פני יצחק חלק ב לג

ד"כ מר"ת דשטר מכר בהודאת בע"ד סגי אפי' בלא עידי מסירה יע"ש ובפרט דמרן ז"ל בתשו' ס"י ק"ד וס"י קמ"ז ב"ס אבק"ד פסיקא ליה דאודיתא הוי הקנאה וכ"פ בשה"ט ס"י מ' ס"א ובכ"מ פי"א מה"מ וכמ"ש הבא"הג ז"ל ומה גם דלפקע"ד אמינא דכ"ע יודו בנ"ד אפי' אם היה איסור רבית ב"ס היה ספק אבק רבית דהוי מדבריהם דאתי דרבנן ומפקיע איסור דרבנן כ"ש דמצינו דאתי דרבנן ומפקיע מדאו' וכמ"ש הנמק"י ב"פ האשה רבה והר"ז ב"פ השולח דאפי' בקום עשה בשמיטה אתי דרבנן ומפקיע מדא"ו שהרי שמיטת כספים בזה"ז דר' ומפקיע שעבודא דאו' מ"ט הפקר ב"ד הפקר וכת"י רבא ב"פ השולח יע"ש וע"י ארעא דרבנן בק"א זהו מ"ש מצודתי כפי מיעוט קנו שכלי דשטר מכר דנ"ד בכל האופנים חזק כראי מוצק ובפרט אם הוא מכר הזכות והשעבוד כמ"ש מהריט"ץ ולית ביה שום חשש רבית ולא אבק"ר כלל והוא רחום יכפר כי נטיתי מדרכו דלהאמת נתכוונתי ועידי בשמים כי האמת אהובה באמת ובתמים ובוחן לבות וכליות ינחני במעגלי צדק י"מ וימ"ן ויהיו דברי לה עשויים באמת וישר כ"ד ע"ה ידידו ומוקירו ומכבדו כערכו הכותב בקיצור נמרץ קראה סירוגין מרוב טרדותי עלו על צוארי הכשיל כחי ולאפס הפנאי לא אעלה ארוכה הצעיר יש"א ברכה ס"ט: ומודע לבינה כי גם דברי מעל"ת מסרתים למ"ע טובים השנים הרבנים הנז"ל וגם המה כתבו תשו' נצחת ואת כל ונוכחת ואני בעוניי. לא י"ל פנאי ללמוד כל מ"ש מצודתם ולפקע"ד יפה כתבו וכיוונו להלכה כאשר עיני. כת"ה תחזינה מישרים וישמח צדיק בפירות הארץ הי"ו וד"ב לרב וגדול שכמותו צנה וסוחרה אמתו וש"ב נח"ה האי"ש ס"ט : בס"ד וזאת תשובת הרבנים ועצומים הנאהבים והנעימים טובים ה"ב פמהרי"ץ אשכנזי וכמהרי' מאיר העי"א וז"ל הצריך לענינינו ונען ונאמר מילתא כדנא זה ימים לא כבירים נשאול נשאל מאת אדוני הארץ הרב גאון יעקב יצ"ו הנז"ל ובו בפרק פקד עלינו להשיב תש"ו ואנחנו צעירי הצאן השבנו כפי קט השאלה לזכות את המלוה. יהנה בעתה נשיב ע"ד הרב הפוסק יצ"ו הנה עמ"ש כת"ר יצ"ו דה"ל רווחת דמצ"ל קי"ל כחד לגבי תלת וכו' כל לגבי דידן זאת העלינו בקונ"ט הא' דמלבד דאחרי הגלות לנו פסק מעט"ר וצ"ת הרה"ג הגאון המפ"ו האש"ל גדול הנאמר באברהם זצוק"ל הנהו בכתי' כמוס תח"י והסכימו ב"ד רבה שבאותו זמן ה"ה האב"ד הרה"ג גאון יעקב ישראל ז"ל והרה"ג ה"ה ז"ל ואתו עמו יחי עוד לנצח הרה"ג יש"א ברכה. יצ"ו ועשו מעשה רב אחרי ראותם דברי הרב חיי"א ז"ל ופסקו דלא כוותיה הרי נעשו ה' פו"ס ברורים דלא כהרב חיי"א ז"ל וא"כ הא ודאי פשיטא דלא מצ"ל הלוה קי"ל כהרב חיי"א ז"ל דהוא יחידאה הוי. ובפרט