פני יצחק חלק ב מ

יצ"ו שהרי בנדון הרב חיי"א ז"ל כשפרע. הלוה בתח"י רוב הקרן וכל הפירות שעבר זמנם לא היה אז שום חשש איסור רבית כלל זולתי אחר שנשאר חייב הלוה משארית הקרן סך שנ' אלפים גרוש וברוב הימים עלה עליהם ריוח ושכ"י יותר מ"ב אלפים גרוש כמבואר כ"ז בגופא דעובדא דידיה כמ"ש הוא ז"ל בתח"י דב"ק יע"ש וא"כ היכי הוה מצי הלוה לנכות ממקצת הקרן שנשאר חייב הפירות שכבר פרע בתחילה כלו באותו זמן לא היה בהם שום איסר רבית כלל אפ"י לשיטתיה דהרב חיי"א ז"ל והיינו טעמא דהרב חיי"א ז"ל דלא עלה על דעתו לזכותו. ללוה שינכה מהקרן כלל יען דבהיתר גמור לקחם המלוה דלא נתבטל המכר עדין והדברים ברורים. עוד כתב כת"ר נר"ו וז"ל מעתה הנני בא להשיב עמ"ש וכו' דאם היה בכתו"מ וכו' ובכה"ג קנו מידו וכו' עכ"ל ולא זכיתי להבין דב"ק בזה כלל דהא על שטרי מכר הללו עצמם שכתב נוסחם כתר יצ"ו עלייהו ממש איפליגו קמאי ז"ל אי הוו שטרי קנין כמו שטר מכר דשדי מכורה לך או לא ואית דסברי דאינם אלא שטרי ראיה כיון דלא כתב לו בשטר שדי מכורה לך כמבואר כ"ז בדברי הר"ן ז"ל בפ"ק דק"י ובב"י ח"מ ס"י קצ"א ובש"פ ז"ל וגם דמרן ז"ל בס"י קצ"א פסק להלכה. כ"ד רוב הפו"ס ז"ל דס"ל דהני שטרי דידן שטרי קנין נינהו לזה כתבתי אני עני בקונ"ט ה"א דבשטרות מכר כאלו דנ"ד דמוכח מתוכם דאינם אלא שטרי ראיה ממ"ש בהם וז"ל וחתמו ותנו ביד פב"פ להיות בידו לעדות ולזכות ולראיה מהימנא מחמת שאני מודה לפניכם שנטו"ק מידו סך כו"ך וכו"כ מכרתי לו וכו' ובסוף השטר כו"ח העדים ולראיית אמו"ץ וכו' עכ"ל השטר כנהוג פה עירנו יע"א כידוע על נוסח זה כתבתי בעניותי שם דבכה"ג כ"ע מודו ומרן ז"ל מכללם דאינם אלא שטרי ראיה וע"ז הבאתי בעניותי ראיה חותכת מתש"ו מרן ז"ל עצמו באבק"ר ס"י ע' שכ"כ להדיא יע"ש ועתה ראיתי עוד למהרשד"ם ז"ל כח"מ ס"י רכ"ה ולהר"א זרע אברהם ז"ל בתש"ו ח"מ ס"י ח' דצ"ג ע"ג שכ"כ להדיא דבנוסח שטרי מכר שכותבים בהם לשון הודאה לכ"ע הו"ל שטרי ראיה נינהו יע"ש ועמ"ש בזה בתש"ו אחרת אשר לי באופן שלא זכיתי להבין ד"ק בזה כלל וכמדובר. כתב עוד כת"ר יצ"ו וז"ל ותו אפ"י למטוניה וכו' וא"כ אמינא דל מהכא השטר הרי קנה בכסף לחודיה וכו' עכ"ל בנז"ל ושותיה דמני"ר יצ"ו לא גמירנא דאטו אנו באים לדון על עיקר שטר המכר שכתב הלוה למלוה ראשון שלו אי מהני השטר או לא כדי לדון עליו ולומר דקנה בכסף לחוד או בק"ס נמי הלא אנן עסקינן בקונה השטר מיד המלוה בכתו"מ מ לחוד אהא הוא דכתיבנא דלא קנה השטר הנ"ז בכתו"מ לחוד כיון דאינו אלא שטר ראיה ואלו היה המלוה שהוא לוקח א' מקנה לו גוף הקרקע בכסף ובק"ס והיה כותב לו בשטר כן החרשתי דאנה"ן דהיה מועיל לפו'" ד ברם בעת שהקנהו השטר בכתו"מ מה יתן ומה יוסיף אם הלוקח א' קנה הקרקע בכסף ובק"ס הא ודאי אתמהא טובא ופליאה נשגבה היא בעיני אם יצאו דברים אלו ג"כ מפ"ק מני"ר יצ"ו וכבר הבאתי בעניותו בקונ"ט ה"א דברי הרב שבט בנימין ז"ל בס"י ק"ח שעמד בזה אי שטרי מכר ושכירות נקנים בכתו"מ או לא ותלי לה במ"ח הראש"ו ז"ל אי שטרי דידן שט"ק הם או שטרי' ראיה נינהו ושבא מעשה לידו וכתב שני קניינים הנז"ל יעו"ש והוא ממש כדכת"י בעניותין ועיין שער אשר ח"ב ס"י י"ד וט"ו מאי דשייך מהתם לנ"ד יעש"ב: וחזיתיה למני"ר נר"ן בתוד"ק הנ"ז נרגש ע"ד מרן ז"ל שבתש"ו אה"ע ס"י ו' מדיני כתובה דבשאלה כתוב שלא כתב לו שטר ונדחק כת"ר יצ"ו לומר דט"ס נפל בשאלה ככתוב בד"ק הנז"ל ולדידי ק' הדבר לומר ט"ס כיון דגם במפתחותיו כתוב כן להדיא כיעו"ש ואולם לע"ד ליישב ולומר דכוונת השואל לומר שלא כתב לו שטר קנין דהיינו שפחתי מכורה לך אמנם עכ"פ שטר ראיה כתב ומסר בידו כיון דהניחה אצל בעלה המוכר לו ואיך יפרע דמיה ויניחנה אצל המוכר מבלתי קחת בידו שטר ראיה והשואל קיצר כמובן וע"ז השיב מרן ז"ל דהרי כתב לו שטר וע"ז אייתי מרן ז"ל שפיר פלוגתא דקמאי הנ"ז אי שטרי דידן ש"ק נינהו או שטרי ראיה הם כמובן זה נלע"ד יותר נכון ופשוט עוד כתב כת"ר וז"ל ובאמת דלמטוניה דשטרי מכר דידן אינם אלא שט"ר א"כ יורנו מדרכיו וכו' עסה"ל ותמיהתו זאת איני מכירה ולא ידעתי מה כל החרדה הזאת שהרי כבר כתב הר"ן ז"ל בפ"ק דק"י אהאי דינא גופיה. דשטרי ראיה אין הקרקע נקנית ע"י ופסקו מור"ם ז"ל בס"י קצ"א ס"ד וסיים הר"ן ז"ל שם וז"ל וכשכותב אותו שטר נקנה בכסף משעה א' וכו' עכ"ל וכ"כ הסמ"ע ובאה"ג שם וכ"כ ג"כ מרן ז"ל בתש"ו אבק"ר סי' ע' הנז"ל וז"ל דאע"ג שכתבו הרי"פ והר"ן ז"ל שנראה עיקר וכו' משום דבזה"ז אין רגילים לקנות בשטר לא במכר ולא במתנה אלא מקיימין המכר והמתנה ב"א מן הקניינים דשייכי ביה וכותבים שטר ראיה וכו' עכ"ל יע"ש וא"כ אין עוד מקום לתמיהתו הנ"ז כלל וכמובן ופשוט. עוד כתב כת"ר יצ"י וז"ל וכשאני לעצמי לא ידעתי אענה אמאי לא עלה ע"ד שמכר וקנה וכו' כמ"ש מהריט"ץ בס"י קס"ז וכו' ותו אמאי לא יוכל להקנות לו השטר באגב וכו' עכ"ל ואיני רואה מקום לתמוה עלי דידי כזאת כי אנכי ידעתי דלא נהגינן באתרי דידן דהתובע והנתבע שום שטר כי אם בכתו"מ או בקנין אודיתא דוקא שכן הורגלו ונהגו ולא בשום הקנאה אחרת כלל וה"ט דידי דלא נסתפקתי בנ"ד כי אם על הקנאת השטר בכתו"מ או באודיתא וידעתי בי"ס שיש הקנאות אחרות המועילות לפי"ה ומציאות לא שקלת מעלמא ותש"ו מהריט"ץ ז"ל הנז"ל כבר ציינה הרב ש"ב בס"י ק"ח הנ"ז ופשוט כתב עוד כת"ר וז"ל ועיין להרב לח"ש וכו' דשטר מכירת קרקע נקנה באגב לפ"ע ובפרט בנ"ד דאיכא כתו"מ עכ"ל הנה דינא דהרב לח"ש ז"ל אינו ענין לנ"ד כלל כיון דידעינן בבירור דלא היתה הקנאת השטר בקנין אגב ככל וכמש"ל אבן מ"ש מני"ר יצ"ו בתר הכי וז"ל ובפרט בנ"ד דאיכא כתו"מ עכ"ל