פני יצחק חלק ב סג

בלתי ראות דהוא אלא קול הברה שנשמעו עלי שמת כי האיי לחודיה קאי והאיי לחודיה קאי ואחהמ"ר מהנו"ה ז"ל לק"מ משה"ק ע"ד מהרמ"א דהמבי"ט הצריך עבור זמן יב"ח גם כי ימצא הרוג בדרך דליתא להא כלל כמבואר בסי' שכ"ו דהזכיר זמן יב"ח לא הוזכר כלל הא דנמצא הרוג בדרך והוא ברור ועמ"ש בס' שמן המשחה ד"ץ ע"ב ססי' ק"א מקוע"ט עיגונא יע"ש עכ"ל בקיצור ולא זכר שר שכבר קדמו בזה הרב מהררא"ק ז"ל בתשו' הנאספות הנז' שחילק בין דא לדא כחילוקו ממש וכנז"ל וכן נראה שכן הבין בדעת עליון המבי"ט ז"ל שבסי' קל"ה דלא בעי' התם המתנת זמן יב"ח הגאון הרב שב יעקב ז"ל בסי' י"א דאייתי ראייה לס' המבי"ט שבסי' קל"ה הנז"ל מסוגיית פסחים דיו"ד דעל ובדק ולא אשכח וכו' דמייתי הש"ס התם ברייתא שדה שאבד קבר בתוכה ונמצא בה קבר דסבר רבי דקבר שאבד הוא קבר שנמצא וקיי"ל כוותיה יע"ש נראה ודאיי דגם הוא ז"ל מפרש דברי המבי"ט שבסי' קל"ה כדמפרש להו ה"ה מהרח"פ ז"ל דצא בעי' בכה"ג המתנת יב"ח אלא תכף תלינן דזה דהרוג שנמצא בדרך הוא הוא שנאבד מכח הראיה הנ"ז שהביא לו וכמובן וראיתי להגאון הרב נודע ביאודה ז"ל בתשו' סי' מ"ו שכתב ע"ד המבי"ט והשב יעקב ז"ל הנז"ל וז"ל וגם דברי המבי"ט וש"י לאו דסמכא נינהו דהא בכל דרך שיירות מצויות וא"כ אין ס' שהלכו בדרך הזה הרבה בנ"א ואמאי נימא על ההרוג שנמצא שהוא פ' ולא אדם אחר שא"כ היה בדרך זה וכו' עכ"ל יע"ש ואני תמיה עליו טובא מסוגיית בכורות דכ"ד ע"ב שהביאה הוא עצמו שם בסע"ב דאתמר להדיא ר"ח בר אבא מ"ט ל"א כר' אסי אמר לך בשלמא שדה דרכה למקבר בה כי היכי דקבר בה האיי קבר בה איניש אחרינא אלא קדשים וכו' ואידך וכו' יע"ש הסוגייא וכפירש"י התם הרי מבואר מסוגייא זו דבהא קמפלגי ר' ורשב"ג ורשב"ג דסב"ל דתיבדק כל השרה ולא תלינן בקבר הנמצא ולא בעיא בדיקה וה"ה לנדון המבי"ט הגם דאורחייהו דאינשי טובא למיזל באותו דרך עכ"ז תלינן כקבר בהרוג הנמצא דהוא הוא הנתעלם לס' רבי דקיי"ל כוותיה וראיית הגאון שב יעקב לדעת המבי"ט הנ"ז אמתני ותקיפא ודברי הגאון הרב נוב"י ז"ל בהא לאו דסמכא נינהו אחהמ"ר מכת"ר וכדמוכח מהסוגייא דבכורות הנ"ז וכמדובר עכ"פ נמ"ל דגם דעת הגאונים ושב יעקב והנוב"י ז"ל ס"ל בדעת המבי"ט שבסי' קל"ה דלאלתר נפק"ל מאיסור תורה ולא בעי המתנת יב"ח וכדהבין ה"ה מהרח"פ ז"ל וכמובן ודלא כהרבנים ז"ל הנז"ל וכן נראה ברור דעת הגאון החק"ל ז"ל באה"ע סס"י י"ב שכן הבין בדעת המבי"ט בסי' קל"ה דלאלתר נפקל"י מאיסור תורה ולא בעי' בכה"ג העברת יב"ח דבתר דהביא ס' המבי"ט שבסי' קל"ה הנ"ז וכתב דכ"כ מהריו' סי' ע"ט דקאי כוותיה וכטעמיה ממש ושקו"ט בס' המבי"ט הנ"ז אם נמצא חולק עליו וסו"ד לא מצא חולק עליו כלל זולתי למהרשד"ם באה"ע סי מב"י שנראה קצת חולק עליו יעש"ב והרואה יראה דתשו' מהרשד"ם הנ"ז בנדון דידיה דלא עברו על ההרוג דנ"ד רק ד' חדשים כמבואר בשאלתו ואי הוה ס"ל להחק"ל דבעי המבי"ט