פני יצחק חלק ב סה

בעלמא כיון שרוב ככל הפוס' הראשו' ואח' פליגי על ר"מ ודעימיה בזה וכמ"ש כן הרב מהרג"ק ז"ל גופיה שם כיעו"ש ולזה הסכימו כל הא"ח ז"ל ובפרט אנן בדידן דקבלני דעת מרן להחמיר וחזינן ליה למרן ז"ל בב"י שם דאחר שהביא תש"ו ר"מ ז"ל הנז' בשם מצאתי כתוב סיים וכתב וז"ל ובתש"ו להרמב"ן סי' פ' כתוב מה ששמעה שמת בעלה נראה שלא שמעה כן אפי' מפי גוי אחד אלא קול הברה בעלמא ואם הדבר כן אינה מותרת להנשא וכ"כ בתה"ד סי' רכ"ב עכ"ל יע"ש מוכח להדיא דס"ל להחמיר כס' הרמב"ן והתה"ד ז"ל מדהביא סברתם באחרונה אמנם מ"מ נוכל לסנף ולצרף סברת ר"מ הנז' ודעימיה המקילים ומתירים אשה בקול הברה בעלמא אל העדיות דאשתכח בנ"ד ולהתיר לגמרי כמ"ש הרב המבי"ט גופיה בסי' שכ"ו הנז' וז"ל וגם אין דעתי נוחה להתיר בעדות זה וכו' ואיני רואה צד לסמוך על היתום כ"א בהצטרף תשו' רמ' וכו' עכ"ל יע"ש וכמו כן נאמר בנ"ד בהצטרף העדות דנ"ד לסרע"ת וסיעת מרחמהי הנז"ל יש להתיר לגמרי ולא עוד אלא אפי' רוב הפוס' הראש"ו והא"ח דפליגי על ה"מ וס"ל דאין משיאין אשה עפ"י קול הברה בעלמא כנז"ל הנה אמת בנ"ד אזלי ומודו דיש להתירה לגמרי משום דע"כ לא פליגי על ר"מ ז"ל אלא דוקא בקול הברה לחוד אבל כשיש קצת עדות המסייע לקול הברה בעלמא אף שאין בעדות כדאי להתיר עכ"ז אלים כחיה דקלא דהברה ושרינן לגמרי וכמ"ש כן להדייא הרב לב שמח באה"ע סי' ד' דאייתי בידיה לנ"ד סברת ר"מ ודעי' וכתב עלה דמיראי הוראה הוא ולא יסמוך ע"ז לבד להתיר מ"מ בהצטרף העדות אל סברת ר"מ יש להתיר ויליף לה מר מתש"ו המבי"ט הנז' יעש"ב והרב דברי אמת ז"ל בתש"ו סי' ד' דל"א כתב דאפשר דלא פליגי רבינו משולם עם כל הגדולים הללו דהנדון של ר"מ הוא כמ"ש מהרמ"א ראובן היה רגיל לילך בסחורה מהלך יום א' ומתעכב שם פעמים חדש פעמים ג' פעמים ד' פ"א הלך לשם ולא חזר ונשמע שנהרג וע"ז כתב הרב מכיון שלא נשמע עליו שהוא קיים והיינו אבד זכרו וכמ"ש המבי"ט שם שעברו יב"ח בזה הוא שהתיר ר"מ עפי' הקול שיצא שנהרג ראובן וכו' וקרוב לזה הם דברי מהרי"א בפי"כ סי' לק"ט וכו' יע"ש והרב נוכח השולחן שם די"ט ע"ב בתר דאיתי תש"ו מהרמב"ח בדר"י דס"ל דבעברו יב"ח נפק"ל מאיסור תורה בנתעלם לחוד או נטבע אפי' שלא הועד כלל שמצאו שום הרוג בדרך ההוא כנז"ל כתב דדוגמא לס' מהרמב"ח הנז' מצא בתש"ו הד"א ז"ל הנ"ל דשני נביאים מתנבאים בסגנון אחד דבמה שעברו יב"ח דלדעת ר"מ תנשא אפי' לכתחילה ומכ"ש דאזיל ומודה לס' מהרמב"ח דלכל הפחות נפקא מאיסור תורה והדברים ברורים וכו' עכ"ל ועש"ב ועיין להרב באר המים סי' ס"ב ע"ב שהביא סמוכות לס' התה"ד בפי"כ סי' לק"ט והמבי"ט סי' קל"ה מתש"ו רבינו משולם הנז' וכתב דהגם דלא ק"ל כר"מ בהא מ"מ אנן בדידן נקטינן בידן הך להוציא האשה מאיסור תורה מתורת א"א בהצטרפות ס' מהררי"א דסי' ק"ט ומהרי"ו סי' ע"ט ושכ"כ הרב נאמן שמואל דס"ד ע"ב שהחזיק תשו' מהרי"א והמבי"ט מתש"ו ר"מ יע"ש ולא זכר שר