פני יצחק חלק ב סח

ויצא קול שיש עדים שיעידו שי"ל אחין במד"ה אפי' אמר הוא בש"מ אין לי אח ה"ז חוששת וכו' וכתב: ע"ז מהריב"ל שם דהא דבעי' לחוש להחמיר שיצא קול שיש עדים הוא דוקא היכא דלאו קים לן בודאי שאין לו בנים משו"ה דוקא היכא דיצא קול שיש עדים חוששין אבל היכא דקים לן בודאי שאין לו בנים אפי' בלא קול שיש עדים חוששין וכו' עכ"ל יעש"ב ולכאו' נראה שזהו הפך מ"ש הרב ב"ד ז"ל בסי' צ"ו הנ"ל והפך מה שהעלינו אנן בדידן להתיר בנ"ד עפי"ד. הב"ד ז"ל הנ"ל וכבר עלה במחשבה לומר דמ"ש מהריב"ל דהיכא דקים לן בודאי דאין לו בנים אפי' בלא קול שיש עדים חוששין לאו למימרא דאפי' בלא קול כלל חוששין דמהיכא תיתי לחוש אפי' בלא קול כלל כיון דלא הוחזק באחין ואיכא ספיקי טובא לקולא כמ"ש הרב"ד ז"ל בסי' צ"ו כנ"ל אלא ר"ל אפי' בלא קול שיש עדים אמנם עכ"פ קול מיהא בעי' כי היכי דניחוש אפי' קלא דלא אתחזק בב"ד דעכ"פ קלא מיהא בעי' כדי לחוש בהם ובלתי קול כלל וכגונא דנדון הרב"ד ז"ל ודנ"ד דליכא שום קלא כלל יודה מהריב"ל ז"ל דלא חיישי' לאוסרה מספק כלל ולא כתב רשב"ם ז"ל התם בפ' י"ן על ההוא גברא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי וכו' דהיה לנו לאוסרה מס' כיון דודאי אין לו בנים יע"ש אלא דוקא אי לאו מוחזק לן דלית ליה אחי כמבואר להדיא הכי בדברי רשב"ם הנז' יע"ש ברם במוחזק לן דלית ליה אחי וגם אמר בש"מ אין לו אחין ולא נפק עליה כלל קלא דאית ליה אחין ודאי דלא אסרינן לה מס' כלל וכמדובר אכן המעיין יפה בד' רשב"ם ומהריב"ל הנ"ל ובשאר פוס' ז"ל ימצא סתירה לזה ואכמ"ל בזה. אמנם האמת יורה דרכן דבלא"ה אין אנו צריכים לזה כלל כיון דהסברא פשוט לומר דכל כה"ג דנ"ד דהרב"ד ודנ"ד לא חשיבי דקים לן בודאי שאין לו בנים כלל כי היכי דליחוש לאוסרה מספק אפי' בלא קול כלל כיון דישנו תחת האפשרות דאית ליה בנים בעירו ובארץ מולדתו כיון דבא לפה עירנו גדול בשנים ודאי שהיה נשוי שם דלא מסתבר לו' דנשאר רווק כ"כ שנים רבות ובפרט שהוא מבני אחב"י האשכנזים יצ"ו דהם משיאים בניהם ובנותיהם בעודם קטנים משנכנסו למצוות כידוע מנהגם הטוב עד היום הזה ומחר בכלל ושבח אני את מנהגם זה כי טוב הוא מאד ובפרט בהאי גברא דנ"ד דנשמע עליו ג"כ דהיה נשוי אשה בקמ"ר קושטא רבתי יע"א קודם בואו לפה כי כן שמעתי עליו ואפי' שאמר הוא בש"מ דאין לו בנים אין זה מוציאנו מידי ס' דשמא י"ל בנים וחשב בדעתו שכבר מתו כיון שהוא דר פה העירה כ"כ שנים רבות ולא נודע לו מהם כלל דזה ג"כ מוכרחים אני לאומרו בדעת הרב"ד ז"ל בסי' צ"ו הנ"ל דהתם נמי אמר האורח הנפטר דאין לו בנים ועכ"ז נסתפק הרב ז"ל בנ"ד דשמא י"ל בן וכנז"ל וה"ט משום דלא קים לן בודאי דלית ליה בנים וכמש"ל באופן דעפ"י תשו' הרב ב"ד ז"ל דסי' צ"ו הנ"ל יצא ההתר בשופי לנ"ד דאשה זו מותרת להנשא לשוק ולא חישי' לה לעגנה ולאוסרה מספק משום שמא י"ל אח לבעלה במד"ה כלל וכמדובר ואחר החיפוש חזיתיה למהריט"ץ ז"ל בסי' ז"ך דנשאל על אחד שבא מארץ אחרת ונשא