פני יצחק חלק ב מג

ידע מנ"ל הא יע"ש מ"מ הרואה יראה להרב עדות ביעקב ז"ל בס"י כ"ה בדנ"ט ובדקנ"ט שהבי"ה מהרש"א ז"ל הנ"ז וכתב דהכי ס"ל להרב הגאון מהר"מ ב"ב ז"ל יע"ש גם הגאון מהריט"א ז"ל בשמיו"ט ס"י ל' דקט"ו ע"א וע"ב העמיס העמיק כן בדעת עליון הרב בעה"ת ז"ל יעש"ב ועמ"ש עליו הרב ערוך השולחן ז"ל בח"מ ס"י כ"ה אות י"ד יעש"ב והכי חזינא לגדול אחרון הרב ערך השולחן ז"ל בתשו' ח"מ סס"י י"א דהסכים לדינא הכי עפי"ה מהרש"א והרב עדב"י ז"ל דלא כרב החביב ז"ל וכתב דהו"ל רובא נגד מרן החבי"ב ז"ל יע"ש הגם דחזינא להרב אורח משפט ז"ל בכללי הקי"ל אות ק"א דהביא בידו כ"ז ושוב הביא כוונת מהרש"א ז"ל לדרך אחרת כיעו"ש עכ"פ כל הפו"ס הנ"ז ז"ל לא הבינו בכוונתו הכי והו"ל רובא דרובא נגד הגאון הרב א"מ ז"ל וכמבואר באופן דכדי להחשיב יורש הלוקח מוחזק ועליו להרים דגל הקי"ל כמ"ש כת"ר יצ"ו כפי האמור וכמדובר רובא דרבוותא הנ"ז ס"ל דלא מצי היותו לזכות ב"ט קי"ל כיון דמורישו בחייו לא טען כן בחייו וכמדובר וא"כ גם מטעם הדר דינא דהלוה הוא המוחזק ועליו להרים דגל הקי"ל הוא דוקא ולא יורש המלוה וכמבואר ותו איכא טעמא אחרינא בל"ד שלא להחשיב הלוקח דג"ד מוחזק להחזיק במקחו ולטעון קי"ל אפי' מורישו של היורש דנ"ד אפי' לסברת מהרי"א ז"ל והגאון החק"ל ומהריט"א ז"ל והוא הדבר כמ"ש הגאון מ"מ ראש"ל ח"ד בדרא ז"ל בנדיב לב ח"כ ח"מ ס"י ט' דהיכא דהלוקח תבע המעות שלו בב"ד שוב אינו יכול להחזיק במקחו שהרי גילה גם דעתו שאינו רוצה לזכות במקח יע"ש וגם דלא איירי הרב ז"ל בנ"ד אלא במטלטלין ולא בקרקע מ"מ זיל בתר טעמיה דתרוויהו חד דינא וחד טעמא אית בהו וכמובן ועין רואה להרה"א חק"ל תנא דבי אליהו מני נר"ו בתשו' הרב טוב לישראל ז"ל הנז"ל בדי"ד ע"ב דאיירי בקרקע ואייתי ראיה לנ"ד מדברי הרה"א האש"ל הנ"ז ז"ל ועם דהרב טו"ל ז"ל שם גמגם טובא בעיקר דינו דהרב ז"ל מ"מ לא שבקינן ודאן של הרבנים הנ"ז ז"ל מפני גמגומו וז"פ וברור: ועוד הרואה יראה בכל מ"ש כת"ר יצ"ו בפרט זה במה שהביאו בידם מ"ד הפו"ס ז"ל וממ"ש מרן ז"ל בדין שומא הדרא וכו' הכל כאש"ל שורת הדין נותנת דהלוה הוא המוחזק בנ"ד ועליו להרים דגל הקי"ל וכמ"ש כת"ר יצ"ו עצמם בתחי"ד עד דבתר הכי הם עצמם מסברא דנפשיהו יצאו לחלק מדעתם הרחבה והם אמרו דבנ"ד גם מרן ז"ל יודה דהמלוה הוא המוחזק עפ"י החילוקים שכתבו מסברתם לבד והמעיין היטב בעיניו יראה ובלבבו יבין דלא נהירין דב"ק יצ"ו בח"י הנ"ז כלל אם את ה"א אם את ה"ב והם דחויים מאליהם ואין צורך להאריך בדחייתם וכמשי"ר המעיין וישפוט בצדק ואנו אין לנו לבדות חלוקים וסברות מדעתנו להוציא ממון מיד המוחזק ואין לנו אלא מה שבא מבואר ב"ס ש"ץ הפו"ס ז"ל ולכל הדברות והאמירות הנאמרים באמת ב"ד הפו"ס ז"ל ודברי מרן ז"ל בהדיא דשומא הדרא הדין נותן בשופי גמור דהלוה הוא המוחזק לטעון קי"ל להחזיק במה