פני יצחק חלק ב נח

וז"ל וכיון שהרוצח הרגו משום ח"מ א"כ פשט ידו בחיקו לחפש אם הי"ל מעות וקרוב לודאי שפשט כתנתו מעליו ואין לך טלטול גדול מזה יע"ש וכ"כ הכר"ש באה"ע ס"י ט"ז שאין לך טלטול גדול מזה ומהני במקום קברתיו יע"ש וכ"כ הרא"ש משביר בתש"ו אה"ע ס"י ט"ז ובשאר תשו' על נ"ד יע"ש וכ"כ כל הא"ח בנ"ד ע"ע ודון מנייהו ואוקי באתרין וכמובן והגם דנימא דכל כוונת הרוצחים הללו דנ"ד שהרגום אינו אלא לנקום נקמתם מחד מנייהו שהציל מעות מהם בעד דם אחיו ההרוג לשעבר כמ"ש הגוי ה"ב משם הגוי ה"א במ"ש בקב"ע דנ"ד הנה מ"מ לא יבצר ופשיטא ודאי כי הפשיטום ולקחו מלבושיהם ומעות שעמהם וטלטלום בכך והו"ל כקברתיו וכנ"ל והדברים ברורים וע"ע להרב חס"ל שם דמ"ה ע"ב בד"ה עוד איכא וכו' מ"ש בטע"ז ומניה נמי ילפי' להקל לנ"ד וכמובן: תו איכא בנ"ד ט"א להקל בל"א קברתיו לכ"ע והיא זה דכיון דאיכא כמה מרבוותא דס"ל דבעד אחד דעלמא ל"ח לבדדמי כמ"ש הרשב"א במיוחסות ס"י קכ"ח והר"ן בתשו' שכן דעתם נוטה אלא דמי יקל ראשו נגד הרי"פ והרמב"ם יע"ש א"כ יש להקל בשופי מ"ט ס"ס וכמ"ש הפ"מ ח"ב ס"י ס' משם הרב ברוך בן' חיים ז"ל שהתיר בנ"ד אפ"י של"א קברתיו מ"ט ס"ס דבמח' שנויה ההיא דאתמר בש"ס דע"א במלחמה צל"ק אי ה"ד באשה המעידה על בעלה שמת במלחמה או אפי' בעד דעלמא נמי ומאחר שכן אפי' את"ל דה"ל כהרי"פ והרמב"ם דבמלחמה אפי' בע"א דעלמא צ"ל קברתיו עדין י"ל אי דוקא במלחמה גדו' או אפי' בנפלו לסטים על שיירא דבזה נס' הריב"ל ושם הביא דברי המרדכי דדוקא במלחמה גדו' אתמר ולא בשיירא וכו' והרב פ"מ שם בהסכמתו הוסיף עוד לו' דגם מהריב"ל לא נסתפק אלא בשיירא גדו' לא בשיירא קטנה דנפלו לסטים עליה ואף אם נאמר דגם בשיירא קטנה אמרה מהריב"ל מ"מ האיכא ס"ס כמ"ש הרב המורה ואף דס"ס זה אינו מתהפך היטב אין בכך כלום לענין עיגונא יע"ש וכבר ראיתי להרב מהרי"פ שם שנסתייע מ"ד הפ"מ לנ"ד ותמה עליו דהאי ס"ס מתהפך היטב יע"ש ודבריו נכונים וכן הסכים הוא ז"ל לנ"ד להתיר בל"א קברתיו מ"ט ס"ס הנ"ז יע"ש ודון מנייהו ואוקי באתרין ממש כמובן וע"ע להרב חס"ל שם דמ"ז ע"ד מד"ה הן אמת וכו' עד דמ"ט ע"ג מ"ש בזה עש"ב ואכמ"ל עוד יש ט"א להקל בנ"ד בל"א קברתיו כלל והוא זה דאיכא טובא מרבוותא קמאי דס"ל דאי חייש"י בדדמי ה"ד בישר' המעיד אבל בגוי דלא מכוין להעיד ל"ח לבדדמי והו"ד במרדכי: והגמ"י בפרק י"ג מה"ג ורמז ד"ק מהראנ"ח סימן קי"ח ומרן בתשובות דף ק"ט עמוד ב' כתב דרוב הפוסקים סל"ה יעויין שם ורוב הא"ח ז"ל עשו סניף להתיר עפ"י סברתם יע"ע וכן כתב הרב מהרי"פ שם בחוקי חיים דל"ח ע"א וכ"ע וז"ל השתא דאתינן להכי י"ל לעשות ס"ס באו"א יותר מרווח והוא ס' אי הל' כהרמב"ם דמצריך קברתיו או כהחו' עליו ואת"ל וכו' שמא אעיק' דמלתא הל' כהנהו רבוותא דסברי דבגוי ל"ח לבדדמי ואפ"י את"ל דלהרמב"ם דלשיטתיה