פני יצחק חלק ב נה

ובח"מ סי' שפ"ב וכל חיליה דמר הוא מכח תשו' הר"ן ז"ל הנ"ז וכ"ם מהרח"ש בהרבה מתשו' ובפרט בס"י כ"ג וכ"כ כמה וכמה מהפו"ס ראש"ו וא"ת אשר נקבצו באו בכנה"ג אה"ע סיי"ז הגב"י מאות ש' ואילך ובי"א שם ואכמ"ל וע"ע ל למהרשד"ם אה"ע סי' רמ"ג בעדות שלא בא זכר שם המת וכו' כללא כייל לן והכי אמר מר שאין טעם בשמות דאין השם רק למען דעת מי הוא המת או הנהרג המעידים עליו וכל מה שאנו מכירים אותו יהיה מאיזה צד שיהיה די ושכ"כ הר"ן בתש"ו עכ"ל יע"ש וע"ז סמכו כל הפוס' ז"ל להקל ולהתיר בנ"ד אף בלא הזכרת השם כלל כל דאיכא הוכחה ברורה בנ"ד שידעו בבירור על מי סח הגוי באיזה אופן שיהיה אשר המצא תמצא איזו הוכחה בנ"ד כמ"ש המעיין הלא בספרתם לא עת האסף פה זולתי הצל"ע ותל"מ הנה הרב מהרי"ט ז"ל בתש"ו כי באה בבנימין זאב סי' ז' כתב דכל שאנו יודעים דבעלה של זו היה רגיל בפרדס והעידו דאותו שהיה בפרדס נהרג דבר ברור מיקרי וכו' עכ"ל ע"ש והרב המ"ב סי' ק"ה כתב בגמל"ת שאמר ב' אנשים שהוליכו סחורה של גוי פ' נהרגו ואנו יודעים מי הם האנשים ששלח הגוי דבר ברור מיקרי וכו' עי"ש וגם בתשו' סי' ק"ט להרב הנ"ז כתב גמל"ת שאמר ב' יאודים שהיו נו"ן עם גוי פ' נשבו ונהרגו דבר ברור מיקרי ואעפ"י שלא הזכיר שוש"א וש"ע וכו' וראיה לכ"ז ממ"ש הרמב"ם בפי"ג מה"ג הכ"ד וז"ל בא אחד ואמר אמ"ל ב"ד או אנשים כשתלך למקום פ' אמ"ל שמת יצחק ן' מיכאל ובא השליח ואמ"ל והשליח א"י מי הוא זה הואיל ואנו יודעים פ' הידוע בשם זה הרי אשתו מותרת וכו' יע"ש וכ"כ הדב"מ אה"ע סס"י י"ט יע"ש הנה נתבאר מכ"ז דבידוע לנו בבירור על מי סח הגוי או העד אעפ"י שלא הזכירו שמותם כלל דבר ברור מיקרי ואין לחוש ולהסתפק באחר והכי מוכח להדיא מחש"ו הרמב"ם דעכו המוסכמת מכל הביאה מרן בב"י שם סי' י"ז שהגויה לא העידה על שמו ולא ע"ש אביו וש"ע זולתי שאמרה שהוא היה מודעתנו ועושה מלאכתו כשהיה בעכו וכו' והעלה דאשתו מותרת יע"ש הרי דהיכא דאנן ידעינן בקושטא על מי מדבר הגוי אז עדות של הגוי על המיתה וידיעתנו שהוא פב"פ דבר ברור מיקרי וכמבואר וכ"כ עוד כו"כ מהפו"ס ז"ל ע"ע וע"ע למרן החבי"ב ז"ל בתש"ו בע"ח אה"ע סי' ח' ובבאר מ"ח מוצירי ח"ב סי' ו' מ"ש עוד בזה דגם הם ז"ל הסכימו להקל ולהתיר בדבר ברור גרוע מכל הנז"ל אפי בלא הזכרת השם כלל כיעו"ש ובכן מכ"ז נובין ונדון להקל בנ"ד אפי' בלא הזכרת השם כלל כיון דידוע לנו בבירור שאלו שני היאודים הנעלמים והמבוקשים כעת שאנו באים להתיר נשותהם הם הם שהיו ישנים בכפר אל דאר כאבייה בבית השיך כאשר העידו היאודים המחפשים עליהם שכן אמ"ל שיך הכפר הנ"ז שנתארחו אצלי בלילה ובבוקר הלכו להם כמו שהגיד הגוי הפלשתי הלז ממש וגם ידוע לנו בבירור שאלו היאודים שנתעלמו מו המבוקשים אצלנו הם הם ולא זולתם שיש להם חנות בכפר כנאכיא ולא יש שם שום חנות ליאודי אחר כלל וכן אמר הגוי ה"ב הנ"ז להעד הישראלי