פני יצחק חלק ב סז

דלא ידעי אם י"ל אב מעיק' ושהוא נשוי דאיכא ספיקי טובא שמא אין לו אב ואת"ל י"ל שמא אינו נשוי ואת"נ נשוי שמא ל"ן אשתו ואת"ל נתעברה שמא ילדה בת ואע"ג דהתם מיירי בידוע שאין לו אח אחר אלא זה שאנו חוששין בעת שנתעברה. תמותה ואי"ל דמשו"ה ל"ח שנתעברה כיון שהיה בחזקה שאין לו אח אבל הכא דלא ידעינן בודאי שאין לו אח דשמא י"ל אח ואינו בחזקת שאין לו אח חיישי' שמא י"ל מ"מ איכא ספיקי טובא שמא אין לו אב ואת"ל י"ל אינו נשוי ואת"ל נשוי ל"ן ואת"ל. נתעברה ילדה בת ואת"ל ילדה בן שמא גם האורח י"ל בן משא"כ התם דמיירי בידעינן בודאי שאין לו בן. ועוד ממ"ש הריב"ה שם היה מוחזק באחין ואמר אין לי אחין כתב הרז"ה שהוא נאמן להתירה והרי"פ והר"מ והרא"ש ס"ל דא"נ וע"כ לא פליגי על הרז"ה אלא במוחזק באחין אבל בלא הוחזק גם הם מודו להרז"ה דנאמן במ"ש שאין לו אח להתירה לשוק עכ"ל הרב"ד ז"ל יעש"ב ודון מיניה ואוקי באתרין ממש דהני תרי טעמי תריצי הנאמרים באמת בד"ק של הרב"ד ז"ל איתנהו בנ"ד דהכי הוי נמי נ"ד דלא הוחזק באחים כל ימי היותו דר בעירנו זאת כי מעולם לא נשמע עליו שי"ל אחין במד"ה כלל ובשעת מיתתו ג"כ אמר בפי' שאין לו יורשים כלל הוי כאלו אמר בפי' שאין לו בנים ולא אחין כלל א"כ בודאי הגמור דאשתו מותרת לינשא לשוק מתרי טעמי הנ"ל חדא דהאיכא נמי בנ"ד כל הנהו ספיקי טובא שכתבם הרב ב"ד ז"ל על נ"ד וה"ה לאומרם נמי על נ"ד כמבואר וגם מטעם הב' שכתב הוא ז"ל דכיון דלא הוחזק באחין ואמר ג"כ בש"מ דאין לו אחין כ"ע מודו להרז"ה דנאמן להתירה לשוק וכנ"ל ומינה נמי לנ"ד וכמובן ואע"ג דספק האחרון שכתב הוא ז"ל בטעמו הא' והוא זה דשמא גם האורח י"ל בן הנה לכאורה יראה דליתיה להאי ס' בנ"ד כיון שאמר לעדים בש"מ שאין לו יורשים כלל דמינה נפיק שאין לו בנים ג"כ כלל וא"כ דל מהכא בנ"ד הס' הזה מ"מ הא ודאי. בורכא הוא שהרי בנדון הרב ב"ד ז"ל הנ"ל הכי הוה נמי שהעיד העד שאמ"ל האורח הנפטר שאין לו אחין ולא בן ועכ"ז לא חש הרב ז"ל להודאת פיו להעד הנ"ל ועבד ס' דשמא י"ל בן ולא תימא דמשום דלא הוה תמן רק עד אחר ה"ט דלא חש ליה הרב ז"ל ונסתפק עדין שמא י"ל בן הא אם היו ב' עדים ע"ז אה"ן דלא הוה עביד הך ס' דשמא י"ל בן דעכצ"ל דלאו משום דליכא תרי סהדי הוא דעלה ונס' בזה דשמא י"ל בן דאפי' הוו תרי סהדי אכתי הס' איתיה משום דמ"מ אין זה נקרא ידיעה בודאי שאין לו בן באמת כיון דעכ"פ לא נתברר לנו זה ולסהדי כן אם מפיו אנו חיין לא כן התם בדברי הריב"ה ז"ל דמיירי דידעינן בודאי שאין לו בן מלבד הודאת הבעל וכמ"ש כן להדיא הרב"ד ז"ל שם גם הרואה יראה להרב ז"ל בטעמו הב' הנ"ל דהסכימה דעתו פה בנ"ד הנ"ל דחשיב שפיר לא הוחזק באחין דמשו"ה כתב דבזה כ"ע מודו להרז"ה דנאמן במ"ש שאין לו אח להתירה לשוק כנ"ל ונד"ן דכוותה ממש דחשבין ליה שפיר לא הוחזק באחין ואמר ג"כ בש"מ אין לי אחין דנאמן להתירה לשוק וככל מ"ש הרב