קיימינן ל"ש גוי ל"ש ישראל חיישי' שמא קי"ל כוותיה בהא דצל"ק לגבי ישר' דוקא ולא קי"ל כוותיה לגבי גוי ומידי ס' ל"ן וכו' ושו"ר למהדמ"ל סי' קכ"ח ולעביה"ו ח"ב סי' כ"ה עלו בקב"ץ כל הני טעמי תריצי וכ' להתיר אפ"י בל"א קברתיו וכו' עכ"ל יעש"ב וכ"כ הראש משביר בתש"ו וכ"כ שאר א"ח ז"ל דנסתייעו להקל בנ"ד בל"א קברתיו מ"ס הראשו' הנ"ל וכנ"ל ומנייהו נילף להקל בנ"ד וכמובן ועוד מט"א אין לחוש בנ"ד מהעדר קברתיו מכח ס"ס אחרינא כתבו מהרח"ש בתש"ו ס"י ד' ובכמה מתשו' והוא זה ס' אי הלכה כהרמב"ם דבעי קברתיו גם ביבשה ובלתי מלחמה או כהחו' עליו ואת"ל וכו' שמא העד המעיד הזה ל"א בדדמי שהרי כל עיקר ט' הרמב"ם דמצריך קברתיו הוא מ"ט שמא אמר בדדמי וכל כה"ג מתירים אעפי' שאינו מתהפך יע"ש וגדול הדור ר"ל הרב חוקי חיים ז"ל שם דל"א ע"א סמך בזה להקל בטע"ו ודחה דברי הבע"ח ז"ל שפקפק עליו בזה כיון שאינו מתהפך ג"כ עש"ב גם הרב מהרי"פ ז"ל שם דל"ו ע"ג בתר דשקו"ט ב"ד מהרח"ש הנ"ז כתב בסוד"ק וז"ל וילענ"ד דגם מהראנ"ח ודעי' דס"ל דבעיגונא דאתתא אף שאתה מרבה ס' וס"ס כולהו חדא ס' דהו"ל ס' אם בעלה של זאת קיים או"ל מ"מ בחסרון אמירת קברתיו אזלי ומודו דל"א חדא ס' הוא דא"כ איך אמרו אם נשאת ל"ת כיון דאין כאן רק ס' א' והוי ס' דאו' אעכ"ל דאמי' קברתיו אינו אלא דרבנן דהם הצל"ק וכל דל"א הוי סד"ר וכיון דמספק"ל אי ה"ל כהר"מ או"ל א"כ הוי שפיר סד"ר ואזל"י להקל עכ"ל יעש"ב ועיין ג"כ בתש"ו הנוספות שבסו"ס י"א אה"ע ח"א ס"י מ"ש ג"כ ע"ד מהרח"ש הנ"ז ולהרס"ל שם דמ"ב ע"ד מד"ה ונבא עתה וכו' עד דמ"נ ע"ד מ"ש בזה ע"ד מהרח"ש הנ"ז וב"ד הפו"ס המדברים בפרט זה עש"ב ואכמ"ל זאת ועוד אית לן טעמא רבתי להקל בכה"ג דנ"ד לכ"ע אפי' בל"א קברתיו והוא זה דאיכא רבוותא טובא קמאי ובתראי דס"ל ז"ל דהא דבעינן קברתיו ה"ד בעד הרואה לא בעד השומע דהוי עמפ"ע כמ"ש מהריב"ל בכמה תשו' ומרן בתש"ו דקכ"א ע"ב ומהרימ"ט ס"י ל"ב ועוד כו"כ מגד"ו הפו"ס אשר כולם נקבצו באו בכנה"ג ס"י י"ז הגב"י אות קע"ב ובי"א שם אות רמ"ז יע"ש והמורם מד"ק דבעד מפ"ע תלינן להקל שהראשון אמר קברתיו או טלטלתיו אפי' במשאל"ס כל שהגוי ה"א הגיד ל"ת וגם הגוי השומע מפיו הגיד ג"כ ל"ת ובאו דבריו סתם יש להתיר בשופי מ"ט ס"ס והוא זה ס' אי הל' כהר"מ וכו' ואת"ל וכו' שמא לא הצריך הר"מ ל"ו קברתיו אלא בעד הרואה לא בעד השומע והוא מתהפך שפיר כמ"ש בכנה"ג ובי"א שם וש"פ א"ח ז"ל ועד אחרן אתה תחזה להרב מהרי"פ שם בחוקי חיים דל"ז ע"ד שהאריך בטע"ז וראו הביא לנו תש"ו מרן שבסס"י י"א דפשיטא ליה חי' זה מעד הרואה לעד השומע דבעד השומע לית לן בה אם ל"א קברתיו ומאי דמספק"ל למהריב"ל פש"ל למרן ז"ל וכו' ובסוד"ק כתב וז"ל. ומעתה בנ"ד דהוי עמ"ע נר' דלא קפדינן אם ל"א קברתיו עכ"ל יעש"ב וכ"כ הרב המוסמך מארי דאתרין הרי"ף ז"ל בתשו'