השומע ממנו שיש להם חנות בכפר כנאכיר. וגם ידוע לנו בבירור שבאמו"ץ אחיו של אחד מאלו הנעלמים הנ"ל נתעלם בשנה שעברה באותו דרך ובאותו מקום ולא נודע מי הכהו ונתפסו בני הכפר הסמוך לשם ע"י המלכות יר"ה והוצרכו לרצות ליורשי הנעלם ברצי כסף ככל מ"ש הגוי ה"ב כנ"ל. וגם אנן ידעינן בבירור שאלו ה"ב יאודים הנעלמים והמבוקשים כעת הם הם שנסעו מביתם לדרכם ללכת לכפר כנאכיר והם צריכים לעבור על הדרך הנז"ל וכן אמר הגוי הנ"ז שהיו ב' יאודים הולכים לכנאכיר וכו' א"כ מכ"ז מוכח להדיא דאין לך דבר ברור גדול מזה דעל אלו היאודים המבוקשים אצלנו כעת הוא סח הגוי ל"ת שנהרגו אעפ"י שלא הזכירם בשמם כלל אין להסתפק בזולתם כלל והם הם שנהרגו רי"ד וינ"ז ונשותהם הותרו מכבלי עיגונם בלתי ס' זה כלל וכמו שנלמד כ"ז מנדונות הרבנים הנ"ז ולדידי נ"ד עדיפא מדכולהו וכמ"ש המעיין וישפוט בצדק כל אמרי פי וע"מ בפרט זה להרב באר המים מסי' ס"א ואילך ולהרב חק"ל מ"כ אה"ע סי' זחט"י ולהרב ראש משביר אה"ע מסי' ג' ואילך ולהרב החסיד ראש"ל מהרח"א גאגין ז"ל בס' הטהור חוקי חיים סי' י"ט בתש"ו הרמתה ובתש"ו הרבנים ז"ל שעמו מ"ש בזה עש"ב ולהרב ידי דוד הנד"מ סי' יו"ד וי"ב ובסוף הספר דר"ח ע"ג וכשאר ספרי הא"ח ז"ל עצמו מספר והדברים ברורים והאריכות בזה עוד הוא יגיעת בשר ואך למותר ועלה בידנו התר ברור בשופי לספק ה"כ שנפל בנ"ד ויצא דינו לאורה להקל בו ג"כ וככל מה שנתבאר אחת למעלה: אלא מעתה אשימה עיני אל הספק ה"ג דאתרע בהאי סהדותא דנ"ד שלא הוזכר בדברי הגוי ה"ב שהגיד לו הגוי ה"א שאלו ה"ב יאודים נהרגו ונקברו ולדעת הרמב"ם ז"ל צ"ל מת וקברתיו ורבים ועצומי' חשו לסברתו לחומרא ובפרט אם נדין דין נדון זה דהוי כמלחמה קטנה דודאי צ"ל מת קברתיו לכמה וכמה רבוותא קמאי ובתראי דחיישי טפי לבדדמי וכמ"ש בזה הנו"ה ההא"שו והכ"ח ז"ל ובנ"ד לא הוזכר בדברי הגוי ה"ב שום רמז מזה וגם קבורה לא הי"ל ולכאו' נראה דאכתי לא הועלנו כלום בתקנת הני נשי להתירם ממאסרם משום ספק זה כמדובר אמנם בהיות מן החיוב המוטל עלינו לחפש חיפוש מחי' לכל צדדי וטעמי ההתר בעיגונא דאתתא כאשר הזהירונו רז"ל וע"כ לחפש"י יצאתי למצא להם צדדי ההתר בכל הספקות הנ"ל וכן אעשה גם בס' זה להסכים להקל גם לד' הרמב"ם ולכל הבאים אחריו דחיישי לסברתיה באופנים נאותים דכ"ע מודו בהו דאז"לי להקל בנ"ד אפי' בהעדר קברתיו וכדבעי' מימר קמן בס"ד: והנה טרם כל אודיע למניין הסכמת כו"כ מגד"ו הפוס' ראש"ו וא"ח ז"ל שהחליטו מאמרם דאין לחוש לס' הרמב"ם והיא ס' יחידית כמ"ש הרב מהר"א אלפנדרי ז"ל בס' אליה רבה בתש"ו סי' ב' די"ו ע"ב שאסף איש טהור כל סברות גדו' הפו"ס דס"ל הכי ושכבר נתפשט המנהג להתיר ביבשה גם בלא אמר קברתיו ושכן נעשו מעשים בכ"י בשאלוניקי יע"א להתיר גם בהעדר קברתיו וכתב עוד דגם הרי"פ ז"ל לא הצריך קברתיו אלא במים ומלחמה דוקא ולזה הסכים הרז"ה וע"ז כתב