פני יצחק חלק ב נ

אתנין מנהום פאת"ו לל ווערא ושקפוהו"ם סוקתלוהום קתליה שניעא חיתא עמלי לחמהום מתל אל קאוורמא וקולת להו מה תער"ף מין הנין הל יהוד אלזי קתלו גאוובני אל וואחד מן אל יהוד אל מקתולין אבייצ'אני ושערו אשקר ואל תאני קציר ושערו אסווד וזאלך אל כלאם כולו סמעתו מן אל נטר אל מ"ז אלדי כאן נאטיר פ'י אל ווערצז וכל גומליה קאלי אל דורזי אל מ"ז אין חצ". מן אל חכומיה עסכר וגאבוהום בכ'ישיה מע גוברת ראסהום ושערהום וראס אל חמאר מעהום מע גומלת אוואעי מן. אוואעיהום וסאלנא לל דורזי אל מ"ז שו מצלחת הל יהוד בתלך אל אר"ץ וקאלי אין ליהום דוכאן פ"י כנאכיר ובייאעין שראיין בכנאסר ובעאם אל מאצ"י קתלו אכ"ו אחד מן אל יהוד אל מקתולין פ"י אר"ץ זאכייה ודפע"ו מצארי מבחבחא וקתלו הל אתנין פ"י גובאר אל מצארי אלזי חטו אהל זאכייה ופ"י סאעתהא אנא ארתעבת ונזלת לזלתהא עלא קטנא ובת הוניך והל כ' ברייה כזאלך סמעתהא פ"י קטנא ע"כ הגיעה עדות העד ה"ר פ' הנ"ז וקבלנו עדותו כראוי וכו' וחתימי עליה ג' דיינים יצ"ו וזה פתרונה בלה"ק איך הייתי בהר אל שיך ובאים גויים וערלים חמרים למלאת שלג מן ההר הנ"ז ומכללם בא אחד פלשתי ואמר לי מסל"ת לא שמעת בשני היאודים שנהרגו אמרתי לו מי הם אלו ה"ב יאודים והיכן נהרגו והשיבני. שהיו ב' יאודים הולכים לכנאכר וישנו בכפר דאר כביי"ר אצל השיך ובבוקר לקחו שני פת לחם מבית השיך והלכו וראו אותם ג' בנ"א מכפר זאכייה וגררום לתוך היער האחד מהם שמר ביער וה"ב מהם נכנסו ליער וחתכו אותם והמיתו אותם מיתה בזויה עד שעשו בשרם כמו בשר אל קאוורמא ואמרתי לו אינך יודע מי הם אלו היאודים שנהרגו השיבני האחד מהיאודים ההרוגים הוא לבן ושערותיו אדומות וה"ב הוא קצר קומה ושער שלו שחור ואלו הדברים כולם שמעתים מן השומר הנ"ז שהיה שומר ביער ובכלל אמר לי הפלשתי הנ"ז איך בא מן המלכות חייל והביאום בתוך שק עם גולגולת ראשיהם עם שער שלהם וראש החמור שלהם עם כמה בגדים מבגדיהם ושאלתי להפלשתי הנ"ז מה עסק אלו היאודים בארץ הנז"ל ואמר לי שיש להם חנות בכפר כנאכיר ונו"ן בכנאכיר ובשנה שעברה הרגו אחי אחד מאלו היאודים ההרוגים בארץ זאכייה ופרעו מעות הרבה והרגו אלו ה"ב בעבור המעות שנתנו אנשי זאכייה ובה שעתה נתפחדתי הרבה וירדתי באותה הלילה לכפר קטנה וישנתי שם וכן זאת השמועה ג"כ שמעתיה בקטנא ע"כ פתרון העדות והעתקה מלשון ערבי ללה"ק. הנה כי כן יורונו המורים לצדקה ויכתבו ע"ס חוקה אם יש היתר לנשותהם של אלו ההרוגים עפ"י העדות הנז"ל להתירם מכבלי עיגונם ולמצוה רבה תחשב להם ויבא שכמ"ה. תשובה הנה יש להסתפק לכאו' בעדות זו ד' ספיקות ואלו הם א' אי מהניא עדות הגוי הפלשתי הלזה מפי הגוי הראשון השומר ביער ואת"ל דמהניא אכתי יש להסתפק ולו' דל"מ כיון דלא ביאר שיחותיו הגוי הפלשתי הלזה אם כשסיפר לו הגוי הראשון