פני יצחק חלק ב נז

ובשביל מה נהרגו ואיך המיתוס וחתכום ככל הנ"ל בדבריו הא ודאי עדיף נ"ד מכל נדונות הרבנים הנז' דודאי הו"ל כמכריז ול"ב קברתיו כלל וכמדובר וגז' ברור תו איכא בנ"ד ט"א להקל בנ"ד בלא קברתיו כלל לכ"ע והוא ממ"ש הגאון הרא"ם בתש"ו ה"ד מרן ז"ל בכ"מ פי"ג מה"ג והכנה"ג את"ע סי' י"ז הגה"טו אות קמ"ה והי"ל שם אות הנ"ה הנ"ח ובח"כ אות נ"ו שלא הצ"צ קברתיו אלא היכא דשייך לומר דאמר בדדמי כגון מלחמה והמפולת וטביעה במשאל"ס וכיוצא אכל היכא דל"ש לומר לא וגבי גמל"ת שאמר איש יאודי וכו' דמצריך הרמב"ם קברתיו ה"ט משום דגבי הליכה בדרך שייך נמי אומ"ד דומיא דטביעה כי לפעמים הולכי שיירות כשהולכים בדרך יקרה שום מקרה לאחד שנשאר מן החבורה ולא מצאוהו חושבים באומד ודאי מת או נהרג דאזלי בת"ר נפסדים ורוב נפסדים הם מתים או הרוגים בודאי אתד"ק יע"ש ורוב ככל הפוס' ראש"ו וא"ח ז"ל הסכימו להקל עפי' חי' הגאון הרא"ם ז"ל הלזה כמ"ש בשמם הרב י"א שם אות רכ"ט יע"ש וא"כ בנד"ן שלא היה מלחמה ולא מפולת ולא טביעה במשאל"ס ולא מהולכי דרכים בני חבורה יחד עם אלו הנעלמים כלל ודאי דל"א בדדמי ואצל"ק גם להרמב"ם כפי חי' הרא"ם הנז' וכהסכמת רבים אשר אתו וכמדובר ועוד דכה"ג דנ"ד דהגיד הגוי ה"א דהרגום לפניו ליכא אותו חשש שחשש הרא"ם ז"ל וכמ"ש החס"ל שם דמ"ד ע"ג על נ"ד דהוא כעין נ"ד ממש שהעיד שהרגוהו לפניו וכתב די"ל בלא קברתיו עפ"י חי' הרא"ם הנ"ל דליכא בזה החשש של הרא"ם ז"ל וכ"ע דמניין זה ראה למהרח"ש בק"ע דא"ך ע"כ ש"כ דלפי ט עמו של הרא"ם יוצא לנו דאם אמר הרגתי את פ' בדרך דאצל"ק גם להרמב"ם דתו ליכא להך חשש דבדדמי שחשש הרב ז"ל וכו' ע"כ וכמו כן נימא אנן בנ"ד וכו' וכן ראיתי להבנ"ד דל"א ע"ג ומהרי"ד סי' ד' ודב"מ סי' י"ב דקס"ב ע"ג בנ"ד שראו אותם כשהרגו' שכת' דלא שייך אותו חשש של הרא"ם וכ"כ ג"כ הרב ס"ח סי' ט"ז דל"ג ע"כ בנ"ד שאמר אני יודע מי הרגו יע"ש וע"ע להחס"ל שם ע"ד ובדמ"ה ע"א דשקו"ט ב"ד מהרח"ש והעלה דגם למהרח"ש אין חי' בין אומר הרגתי לאו' נהרג דבכולהו ל"ח לבדדמי ואצל"ק להרא"ם ז"ל וכמ"ש בפש"י הרבנים הנ"ל עש"ב מעתה ממילא כפי האמור בנ"ד דהיה המעשה לפניו מרחוק מעט אף אם נאמר דהיה בדרך אצל"ק לכ"ע לד' הרא"ם וכמבואר וכן העלה להל' החס"ל שם דמ"ה ע"א לנ"ד כיעו"ש והדברים ברורים תו איכא ט"א להקל בנ"ד גם בלא אמירת קברתיו לכ"ע והוא ממ"ש מהרשד"ם אה"ע סי' ע"ט והמ"ץ ח"א סי' ו' ז' דהא דבעי הרמב"ם קברתיו ה"ד באו' איש פ' מת אבל באו' נהרג ל"ב קברתיו גם להרמב"ם ז"ל יע"ש ועם שהכנה"ג שם הגהט"ו אות קס"ה כתב ע"ז דאין גם א' מהפוס' שיודה למהרשד"ם בחי' זה יע"ש מ"מ חזינן לכמה מגדו' הפוס'. והא"ח ז"ל שסמכו להקל עפ"י חי' הרשד"ם הנז' וכמ"ש בשמם הוא שם אות רמ"ב והכי חזינא אנא עניא להרב המוסמך מארי דאתרין הרי"ף ז"ל בתשו' כי באה בנאספות שבסו"פ יד אהרן אה"ע ח"א סי' ב' שחי' כן להדיא כחי' הנז' ושוב כתב שכן מצא אח"כ למהרשד"ם שכ"כ יע"ש והסכים עמו שם חתנו הרב מהרש"ו ז"ל יע"ש וכ"כ עוד מהרש"ו גופה בתש"ו. בנוספות שם סי' ד' וע"ש בסי' ה' וכן ראיתי לגדול אחרון מרבני זמננו הרב שם חדש ז"ל בתשו' כי באה בס' הבהיר חוקי חיים למופת דורנו הרב ה"ג ר"ל מהרח"א גאגין ז"ל דל"ב ע"כ דייק מלשון העדים דבנ"ד שאמרו לוס מאטארון דר"ל שהרגום דודאי ר"ל מיתה גמורה ול"ח לדדמי ושכן דקדק מהריב"ל וכו' ושכן מצא בתשו' מהרמ"י סי' קי"ג דכיון דהגוי אמר הרגו פ' חזקה שראה אותו שנהרג דאי לא קי"ל שנהרג לא הוה קאמר הכי וכ"מ במהראנ"ח סי' ע"ד שכ' דכיון שמעיד שנהרג תלינן ול"ק. למלתא אחריתי וכ"כ הרשד"ם דבנהרג ל"ב קברתיו רל"ל כ"כ דהעיד בדדמי עכ"ל יע"ש גם הרב מהרי"ף ז"ל הו"ד שם בחוקי חיים דל"ח ע"א כ"כ וז"ל זאת ועוד יש לצרף לנ"ד ס' מהרשד"ם א"הע סי' פ"ט שכ' וז"ל דאי חישי' לבדדמי ה"ד באו' מת דאיכא חשש עילוף לא כן באו' נהרג וכן ס"ל למהרמ"א סי' קי"ג לחלק בין מת לנהרג ואיברא דמרן המאסף פקפק ע"ז וכתב דלא מצא חי' זה הנה המ"ץ חי' כן ג"כ הרב עבי"הו ח"ב סי' פ"ה דנ"ט ע"א חי' כן מדעתו ושוב הביא שכן מצא בכ"י למהר"י מברונא ושהכריח חי' זה מהראש"ו גם הרב י"א אות הל"ד כתב לחלק כן משם הרב חוט השני וכ"כ הרב עה"ג כח"י הזה גם מההא"ב והפ"מ ח"ג סי' מ"ד נראה דס"ל כחי' הרשד"ם דבנהרג ל"ש לו' בדדמי ואפי' היכא דאיכא פחד ובהלה דשייך טפי למיחש בדדמי וכו' באופן דיש ויש להקת הפוס' דס"ל כחי' מהרשד"ם ומסתבר טעמיה לענ"ד וכמ"ש ואף להחולקים מידי ס' ל"י ואית לן לעשות ס"ס והוא מתהפך שפיר וכ"כ ראש משביר ס"י י"ל דאתי עלה לרפאת שבר של"א קברתיו בח"י הרשד"ם הנ"ל עכ"ל יע"ש גם החס"ל שם דמ"ד ע"ג נסתייע בפשי' להקל בנ"ד עפ"י חי' הרשד"ם הנז"ל יע"ש באופן דאשכחן לכמה וכמה פו"ס קמאי ובתראי דהסכימו לחלק כן בין אומר מת לאו' נהרג דבנהרג ל"ח דאמר בדדמי ואצל"ק וככל הנז"ל ובכן בנד"ד שאמר הגוי הא' לגוי הב' כמה פעמים שנהרגו א"כ ל"ח תו דאמר בדדמי ואצל"ק ואפ"י את"ל ששאר הפוס' פליגי ע"ז כמ"ש הכנה"ג וכנז"ל מ"מ אית לן למעבד ס"ס לקולא וכדברי הרב מהרי"פ ז"ל הנ"ל וכמבואר עוד יש טעם אחר ברור ומוסכם שלא לחוש בנ"ד לקברתיו אפ"י להרמב"ם ודעי' והוא זה דמאחר שעלתה הסכמת כל הפוס' דלא בעי' דוקא שיאמר קברתיו אלא ה"ה אם אמר טל טלטלתיו או קברוהו או טלטלוהו אחרים נמי מהני כמו קברתיו כמ"ש הר"ן והריב"ש בתש"ו ובמ"ש מרן בב"י ובתש"ו בשמם וכ"כ שאר הפוס' קמאי ובתראי כמ"ש הכנה"ג והי"א ז"ל משמם ע"ע א"כ אלו ההרוגים הי"ן ודאי שהרוצחים הרגום משום חימוד ממון כדי לקחת הממון שבתוך חיקם והמלבושים א"כ ודאי כשהרגום בלתי ס' שטלטלום כדי להפשיט המלבושים שעליהם ולחפש בחדרי בטנם על המעות שלהם וא"כ ודאי אין לך טלטול גדול מזה ואם היה עדין חי אחד מהם או נודד כנף או פוצה פה ומצפצף ודאי שהיו משלימים הריגתם לגמרי כדי שלא יתרפאו ויקומו וילשינו עליהם למלכות וכמ"ש כן להדיא הרב פ"מ ח"ב ס"י ח'