ז"ל המתנת יב"ח מאי ראיה הוה מייתי ממהרשד"ם אם לא ודאי שגם הוא ז"ל ס"ל בדעת המבי"ט דבסי' קל"ה דלא בעי התם המתנת יב"ח ומש"ה השוה למהרשד"ם דפליג עליה דהמבי"ט בסי' זו וכמובן וכן ברור דעת הכר"ש ז"ל. באה"ע סס"י ו' דיליף מתשו' מבי"ט לנ"ד להוציאה מאיסור תורה הגם דאותו ההרוג דבנ"ד לא עברו עליו יב"ח כי אם ד' או ה' חדשים למרבה כיעו"ש ש"מ דס"ל למר בדעת המבי"ט דלא בעי המתנת יב"ח כלל אלא דלאלתר נפק"ל מאיסור תורה ומשו"ה יליף לנ"ד מתשו' המבי"ט הנ"ז וכמובן ובהכי אין מקום כלל. למה שחולק הרב באר המים ז"ל אה"ע סי' ס"ז דס"ע ע"ד והוכיח סילוקו מתשו' הרב כר"ש בסי' הנ"ז ומתשו' הרב חק"ל דס"י י"ב הנ"ז כיעו"ש ועפ"י מ"ש בדעת הכר"ש והחק"ל ז"ל אחהמ"ר ליתא לדבריו כלל ואעיק' דדינא חילוקו הנ"ז אינו מוסבר כלל דמה לו אם הועד מפי גמל"ת דראה הרוג בדרך ההוא ולא הכירו כלל ומה לי אם המת לפנינו ויש לנו ספק בדין בהכרתו משום. דאשתהי וכיוצא דכמו דהתם איכא למימר דבעי' המתנת יב"ח להוציאה מאיסור תורה ולא מהניא חזקת המקום והזמן לחודה הה"ן נימא הכי כשהמת לפנינו והכרתו מסופקת מצד הדין דליבעי נמי המתנת יב"ח ולא סגייא חזקת המקום והזמן לחודה משום דאכתי איכא למיחש דשמא האי אינש אחרינא הוא וההוא אזל לעלמא ואכתי חי וקיים ומש"ה בעי שיעבור עליו יב"ח שלא ישמע עליו דהוא חיי וישכח זכרו לגמרי אזי אמרינן כאן נמצא וכו' ולא חיישי' תו לאינש אחרינא דאתרמי ואשתכח בההוא אתרא דאי איתא להא הוה משתמע על הנעלם איה מקומו כיון שעברו עליו יב"ח. ותו אני תמיה עליו טובא במ"ש עוד הוא ז"ל שם דס"ט ע"א אחר שהביא דברי המבי"ט דסי' קל"ה הנ"ז כת הפוס' אמבוהא דרבנן שסמכו דעתם על תשו' המבי"ט להוציאה מאיסורא דאורייתא כל דאין בה תרתי לריעותא וכתב ע"ז דהיינו בגוי המל"ת שראה הרוג באותו דרך ובאותו ומן וגם דנשכח זכרו דהיינו שעבר עליו יב"ח כמ"ש המבי"ט גופיה בסי' שכו' עכ"ל יע"ש ואחהמ"ר מכת"ר אין אלו הני תרתי לגריעותא שכתבו הפו"ס ז"ל וראש המדברים בזה הוא הרב פ"מ ז"ל בח"א סימן ג"ן דיצא לחלק מנ"ד לנדון המבי"ט דשאני נדון המביט דאיכא התם תרתי לגריעותא דהיינו שהועד מפי הראוי להעיד או מפי גמל"ת שראו הרוג באותו דרך ובאותו זמן הן אלה הני תרתי לג ריעותא דנתבארו בדברי המבי"ט מדקדוק דבריו ז"ל כמ"ש הפ"מ שם ואחריו נמשכו הרב פרמ"א בח"ב סי' ס' וכל הפו"ס האח' ז"ל כמו שיראה הרואה בספריהם לא עת האסף פה אמנם זה שכתב הרב באר המים דריעותא תנינא היה שיעבור עליו יב"ח הני מלי ליתנהו כלל לא בדברי הרב המבי"ט בסי' קל"ה ולא בדברי הפו"ס ז"ל אלא דהאמת יורה דרכו דהרב ז"ל נמשך בזה בתר דעת הרב מהרמ"א דהעמיס כן בתוך תשו' המבי"ט הנ"ז והאו"ר ז"ל שם כמש"ל עוד ראיתי להרב הנ"ז ז"ל שם בריש ע"ד שכתב וז"ל וכ"ן דעת הרב מהרמב"ח בתשו' הביאה האו"ר בכ"א ס"ח דל"א ע"א וכו' דב דבעי תרתי לריעותא דוקא דבהכי קיימא תשו' המבי"ט וכו' עכ"ל יע"ש