פני יצחק חלק ב סו

להצילו מכל צרה וצוקה פוק חזי מש"כ נאמן שמוחל סי' ר"ן דס"ג ע"ג וז"ל גם את זה לעומת זה ראיתי כל הספרים מלאים ויורו המורים ומביאים צדדים וצדי צדדים לשוטט בדרך התרה והיה להם דבר זה למטה עז ולמקל תפארה כמ"ש בעל ס' ברכת אברהם בהקדמת ספרו שבהיותו בקרב צרה התפלל לאל נורא יגן בעדו זכות פסק שעשה להתיר עגונות להנשא לגברי ויעתר לו ה' ויוציאהו לאורה וע"ז אנו מובאים אולי נוכל להתיר אשה מכבלי העיגון עכ"ל יעש"ב הנה ד"ק הללו הם הרהיבוני וממחיצתי הוציאוני לצדד בהיתר עגונות הללו דנ"ד אולי בזכות זה יזכני ה' להבנות בב"ז זש"ק ויאמר לצרותי די ויזכני לכוין לאמיתה של תור' אמן כי"ר ואם יסכימו שני רבני הדור יצ"ו גם אני מסכים עמהם להלכה ולמעשה בשריותא דהני נשי וישמח לבי גם אני אפי' דמטי לי עמייהו שיבא מכשורא ואם לאו דברי לעו והיו כלא היו וצו"י י"מ וימ"ן כיר"א הכ"ד עבד נרצע לכל יודע דת ודין זעירא דמין חברייא: והוא הצעיר יצחק אבואלעפייא ס"ט הסכמת מוה"ר הגדול הגאון המפורסם הרש"ל מלך ירושלים כמהר"ר אברהם אשכנזי נר"ו. בשריותא דהני תרי נשי שנאבדו בעליהם ביחד לבד חוץ מאשת הנעלם דאשתקד והסכמת רב אחאי גאון עמית בתורה מני"ר הרב המופלא ראש ב"ד מקודש ב"ד הגדול שבירו"ש תו' כמהר"ר יעקב שאול אלישר היו' יהש"ל כיר"א הלא הם כתובים ומודפסים בס' הבהיר בני בנימין וקרב איש הנד"מ להרב הגדול עיר וקדיש כמהרמב"ן ז"ל ולמ"ע הרב יש"א ברכה נר' הנז' שר המסכים בשריות דהני תרי נשי לבר מקמייתא וכהוראת מוה"ר ראש"ל נר"ו יע"ש בס"א סי' י"ד ט"ו יע"ש נפלאות מתורתם ברוך שבחר בהם ובמשנתם וחפץ הייתי מאד להשתעשע בתורתם ואולם אין הפנאי מסכים עמי כי עול הציבור והיחיד השתרגו עלו על צווארי ולא יתנוני השב רוחי וחוששני מחטאת עינוי הדין ח"ו דין גרמא שלא מצאתי פנאי להשתעשע בד"ק ואם ה"ן לי פה להשיב בדבר הלכה בהתר אשת הנעלם הראשון הגם שלא מצאו הרוג בדרך כיון שזה במח' הוא שנוי כמ"ש בארוכה בתשו' אחרת כת"י בהתר העגונה אשת אבו צאליח אל מנג"ד יעש"ב ואולם להיותי מיראי הוראה אני ואיני סומך על דעתי אפי' בדבר קל כביעתא בכותחא כ"ש באיסור ערוה אי. לזאת גם אני הנני מבטל דעתי בהתר העגונה הראשונה והדרי בי וכעת הנני מסכים עמהם. לאוסרה לגמרי כאשר הורו מ"ע הגאונים הנז' יצ"ו עד שיבואו עד או עדים שיעידו עדות ברורה שבאמת נהרג ואזי נעמוד עה"ד ועה"א בעדות הנז' וכעת היא אסורה לגמרי ותל"מ: שאלה איש אחד אשכנזי מארץ רחוקה בא לפה עירנו יע"א מזה שנים רבות קרוב ל"מ שנה ובבואו לפה היה יותר מבן כ"ד שנה ונשא אשה פה ונשאר עמה נשוי שנים רבות ומזה ב' שנים נלב"ע וחלי"ש ולא הניח זרע מנה כלל ובימי חוליו אשר מת בו ציווה לפני עדים כשרים כמה צוואות בחילוק נכסיו ובכלל דבריו בצוואותיו הנ"ל אמר