ב"ד ז"ל בתשו' הנז' וכמדובר איברא דלכאורה נראה דהרב ב"ד ז"ל תבריה לגזיזיה מתשו' זו למ"ש בסי' צ"ח מחאה"ע שם דהתם בחלקו"ת ישית דלא חשיב אינו מוחזק באחין אלא דוקא באדם שהוא מאותה העיר ולא הוחזק באחין הרי הוא בחזקת שאין לו אחין דאי הו"ל אחין מידע הוה ידיע ומדלא נודע לו אחין שמ"י לית ליה אחין ובהכי מיירי הטור ז"ל בסי' זק"ן שכ' וז"ל לא היה מוחזק באחין ואמר י"ל אחין אינו נאמן וכו' דכיון דלא הוחזק באחין זהו חזקה שאין לו אחין דאם הי"ל אחין בהכרח היה נודע לבני העיר וזה אין שייך אלא כשהוא מאותה העיר אבל באורח שבא מארץ רחוקה שאין כאן מי שיודעו ומכירו מה שייך לומר דהוחזק שאין לו אחין דמהיכן יש הוכחה שאין לו אחין רבים שם בארץ מולדתו דילמא י"ל אחין שם בארץ הרחוקה ההיא ולא אתנו יורע מאומה וכו' יעש"ב הרי דבתשו' זאת ס"ל למר דלא חשיב אינו מוחזק באחין כיון שהוא גר בארץ ובא מארץ רחוקה הפך מ"ש בסי' צ"ו הנ"ל שהרי התם נמי מיירי בנ"ד באורח שבא מארץ רחוקה כמבואר בד"ק שם ועכ"ז חשביה הוא ז"ל התם ללא הוחזק באחין וכנ"ל ולכאורה הני תרי פיסקי דרב ז"ל סתרי אהדרי וק' לזווגם יחד וכבר עלה בדעתי לישב ד"ק ולחלק בין דא לדא בשינוי דחיקי ובאנפי רחיקי ואולם לא ערבו לי וה"ט שלא העלתים ע"ס אם לא שנאמר דהני מילי שכתב הרב ז"ל בסי' צ"ח הנ"ל בחי' הנ"ל אינם מתורת הרב ב"ד ז"ל גופיה רק הם דברי השואל שם דהכי מוכח התם ממ"ש וז"ל ועתה יורנו מורנו אם אשה זו מותרת להנשא כי הנה אעפ"ישכ הטור וכו' יע"ש מוכח להדיא דכ"ז מדברי השואל גופיה ותשובת הרב גופיה על אותה השאלה עצמה לא נמצאת שם כלל ומוטב לסבול דוחק זה משנאמר דסותר דברי עצמו ח"ו שו"ר דבלאו"ה לק"מ דה"ט דהרב ב"ד ז"ל בסי' צ"ח לא חשיב ליה לא הוחזק באחין עפ"י חילוקו הנ"ל הוא משום דנמצא בנ"ד אחיו מאמו וגם עד אחד כשר שהעיד שאמ"ל הנפטר שי"ל אח מאב בעירו כנז' בשאלתו משו"ה ס"ל להרב דאתיא עדות העד הנ"ל ומרעא להך חזקה דלית ליה אחין כיון שאינו בן עיר רק הוא מארץ רחוקה בא כיון דעדות העד מנגדת להך חזקה הנ"ל משא"כ בההיא דסי' צ"ו הנ"ל אדרבא איכא התם עדות העד דמסייע לחזקה הנ"ל דלי ליה אתין וחי' זה ברור ופשוט לענ"ד והוא נכון ומינה לנ"ד דאיכא קמן עדות תרי סהדי שאמ"ל הנפטר שאין לו יורשים כלל וכנ"ל ומסייעי להך חזקה דאית לן בגוויה דלית ליה אחין א"כ הגם שהוא בא מארץ רחוקה ואינו מאותה העיר עצמה לא אכפת לן בזה ולא חיישי' תו שמא י"ל אחין כנ"ד דסי' צ"ו הנ"ל וברור ועפיד"ק של הרב ב"ד דסי' צ"ו הנ"ל דעם דהוה תמן עד אחד שהעיד מפי האורח הנפטר שאמר שאין לו אחין ולא בן עכ"ז ארי עלה ונסתפק דשמא י"ל בן וה"ט משום דלא ידעינן בודאי שאין לו בן כי אם מפיו דוקא וכנ"ל ומיניה ילפי' לנ"ד וכמדובר א"כ ממילא נפק"ל דאין לחוש עוד בנ"ד ולא בנדון הרב"ד ז"ל להחמיר ממ"ש מהריב"ל ז"ל בח"ב סי' י"ט להשוות דעת רשב"ם והטור יחד בדין לא היה מוחזק באחין