פני יצחק חלק ב מב

גם בנ"ד מצי הלוה המוחזק ליסמך שפיר עלייהו ולומר קי"ל כוותייהו וקי"ל כהרב חיי"א ז"ל והדברים ברורים: ותו אפי' למטוניהו דכת"ר יצ"ו ויהיבנא להו כל דילייהו דהרב חיי"א ז"ל יחיד הוא בזה עכ"ז לא נעלם מכת"ר יצ"ו מ"ש רבני הא"ח ז"ל דהיכא דהוא מוחזק מעיקרו יכו"ל קי"ל כ"פ יחיד אפי שכל חכמי ישראל חלוקין עליו בפ"י כמ"ש מרן החבי"ב ז"ל בכללי הקי"ל בשם מהרשד"ם ז"ל ועם דהוא ז"ל גמגם ע"ז וחלק עליו מ"מ הרב כב"ע ז ל קאי כוותיה כמ"ש המט"ש ז"ל שם ועלתה השכמת כל הא"ח ז"ל דמצ"ל קי"ל כמ"ש מרן החבי"פ ז"ל בתשו' סמ"ל ס"י ט' ובגנזי חיים אות א"ך והרב אורח משפט ז"ל שם אות כ"ב יעשב ואכמ"ל בזה ודון מנייהו ואוקי באתרין: עוד כתבו כת"ר יצ"ו וז"ל ועוד כי בעיקר הדין מינקרא מוחזק זאת העלינו אחרי בינותנו יב"ד הפו"ס דהמלוה נקרא מוחזק וכו' וכו' עד זה מ"ש בקונ"ט ה"א בפרט זה עכ"ל ואני אומר בדבר הזה יסלחו הצדיקים דאנכי הרואה דאפ"י אחר בינותם בד' הפוס' ז"ל עכ"ז לא עיינו בפרט זה יפה יפה. ככל הצורך והוא הדבר דמאחר דכל חילייהו דכת"ר יצ"ו הוא מתשו' הר' מהרי"א ז"ל והוא ז"ל גופיה כל חיליה דמר הוא מתשו' הכרם דלהרשב"א ז"ל הידועה א"כ מדוע לא זכרו שרים אותה פלוגתא דרבוותא דמהרש"ך ומהר"א ששון ז"ל עם מהרי"א ז"ל כנ"ל דל מהרש"ך ומהרא"ש ז"ל איתא להו דלא אמרה הרשב"א לדיניה בתשו' הכרם הנז' דהמלוה הוא המוחזק אינו אלא בשכבר ירד הלוקח לתוכה וקאי בה השתא משא"כ אם הלוה שהוא המוכר ירד בתוך הקרקע שלו ולא ירד הלוקח לתוכה כלל אזי גם הרשב"א ז"ל אזיל ומודה דהלוה שהוא המוכר הוא הנקרא המוחזק ולדעת עליון מהרי"א ז"ל אפי' שהמוכר דר בתוך שלו עדין ולא ירד הלוקח לתוכה כלל עכ"ז ס"ל דהלוקח הוא המוחזק כמ"ש מרן החבי"ב ז"ל בשגם בכגה"א בכ"מ גמגם ע"ז טובא מ"מ בתשו' בעי חיי ח"מ ח"א ס"י פ"ז עמד בזה בנ"ד והסכים לחילוק מהרש"ך ומהרא"ש ז"ל הנ"ז וכתב שם דסברת מהרי"א ז"ל יחידאה היא ואינו יכו"ל קי"ל כוותיה יע"ש הגם דהרב חש"ש ז"ל בס"י ב"ט הגב"י אות מ"א והרב אבני שוהם ז"ל בביאורו לס"י כ"ט כתבו דלא פליגי גדולי הפו"ס ז"ל קנ"ז אם הלוה שהוא המוכר לקח בשכירות מהלוקח דבזה לכ"ע הלוקח הוא המוחזק כיעו"ש מ"מ מרן החביב ז"ל פליג ע"ז וס"ל רש"ך דאם בכה"ג שדר הלוה בשכירות ס"ל למהרא"ש ז"ל דהלוה הוא המוחזק מדלא ירד בתשו' אביניהם בהכי גוס הרב אבני שוהם פיה שלמה בדצ"כ ע"א כ"כ להדיא יע"ש וכ"כ הרב כרם שגם ז"ל בס"י ע"ו והרב מגן שאול בס"י ו' יע"ב ס"י הגאון מהריט"א ז"ל דהסכים בחק"ל יו"ד א' דיכול הלוקח קרקע בת"ו מכר ושכ"י לגופיה במקחו עפ"י תשו' הכרם הנ"ל כיעו"ש איה ורשב"א בקדושת יו"ט ס"י ט"ו כתב בפשיטות אמור דהרש"בא ז"ל מיירי בירד הלוקח לתוכה ומוחזק בה שכ"כ ושוב אייתי בידיה למהרש"ך ומהרא"ש ז"ל כ"ט יעש"ב ומה שד"ק ע"ז הרב מט"ש ז"ל בס"ב באורך ובתשו' מירא דכייא ס"י י"ב