להרב דברי אמת בסי' הנז' וכמובן ואתה תחזה להרב מהרי"ף ז"ל בתש"ו כי באה בס' הטהור חוקי חיים דט"ל ע"א דאייתי בידיה לנ"ד ס' ר"מ והמבי"ט הנז' ודעימייהו שהסכימו שבהצטרף סי' המבי"ט אל העדיות יש להתיר לכתחי' וסיים עלה וז"ל אמוך מעתה יראה לענ"ד דיש ויש כדאי להתירה לכתח"י להנשא דהשתא לרובא דרבוותא לית בה אלא איסור דרבנן כיון דאבד זכרו זה כמה שני' ולפי"ז נמצא דפלוגתת ר"מ ודעימיה בנ"ד הוי במידי דרבנן וכיון דהוי במידי דרבנן יש לנו לילך אחר המיקל הוא הר"מ ודעימיה דמאחר דמצינו דהרגמ"ה כתב בשם אביו הר"י ז"ל דבמ"ת היתר אשה הלך אחר המיקל ומשמע אפי' באיסור. דאורייתא ומטעם דבעיגונא דאתתא הקלו א"כ. תסגי לן להחמיר ולילך אחר המחמיר באסורא דאורייתא לא כן באיסורא דרבנן ובהצטרף לו גם העדות וכו' דפשיטא דתלינן להקל ונוסף עוד דאית לן למיתי עלה מ"ט ס"ס והוא דאף את"ל דפליגי רבוותא אסברת המבי"ט ומידי ספיקא לא נפקא וי"ל ס' אי הל' כהמבי"ט דלית בה רק איסור דרבנן או לא ואת"ל דהל' כמ"ד דיש בה איסור דאו' שמא אעיק' דמילתא אין כאן איסור כלל אפי' דרבנן דקי"ל כר"מ דמשיאין ע"י קול הברה וכו' עכ"ל יעש"ב ודון מיניה ומיניה ואוקי באתרין להבין להורות להקל דאחר עבור זמן יב"ח מיום התעלמות בעליהם ולמרבה כ"ד חדשים נפק"ל הני נשי מאיסור תורה לדעת המבי"ט ותה"ד ומהרי"ו ודעימייהו כנ"ל ובהצטרף להו סברת ר"מ ודעימיה והעדות דאשתכח בנ"ד יש כדאי גדול להתירם להנשא אפי' לכתחילה בס"ס וככל הנז"ל בלתי ספק כלל וכמו. שנתבאר וממוצא דבר אתה למד להקל ולהתיר לשוק גם לאשת ראובן הנעלם הראשון דנ"ד אחר עבור עוד יב"ח דוקא כיון שכבר עברו עליו יב"ח ראשונים וגם יש בידינו עדות ישראל ששמע מפי' גמל"ת מפי' גמל"ת שבעבור שנהרג אחיו של אחד מאלו ההרוגים לשעבר ולקחו מהם מעות בעד דמו הרגו אחיו ג"כ וכו' כנ"ז בקב"ע הנז' כנז' בשאלתנו א"כ הרי הועד ג"כ על ראובן דנ"ד שגם הוא נהרג הגם שלא הזכירוהו בשמו וגם לא הזכרו שנקבר תורה יוצאה להתירה לאשת ראובן מכל הטעמים הנז"ל ומה גם שכבר עבר עליו יב"ח שנאבד זכרו ונשכח כמת מלב שלא נשמע עליו שהוא קיים כלל ובהצטרף ס' התה"ד ומהרי"ו והמבי"ט ולכל הא"ח דסמכי עלייהו וגם בצירוף סברת ר"מ ודעימיה דס"ל דמשיאין אשה בקול הברה בעלמא כנז"ל הא ודאי גם אשת ראובן ההרוג הראשון הותרה לגמרי מכבל עיגונא וכבר כתבנו דמהיות טוב תמתין היא ג"כ עד עבור כ"ד חדשים מיום התעלמות בעלה כנז"ל ואזי שרייא להתנסבא לכל גבר די תצבי עפי' הדין האמת והצדק הכלל העולה מכל האמור ומדובר דשלשה נשים אלו העגונות האומללות הותרו מכבלי עיגונם ומותרים להנשא לכתחי' וככל האמור ומדובר הנלע"ד כתבתי לא להלכה ולא למעשה נתכוונתי זולתי לקיים דברי חכמים באתי אשר חייבונו להפך בזכות בנות ישראל העגונות ולמצוה רבה תחשב וכל המרבה להפך בזכותם ולהתירם ממאסרם ה"ז משובח ותחשב לו לצדקה ויכולה זו המצוה זו שתגן עליו ועל זרעו ועל זרע זרעו