פני יצחק חלק ב מט

אבן העזר סימן א' שאלה ראובן שהיה דרכו לנסוע תמיד לכפרים אשר סביבות העיר הלזו לישא וליתן שם עם הגויים הכפריים פעם היה מתעכב שבועות שתים ופעם חדש ימים ופעם יותר עד שפ"א נסע לדרכו להכפרים הנז' עצמם ולביתו לא חזר זה ב' שנים מ"מ ונעלם ולא נודע מה היה לו ואולם תכף להתעלמותו יצא הקול עליו שנהרג בדרך הכפרים הנז' אלא שלא נמצא עליו שום עדות שנהרג בדרך הנז' זולתי קול בעלמא דוקא ותו לא מידי ואח"כ שמעון אחי ראובן הנעלם הנ"ז חשד ב"ב ו"ג בנ"א מהגויים של כפר מהכפרים הס' שאחיו הנז' עובר עליהם תמיד שהם הרגוהו וכיסו את דמו ולקחו את כל אשר לו והביאם בכח המלכות יר"ה לדון עמו פה העירה בפני השופטים של המל' יר"ה על הריגת אחיו הנז' ונתפחדו הגוים הנז"ל פן יתחייבו בדמו לפני המל' והוכרחו להתפשר עם שמעון הנז' בסך מה בעד דמי אחיו ולמחול להם תביעתו מהם וכן עשה והלכו להם הגוים הנז'. לכפר שלהם בשלום יחדיו. ושוב נתלמד שמעון הנז' מלאכת אחיו ראובן הנז' הנעלם וגם נשתתף עם איש יאודי אחד מפה עירנו והורגלו ללכת לכפרים הנז"ל עם סחורות שהיו לוקחים עמהם מפה העירה וגם פתחו חנות בכפר אחד מהכפרים הנז' ונעשו סוחרים שם בקבע ובכל מועד ומועד היו חוזרים לבתיהם לש'. ויהי היום אחר חג השבועות נסעו לדרכם מביתם ללכת לכפר שלהם שהחנות שלהם שם שניהם יחד ולקחו עמהם מפה כמה סחורות כדי למכור שם בחנות שלהם וקודם הגיעם למקומם חשך עליהם היום והוכרחו לישן בכפר אחד הסמוך לאותו כפר שבו החנות שלהם רחוק ממנו ב' שעות מ"מ ונתאכסנו שם בבית השיך של הכפר הנז' וישנו שם ויהי בבוקר בזריחת השמש נסעו לדרכם ללכת לכפר שלהם הנקרא כנאכיר ויש להם נושא אדם א' שהטילו עליו סחורותיהם והם הלכו על רגלם עם החמור שלהם ושוב לא הגיעו לכפר שלהם הנז' כלל ואחר כמה ימים נסע יאודי אחר מפה העירה לאותו כפר שלהם הנז' ושאל עליהם לבני הכפר הנז' והשיבום שלא באו אצלם עדיין מיום שהלכו לחוג בביתם והם מצפים להם מתי יבואו אצלם כדי לקנות מהם סחורות הצריך להם וחזר היאודי הנז' לפה העירה והגיד כן לקרובי הנעלמים הנז' ששאל עליהם בכפר הנז' ובכל הכפרים אשר עבר עליהם בדרך הנז' ולא נמצאו כלל ותכף נתעוררו קרוביהם הנז' וחששו שמא נהרגו גם הם בדרך הנז' והגידו למלכות שנתעלמו ב' יאודים בדרך הנז' ותכף שלחה המל' יר"ה כמה אנשי חיל עם כמה יאודים לבקש עליהם בכל הדרך הנז' ובכפרים הנז' אולי ימצאון והגיעו לכפר הסמוך לכפר שלהם הנז' ושאלו את פי השיך של הכפר הנז' הנקראת דאר כבייר ואמר להם השיך הנז' שהיו ישינים אצלו שני היאודים הנעלמים הלז הידועים לו ובבוקר הוא נסע לדרכו לחרוש והם נסעו לדרכם ללכת לכפר כנאכיר הנז' שבו החנות שלהם עם החמור שלהם הנז' ושוב לא ידע מה נעשה בהם ואח"ז יצאו האנשי חייל עם היאודים המחפשים הנז' לבקש עליהם בדרך ההוא בין הכפר הנז' לאותו כפר שלהם ויש שם בדרך ההוא מן. הצדדים יער גדול והרים ובקעות ומערות צורים תוך ההרים שביער הנז' ונטו המחפשים הנז' אל היער הנז' אולי הרגום שם כי ראו מרחוק עופות רבים שפורחים ונחים ביער הנז' ויהי הם מחפשים ביער הנז' אנה ואנה וימצאו שם שתי אבנים גדולות וגללו את האבנים ההם וימצאו תחתם דם קרוש הרבה מאד שעדין לא נבלע בארץ ונשאר קרוש ע"פ האדמה ומכוסה באבנים ההם אזי הבינו שבאותו מקום נהרגו הב' יאודים הנז' והלכו ביער הס' עוד מעט אנה ואנה וימצאו שם כמה וכמה אצבעות של בנ"א ועצמות רגל ושוק וארכובה ושערות הראש כולם דבוקים עם עור של גולגולת הראש וגם ראו והביטו במערה אחת שביער הנז' ומצאו שם בגדים בלויים וראש חמור וחתיכת ד' כנפות ובגדי ומלבושי הב' היאודים הנז' בלויים ומלוכלכים בהם שלהם והביאו הכל אצלנו לפה העירה ונשותיהם של ההרוגים הנז' הכירו בטביעות עינא בגדי בעליהם ההרוגים הנז' שהם הם והתחילו לבכות ולצעוק על הריגת בעליהם והקריבו משפטם לפני המלכות יר"ה ועכ"ז לא נתוודע בבירור אם באמת הם הם ההרוגים הנז' ומי הרגם ושוב היה יאודי אחד בכפרים אחרים מתעסק במלאכתו ושמע דברים מפי גוי פלשתי אחד על אודות ההרוגים הנז' וקבלו ב"ד עדותו וז"ן במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דח"ל כד אתא קדמנא ה"ר פ' ואחר האיום והגיזום כדחזי קם על רגליו והעיד ע"ן וע"י וכה אמר אנא כונת פי' גב"ל אל שיך וגאיין גויים וערלים מכארייה יעב"ו תל"ג מן אל גב"ל אל מ"ז ומן גומ לתהום איג"א וואחד דורזי וקאלי מל"ת מא סמטת פי' תנין אל יאוד אלזי קתלו וקולתלו מין האין אל יאוד ופי"ן קתלו גאוובני אין כאנו אתנין יהוד טאלעין אילא כנאכיר ובאתו פ"י אל דאר כ'בייה ענד אל שיך ואנבחו תאני יום ואכד"ו רגיפי"ן כ'ובז מן ענד אל שיך ומשיו ושאפוהום תלאתיה מן קריית זאכייה וסחבוהום לל ווערא אל וואחד מנהום נטר פ"י אל ווערא ואל