הנ"ז היו דבריו אלה אליו במל"ת או ע"י שאלה ממנו או מזולתו דאם היה ע"י שאלה ל"מ עדותו כלל לדעת רוב הפוס' ז"ל וכעת שבאו דבריו בסתם ניחוש לדעת כמה פוס' ז"ל דחיישי להחמיר שמא היו דבריו ע"י שאלה וכמו שיתבאר לפנינו בס"ד. הספק ה"ב והוא גדול אצלי יותר והוא זה שלא נזכר בדברי הגוי הפלשתי הלזה שמות ההרוגים המבוקשים אצלנו ולא שם אביהם ולא שם עירם כלל וכל הפוס' ז"ל הסכימו להחמיר דבעינן שיזכיר הגוי מל"ת שמו וש"א וש"ע שלשתם יחד ואי בציר חד מנייהו ל"מ להקל וכידוע. הספק ה"ג הוא זה שלא נזכר בדברי הגוי הנז' שנקברו ההרוגים הנז' וגם קבורה לא הי"ל כלל וידוע דעת הרמב"ם ז"ל דגם בנהרג ביבשה ובלתי מלחמה בעי' דלימא מת וקברתיו ורבים חשו לסברתו להחמיר כידוע. הספק ה"ד הוא זה דשמא הגוי השומר ביער שהגיד לגוי הפלשתי הלזה שקר ענה ולהד"ע כלל דלא יתכן להיות שהרוצחים יהרגום בפניו ואדרבא עושים במחשך מעשיהם כדי שלא יראה אותם שום אדם שלא יתגלה קלונם ועונם פן יתוודע הדבר למלכות יר"ה ויתחייבו בדמם כידוע והנה הוא אומר כן מכח קול הברה ששמע וכדי להתפאר א"נ להטיל אימה אמר כן ולא מהימן בדבריו הללו ובפרט כי מחזיק עצמו לרוצח שהוא נמנה עם הרוצחים לאותם היאודים וידו במעל עמהם ואין אדם משים עצמו רשע ורוצח גמור ולא יירא ולא יחת שמא יהיה נתפס על ההרוגים הנז"ל ואינו נאמן בזה כי אם מתפאר ומתהלל בדבר שקר וכזב ולא יהיה אלא ס' למיחש מיהא בעי ובפרט הנה אלה רשעים אשר פיהם דיבר שוא וכו' ויש לחוש להחמיר בכ"ז כידוע. באופן הנה לפננו ד' ספקות דנפלו בהאי סהדותא דנ"ד שראוי לכל מ"ץ להתבונן בהם להתיר הס' הללו בראיות נכוחות כדי להתיר נשותהם של אלו האומללים הי"ן והנה נודע מ"ש ההאשוני' רז"ל שראוי והגון לחפש ולהפך בזכות נשים העגונות להוציאם ממאסרם ומכבלי עיגונם וחיובא רמיא ע"כ יודעי דת ודין למצא להם צדדי היתר עד מקום שידו מגעת בטו"ט ודעת ובידיעה מכרעת וזאת חובתי ואעשנה וזה החלי וה' אלדים יעזור לי לכוין לאמיתה של תודה ולא אכשל בדבר הלכה ח"ו כיר"א. הנה ל"ס ה"א הנ"ז כבר נודע פלוגתא דקמאי דאיכא בהאי דינא דלדעת הריב"ש בס"י שע"ט וש"פ לא מהניא שום עדות גוי מפי גוי אפ"י שיהיו ב' שניהם מסל"ת כיון דעיקר הימנותא דגוי מל"ה בעיגונא דאתתא חידוש הוא א"כ הבו דלא לוסיף עלת ול"מ הגוי מל"ת כי אם במל"ת שמצא פ' הרוג או מת או נמצא בעת מיתתו או הריגתו ותל"מ שהרי אין הגוי בקי להכיר אם חבירו הגוי היה מל"ת או מתכוין להעיד אתד"ק יע"ש ודעת הר"ן ז"ל בתש"ו סי' ג' דמהניא עדות גוי מפי גוי ובלבד שיהיו ב' מל"ת שיעיד הגוי ה"ב במל"ת שגם חבירו הגוי ה"א המגיד לו היה מל"ת אבל אם היה ע"י שאלה ל"מ יע"ש ואולם הרב תה"ד בס"י רל"ט ס"ל למר דבכל גוונא מהניא עדות גוי מל"ת מפי גוי אפ"י שלא הגיד הגוי ה"ב על הגוי הראשון ששמע ממנו שהיה ג"כ מל"ת