אשה פה ואמר שאין לו אחין ושוב העיד עליו ע"א שי"ל אח בעירו אם מותרת אשתו להנשא לשוק ושם כתב הרב ז"ל דקצת מחכמי העיר התירוה לינשא ושאר חכמי העיר אסרוה והוא ז"ל ג"כ הסכימה דעתו לכת האוסרים אותה והן קדם הביא ראיה להתירה לשוק מתשו' הרא"ש ז"ל שהביאה מרן בב"י סי' זק"ן הנז' על אחד שנשא אשה ומעולם לא נודע ולא נשמע שי"ל אח אמנם אחי האשה אמר שהיה באשכנז וראה אחד שאמר שהוא אחיו ועתה מת הבעל והיא רוצה לינשא והשיב הרא"ש ע"ז דמלתא דפשיטא הוא דכיון דהאשה הזאת עומדת בחזקת שאין אחין לבעלה אינה נאסרת לשוק על מאמר אחיה וכו' ואפי' עד כשר לא היינו חוששים לעדותו דכל היכא דאתחזק היתרא ואמר עד אחד שהוא אסור אינו נאמן עכ"ל הרי מוכח מהכא דאפי' עד כשר שהעיד שי"ל אחין אינו נאמן לאסור כיון שהיא בחזקת היתר וא"כ הכא בנד"ז הוי דומה ממש לההיא דהרא"ש וכו' וכן הביא עוד ראיה להתיר ממ"ש הטור בסי' קנ"ז לא היה מוחזק באחין וכו' הנז"ל ושוב דחה הוא ז"ל ראייתו מתשו' הרא"ש ויצא לחלק כחי' הרב ב"ד ז"ל דבס"י צ"ח הנ"ל ממש ואייתי ראיה לחילוקו הנ"ל מדקדוק דברי השואל להרא"ש שכתב בארץ מגוריהם וגם אייתי ראיה לדבריו ממ"ש רשב"ם בפי"ן ושוב הוק' לו ממ"ש רש"י בפ' האומר דהיכא דלא מוחזק לן בש"מ לא באחי ולא בבני קיימא הך אתתא בחזקה שאינה זקוקה ליבום וכו' ותי' דברי רש"י ורשב"ם יחד דרשב"ם מיירי ביודעים בודאי שאין לו בנים משו"ה בעינן חזקה דלית ליה אחי לאפוקה מחזקת איסור מספק משא"כ בההיא דרש"י דלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני אלא הדבר סתים משו"ה סגי לה להתירה אפי' בדליכא חזקה דלית ליה אחי אלא בדלא מוחזק לן דאית ליה אחי סגי דאם תאמר שמא י"ל אחין ואתה בא לאוסרה נאמר שמא י"ל בנים והיא מותרת הילכך בחזקת היתר עומדת כיון שאין אנו יודעים בודאי שאין לו בנים והיינו כמ"ש הרב ב"ד ז"ל בס"י צ"ו הנ"ל אשר צירף ספק דשמא י"ל בנים להאורח דנ"ד בהדי שאר ספיקות הגם דהאורח אמר בפי' שאין לו בנים כנז"ל ושוב הביא לנו מהריט"ץ דברי הטור ז"ל ואוקמינהו באינו מוחזק דאין לו בנים וכדאוקימנהו מהריב"ל בח"ב סי' י"ט הנ"ל ומינה דן את הדין לנ"ד דיודעים בודאי שאין לו בנים ואינו מוחזק דאין לו אחין א"כ הוי דומיא למ"ש רשב"ם בפי"ן ואסורה אפי' בלא עד כלל אלא מספק אסורה כ"ש בעד אחד שמעיד שי"ל אחין וכו' עכתד"ק עש"ב. והנה מה שדקדק הרב מהריט"ץ ז"ל במשפט הלשון בין או' מוחזק דלית ליה אחי ובין או' לא הוחזק דאית ליה אחי דבאו' מוחזק דלית ליה אחי היינו בחזקה ברורה ובידיעה ודאית ובאו' אינו מוחזק דאית ליה אחי היינו בחזקה סתמית וכגוונא דנדון דידיה הנה הרואה יראה להרב ב"ד ז"ל בסי' צ"ח הנ"ל דפליג עליה בזה וס"ל למר דהכל אחד דכיון דלא הוחזק באחין זהו חזקה שאין לו אחין וכו' יע"ש ועכ"פ בחילוק הנ"ל בין אדם שבא מארץ רחוקה לאיש בין עיר תרווייהו הסכימו לחי' הנ"ל הב"ד סי' צ"ח ומהריט"ץ ז"ל שם וכמש"ל ומ"מ לענד"ן דבגוונא דנ"ד גם מהריט"ץ סי' ז"ך הנ"ל אזיל ומודה להקל