כבר בא חכם הריעש"ב משפט ז"ל בס"י כ"ט אות י"ד ותריץ יתיב וכבר ראיתי להרב מהר"א חיון ז"ל בס' הבהיר בזה בתשו' די"ד ע"א מאות ו' ע"ס התש"ו והאריך הרחיב כיד ה' הטובה עליו ואייתי בידיה כל להקת הפו"ס ראשו' ואח' ז"ל בפרט זה ולא הניח פינה וזוית ולא היתה קריה אשר שגבה ממנו בענין זה ושקו"ט טובא ופלפל בחכמה אי אעיקרא דדינא האי תשו' הכרם אם היא מוסכמת מכל ואם מרן ז"ל דקבלנו הוראותיו ס"ל כוותיה דהרשב"א בזה או לא ס"ל כוותיה ועמש"כ להדיא הרב ארעא דישראל ז"ל וסו"ד אין ולאו ורפיא בידיה יעש"ב נפלאות מתורתו וא"כ מאחר עלות כ"ז נפל היסוד ונהרס הבנין אשר בנו המה בחכמתם להחשיב המלוה מוחזק מכח תשו' הכרם הלזו כיון שבנ"ד לא ירד הלוקח לתוכה כלל אלא הלוה שהוא בעל הקרקע מ"ק הוא דר בתוכה כמאז ומקדם ואהלים כאשר המה הנה הנם ביד הלוה אפי' שהשכירו לו הלוקח מ"מ לא נמלטנו מ"ס מרן החבי"ב ז"ל ודעמיה דס"ל ל"ד מהרש"ך ומהר"א ז"ל דאם בכה"ג המוכר שהוא הלוה הוא המוחזק גם להרשב"א ז"ל דמצי הלוה המוחזק בביתו ובממונו לומר קי"ל כוותייהו וכהרב ארעא דישראל ז"ל וכהרב חיי"א ז"ל וכמדובר וזה פשוט וברור ותו דבלאו"ה אם בפלוגתא דר"י ורשב"ם ז"ל ב"ס דתרי ותרי או ב"ס דדינא מי הוא המוחזק אי מ"ק הוא המוחזק או מאן דקאי בה השתא הוא המוחזק הרי מרן ז"ל בתשו' אבק"ר ס"י קכ"ו פסק להדיא דהמוחזק הוא מאן דקאי בה השתא כיעו"ש והיינו כ"ס רשב"ם ז"ל וכמובן א"כ כ"ש וק"ו בנ"ד דהלוה תרתי איתנהו ביה דאיהו מ"ק דהאי ארעא ואיהו נמי קאי בה השתא דודאי הוא המוחזק ועליו להרים דגל הקי"ל והוא פשוט ויש לי בזה אריכות דברים בפרט זה ואכמ"ל בזה זאת ועוד אחרת אנא דאמרי דאפי' למטונייהו כת"ר יצ"ו דס"ל דהמלוה הוא המוחזק ועליו להרים דגל הקי"ל משא"כ האמת לע"דן וכמש"ל מ"מ גם לדידהו בנ"ד לא מצי ה ורש של קונה השטר לטעון קי"ל כלל כיון שגם מורישי לא היה זוכה בדין אלא בטענת קי"ל והוא כבר עלה שמים ולא טען בחיים חייתו טענת קי"ל בפרט זה כלל א"כ גם אנן לא טענינן ליתומים דידיה האיט"ע דקי"ל ואפי' איהו טען לא צייתינן ליה כלל כיון דמוריש בחייו לא טען כזאת כלל וכדחזינן למרן החבי"ב ז"ל בכנה"ג בכ"מ ובתשו' בעי חיי ח"מ ח"א ס"י קס"ד בדקצ"ה ע"ג שכ"כ משם הרב מהר"ש גאון ז"ל דהזוכה בט' קי"ל אין יורשיו זוכים באותו ממון אלא א"כ טען המוריש בחייו קי"ל אבל כל שלא טען בחייו קי"ל ומת אפילו שהיה יכו"ל קי"ל אין יורשיו יכו"ל קי"ל יע"ש ודון מניה ואוקי באתרין דכיון דהקונה ה"ב לא היה זוכה באותו ממון דלא כהרב חיי"א ז"ל אלא ב"ט קי"ל כהחולקים ע"ד הרב חיי"א ז"ל וקי"ל כהרב מהר"י אדרבי ז"ל דס"ל דהמלוה הוא המוחזק אעפ"י שלא ירד לתוך הקרקע המכור לו דלא כמהרש"ך ומהרא"ש ז"ל וכדומה דכיון שבעודו בחיים לא טען כזאת ומת אע"ג שהיה יכו"ל קי"ל וכסברת מהרש"א ז"ל הנז"ל ועם דמרן החבי"ב ז"ל בכנה"א ובתשו' הנ"ז כתב עליו דלא