על הידוע ובפרט במדבר על הידוע לו ולשומע והגוי המגיד עצמו יודע בבירור שגם לישראל השומע היה הנהרג ידוע וניכר לו ג"כ דאז לכ"ע אין חשש לאסור אפי' למהריב"ל ודעימיה אפי' בשמו לבד ושכ"כ הרב מטה יוסף ח"א א"הע סי' ט' וי"א וי"ג ומהר"ש נאוי ומהרי"ז וכהונת עוצם והב"ד ש"ל יעש"ב הרי לפנינו דעת כל הפוס' ז"ל הנ"ל דס"ל להקל בטע"ז לבד דהיינו כשדברי הגמל"ת מורים על איש ידוע למגיד ולשומע דאפי' לא הגיד הגוי אלא שמו לבד דסגי להקל ולהתיר ואין אנו חוששים לא לש"א ולא לש"ע כלל כנז"ל וא"כ מזה נלמוד בנ"ד בפשיטות גמור להקל אף שלא הזכירה ש"א וש"ע כיון שדבריה באו כמדברת על איש ידוע וניכר לה ולשומע שכן אמרה ה' יהרוג למי שהרג שעבאן ולא אמרה ה' יהרוג למ"ש יאודי אחד ששמו שעבאן מוכח מזה להדיא דעל שעבאן הידוע לשניהם הוא דקאמרה ולזה דיברה סתם כמדברת על הידוע דאלולי לא היתה הגויה יודעת שזה שעבאן ההרוג היה ידוע וניכר להעד המדברת עמו לא היתה אומרת כן בסתם וכמ"ש מהרשד"ם ומרן והפוס' הנ"ל ובפרט שזה שעבאן הנעלם דנ"ד היה רגיל תמיד ללכת לכפרים הללו כל ימיו להסתחר שם הנז' בשאלה א"כ מזה נראה בבירור שאין מקום לספק בשעבאן יאודי אחר כלל וכמ"ש מהרשד"ם בסי' ב"ן הנז' וגם מדברי העד. היאודי דנ"ד המעיד מה ששמע מהגויה מוכח להדיא שהבין מדבריה דעל שעבאן המבוקש דנ"ד היא מדברת עמו שכן אמר בעדותו דכשאמרה לו הגויה הדברים הנז' עשה עצמו פתי ושאל אותה היכן הוא הרוג ובשביל מה הרגוהו הרגוהו כנז"ל בעדותו א"כ ניכרים הדברים דעל שעבאן הידוע לו ולה היו דבריה עמו א"כ הרי נתברר לנו בירור גמור על איזה שעבאן אמרה לו ואין אנו צריכים שתזכיר עוד ש"א וש"ע כדי שנדע על מי מדברים שכבר נתברר לנו זה מטעם הנז' כהסכמת כל הפוס' הנז"ל ומרן בראש שר המסכים לזה וככל מה שנתבאר. ועוד ידוע מ"ש הרב בנימין זאב ז"ל בסי' ז' ומהרי"ט שם בסי' ח' והרדב"ז בחדשות סי' רי"א דהא דבעינן שם עירו היינו דוקא כשהמגיד או. המעיד הם מעידים בעיר אחרת אבל כשהוא מגיד או מעיד בעיר עצמה שממנה ההרוג אז ודאי אפ' להזכיר ש"ע דהא עליה קאי וכ"ש כשהמגיד והשומע מאותה העיר עצמה ואמר פ' מת או נהרג על פ' דמאותה העיר קאמר וכו' יע"ש וכ"כ מהרח"ש בק"ע דל"א משם מהרי"ט ז"ל הנז' ושם הביא ד"ק ככתבם כמ"ש בשמו הרב ב"ז הנז' וכ"ב מרן בתשו' סי' ג' בנדון דשלמה כרוב יע"ש וכמ"ש הכנ"הג א"הע סי' י"ז אות רי"ד מהג"הטו ועמ"ש עליו הגאון החק"ל במ"ב סי' ו' דפ"א ע"א יע"ש וכ"כ מהר"א אביוב ז"ל הו"ד במהרשד"ם א"הע סי' ר"מ והגם דמהרשד"ם דחה ד"ק בטע"ז וגם שדי נרגא גם בטעם הראשון הנ"ל שכתבו מהרשד"ם בג' תשו' הנ"ל הנה פה בסי' ר"מ נרגש הוא ז"ל ממ"ש במ"א והסכים פה דאין לסמוך על טע"ז לבדו כיון שלא ראהו בשום פוסק אם לא בהצטרפות ט"א כיעו"ש והנה אמת דבג' תשו' דמהרשד"ם דסי' מ"ג וג"ן וז"ן הנז"ל מלבד הט' הנ"ל עוד כתב שם ט"א כדי להקל בהזכרת השם לבד כיעו"ש וא"כ מה שרצינו לעיל להביא ראיה מג' תשו' מהרשד"ם הנ"ל למילף מניה להקל בנ"ד בהזכרת שמו לבד מחמת שבאו דברי הגויה כמדברת על איש ידוע לשניהם כנז"ל השתא דחזינן למהרשד"ם גופיה בתשו' זו דסי' ר"מ שכתב כנ"ל א"כ נראה דליכא תו שום ראיה מהנהו ג' תשו' דמהרשד"ם הנ"ל וכמבואר וכמו שכן ראיתי להרב מהר"ח עשאל ז"ל בכרם שלמה סי' ד' מא"הע שתמה בזאת ע"ד מהרימ"ט ודעימיה דילפי מג' תשו' מהרשד"ם הנ"ל להקל בטע"ז ואתמהא דמהרשד"ם גופיה בסי' ר"מ גילה דעתו דאין לסמוך על טע"ז לחוד אם לא בהצטרף עוד ט"א והודאת בע"ד כק' עדים דמי וכו' יעש"ב ומ"ל שדעת מהרשד"ם ז"ל במ"ז הוא שנוי בין הפוס' ז"ל אי ס"ל דסמכינן על טע"ז לחוד בהזכרת השם לבד או לא אמנם שאר גדולי הפוס' שהם מרן ומהרימ"ט ורובא דאיתיה קמן הנ"ל פשיטא להו מילתא טובא