שבידו וכדין שומא הדרא לדעת מרן ודעימיה ז"ל וכמ"ש כת"ר יצ"ו עצמם בתרה"ד עד מ"ש בד"ה האמתם וכו' ולא עד בכלל וע"מ להרב ידי דוד קאראסו ז"ל בתש"ו סי' כ"ד מ"ש בזה יעש"ב: עוד בתבו כת"ר יצ"ו וז"ל גם לעיקר נ"ד זאת העלינו וכו' דבנ"ד גם הרב חיי"א ז"ל יודה וכו' עסה"ל כנז"ל ואנא זעירא כבר בתיבנא בעניותין לעיל בתשובתי ע"ד הרה"ג ישא ברכ' נר"ו שגם מכ"ר יצ"ו חילק כן דאחר המחי"ר לא נהירא לי חילוק זה כלל לאפוקי ממונא מן המוחזק עפ"י חי' זה כיון דטעמו ונימוקו דהרב חיי"א ז"ל הוא משום דכל שקבל בסתם ולא אתני המלוה בהדי לוה ע"מ שיאכל הוא כל הפירות של המשכונא מסתמא אמר"י דבחזרת מקצת המעות נקנית הקרקע ללוה בקנין כסף כל דהוא ולא בעינן שיגלה דעתו בפ"י שכיון לקנות קרקע בפרעונו מקצת הדמים אלא כיון שהחזיר הלוה ללוקח שהוא המלוה שלו מקצת מעותיו ממילא קנה הקרקע שלו בקנין בספ לחודיה במ"ש הרב חינוך כ"י ז"ל דעליה סמיך הרב חיי"א ז"ל ומה שהיה הלוה פורע שכי' לקונה השט' כפע' בפע' אין מזה שום הוכח' כלל כיון דלאו כ"ע ואפ"י ת"ח רשומים גמירי האי דינא דחדית לן הרב חיי"א ז"ל דאם יפרע הלוה שכ"י על שאר הקרן שחייב אחר שכבר פרע המקצת איכא איסור רבית והא ראיה דמקמי דחדית לן רב חיי"א ז"ל האי דינא לא הוה שמיע להו לאינשי ואפי' לרבני הדורות שקדמוהו ז"ל דאיכא איסור רבית בכך לא דהרב חיי"א ז"ל הוא חדית לן האי דינא ומקום הנחו לו וכמש"ל ומשו"ה מקמי דידע הלוה דנ"ד לסברת הרב חיי"א ז"ל דאוסר מחמת שלא היה נראה בעליל עדין ספר הבהיר אחי וראש להרב הנ"ז ז"ל היה פורע השכי' בחושבו דלית ביה שום איסור רבית כלל ובתר דידע הלוה לסברת הרב חיי"א ז"ל דאוסר משך ידו מלפרוע לו כלום ודינא קתבע לנכות מהקרן מה שפרע כבר בתו' שכי' בטעות בדין היה פרעונו ולא שייך למימר בכה"ג דכל דיש לומר להיתרא מכוון וכו' כיון דאין האיסור ברור וידוע כלל וכנז"ל וא"כ הדר דינא דהאמת יורה דרכו דנ"ד ונדון הרב חיי"א ז"ל שוו בשיעורייהו ואין הפרש ביניהם לענין דינא כלל וכמדובר עוד כתבו וז"ל ואם דהרואה יראה דעיקר נדונו של הרב חיי"א ז"ל הוא מחמת שנתן רוב המעות וכו' ע"כ וכבר כתב כזאת מני"ר הרה"ג יש"א ברכה נר"ו בקונט' הנ"ל ואנכי עפר בתשו' עד"ק הוכחתי במישור מ"ד הרב חיי"א ז"ל משלש לשונות דהרב ז"ל דלא שנא ליה להרב ז"ל לחלק בין רב למעט כלל וח"י זה ליתא כלל וכמובן: עוד כתבו וז"ל וכו' כתבנו למטוניה דהרב חיי"א ז"ל וכו' האמנם אעיק' דברי הרב הם תמוהים וכו' עכ''ל ותמהני טובא על יופי שלימותם דאטו מפני שדבריו ז"ל תמוהים נדחית סברתו לגמרי הא ודאי אתמהא טובא דמי יודע דאם היה הרב ז"ל בחיים עדנה היה משיב בחכמתו תשו' נצחת ע"כ תמיהותיהם דמי כמוהו מורה ורב גובריה הוא ולא נעלם מכת"ר יצ"ו דכמה קו' והשגות ותמיהות עצומות רבו ע"ד הרמב"'ם ישאר גדולי המחברים ז"ל מהרבנים הבאים אחריהם ז"ל כידוע