לעדים שאין לו יורשים כלל וחילק כל נכסיו להקדשות ולאשתו הנ"ל ואמר עוד שאם באולי יבא איזה יורש לו הניח לו סך מה מנכסיו בתורת ירושה כמבואר כ"ז בשטר הצוואה הנ"ז ומשם באר"ה. . והן עתה אלמנתו הנ"ז עמדה ונתקדשה לאיש זר דעלמא קדושין גמורים בעשרה בנ"א ובכוס ובברכת אירוסין ובעבור סיבה שביניהם הוכרחו לעכב החופה והנישואין דהיינו ברכת חתנים וכתובה יותר מירח ימים ובכל לו הימים שבנתים אחר האירוסין הנ"ל היה הארוס שלה הנ"ז מתייחד וישן עמה בביתה יומם ולילה בחדר המיוחד להם ואוכלים ושותים וישינים יחד לבדם כאיש ואשתו לכל דבר והם מודים בפה מלא שכבר טבלה ונטהרה לו ובא עליה כמה פעמים לשם נישואין גמורים בט"מ כדת ש"ת אלא דלא אסתייעא להו מלתא לעשות חופה ונישואין דהיינו לברך ז"ב ולכתוב כתו' לסיבתם הנ"ל וכעת בטלה הסיבה שלהם ורוצים לעשות חופה וסעודת נישואין וכתו' כתחז"ל. וקצת חכמים יצו' ערערו וחשו לאוסרה מלינשא עם ארוסה ולא עם זולתו משום חשש דילמא יש לבעלה הראשון האשכנזי הנ"ל אח במד"ה והרי היא זקוקה ליבם שלה אי לזאת יורנו מ"ץ אם לאוסרה מלינשא לשוק משום האי חששא או דילמא מותרת היא להנשא לשוק ולא חיישי' האי חששא הנ"ל יבא דברו הטוב ויורנו מדרכיו דרכי ה' ויבא שכמ"ה: תשובה נלע"ד פשוט דאשה זו מותרת לינשא לשוק לארוסה הנ"ל ולא מעגנינן לה משום חששא זאת דשמא יש לו אח לבעלה ה"א כלל כיון דלא הוחזק לן דאית ליה אחים כלל ודין פשוט הוא ומוסכם מכל והעלהו מרן ז"ל על שה"ט באה"ע סי' הנ"ז סו' ןז"ל לא היה מוחזק באחים ואמר י"ל אחים אינו נאמן בא אחד ואמר אני אחיו אינו נאמן ואפי' ע"א או קרוב מעיד עליו שהוא אחיו אינו נאמן להוציאה מחזקתה עכ"ל הרי דעדיפא מינה התיר מרן ז"ל דאפי' הוא עצמו אמר שי"ל אחים או בא אחד ואמר שהוא אחיו וע"א מעידו שהוא אחיו עכ"ז אינו נאמן להוציאה מחזקתה כנ"ל א"כ כ"ש בנ"ד דאדרבא הבעל עצמו הודה קודם פטירתו שאין לו יורשים כלל ואין גם א' שיאמר שהוא אחיו ולא שום עד קרוב או רחוק שיעיד שי"ל אח במד"ה מהיכא תיתי לן לחוש לאוסרה מספק ולהוציאה מחזקתה וזה פשוט ומבואר וכן ראיתי להרב ב"ד ז"ל באה"ע סי' צ"ו דנשאל כנ"ד ממש ורע קצת מנ"ד דאלו התם לא נמצא כי אם עד אחד שהעיד שכן אמ"ל האורח הנפטר שאין לו אחים ולא בן ואלו בנדון דידן איכא תמן תרי סהדי דצוואה הנ"ל הנ"ל שהעידו שכן אמ"ל הנפטר שאין לו יורשים כלל כנז"ל והשיב הרב ז"ל על נד"ד דאפי' ליכא שום עד כלל מותרת להנשא לשוק וחיליה דמר ממ"ש הריב"ה ז"ל בטור אה"ע סס"י זק"ן וז"ל אשה שאין לבעלה לא בן ולא אח וחמותה וחמיה במד"ה ומת בעלה מותרת להנשא לשוק וכו' והשתא הדברים ק"ו אם ביודעים בודאי שיש לבעלה אב והוא נשוי לא חיישי' שמא הוליד אביו בן משום דהוי ס' נתעברה חמותה ס' לא נתעברה ואת"ל נתעברה שמא ילדה בת כ"ש הכא