שדבריו המה תמוהים כאשר תמה עליהם הרה"ג גאון יעקב ישראל ז"ל והמה בכתובים וכאשר עיני המעיין תחזינה מישרים. זאת ועוד כי בעיקר הדין מי נקרא מוחזק זאת העלינו אחרי. בינותנו ב"ד הפו"ס ז"ל דהמלוה נקרא מוחזק ועליו להרים דגל הקי"ל ונציגה נא לפני כת"ר יצ"ו מ"ש. בקונ"ט ה"א בפרט הלזה וז"ל ונראה לזכות את המלוה והוא דכיון דבנ"ד במכר מעיקרו שניהם מודים דזה מכר וזה קנה אלא שאחר שנתן מקצת הדמים נולד ה"ס דל"ס הרב חיי"א ז"ל הוי שפיר חזר ומכרו וקנה הלוה ול"ד הרבנים שכנגדו עדין לא יצא מרשות המלוה א"כ חשיב המלוה מוחזק ולא אמרינן בכי הא אוקי ארעא בחמ"ק כיון. דלדברי שניהם הקרקע הוא קנוי למלוה ואיהי. ניהו מ"ק ואמרי' אוקי ארעא בחזקתיה. וסעד מצינו לדברינו ממ"ש מהר"י אדרבי ז"ל בס"י רי"א דנשאל במכר והטבה אם יש הפרש בין הלוקח והמוכר שז"א לא מכרתי ולא קבלתי לא דמי המקנה ולא דמי השכי' וז"א כבר נתתי לך דמי המקנה ואתה. מכרת לי לזה השיב דכיון דלדברי כולם שמעון ירב ברשות בתורת מכי' החלטית ובדין ירד נמצא שהחזקה בחזקת ש' עומדת והביא ראיה מתשו' הכרם הידועה להרשב"א בסי' תאע"ב יעש"ב וכ"פ מרן ז"ל בשהט"ו סי' ק"נ ס"א וא"כ בנ"ד ד"ב מודים שמכר למלוה אלא דזה טוען דכפי ס' הרב חיי"א ז"ל הוי כחזר ולקחו הא ודאי דעל הלוה להביא ראיה ועם דמהרשד"ם בסי' רמ"ט ט לא סל"ה ה"ד בנ"ד שהי"ל למוכר הטבה בידו ובנאמנות וכו' וכיון דהוא גובה ה"ה אומר דכבר נתן לו דמי המקנה אבל הכא דלא כתיב ביה נאמנות פשי' דיודה הרב ז"ל דנאמן הקונה דכיון ד"ב מודים שקנה איהו ניהו מ"ק לאוקומי ארעא בחזקתיה ועי' למהרש"ג ב"ס מ"י סי' ט"ל שהסכים למהרי"א בפרט הלזה יעו"ש איברא דלכאו' זה עומד: לנגדנו מ"ש מרן ז"ל בב"י סי' ק"ג בההיא דשומא הדרא דאייתי הטור ז"ל מ"ש הגאון ז"ל בהוציא המלוה הוצאות ולא השביח הקרקע אם גובה הוצאותיו או"ל וכ' הב"י ז"ל דכיון דאיכא פלוגתא דיינינן לקולא ואינו גובה המלוה והסמ"ע והכנה"ג חלקו עליו וס"ל דגובה הוצאותיו יעיין ל"ה נאמן שמואל ז"ל בסי' ק"ב ש"כ בכל מכר ע"מ להחזיר בכל ענין ס' שיפול אי אמרי' אוקי ארעא בחמ"ק או היכא דקאי תיקום דזה תלוי בפלוגתא דמרן הב"י עם הסמ"ע ודעי' בההיא דשומא הדרא. ואף דהוא ז"ל כתב ד"ס מרן יחידית היא מלבד דכל לגבי דידן לא נפקל"מ דאתכא דמרן. סמכינן וכבר פסק בשה"ט דאינו גובה זאת ועוד שראינו להרב שער אשר ז"ל בסי' כז' שהביא להקת הפו"ס כמרן ז"ל ומה גם במכר והטבה דחייב להחזירו מכח תנאו גם הסמ"ע ודעי' יודו. . דבחזקת הלוה עומד יעש"ב ואל יקשה בעיניך דברי מהרי"א ודעי' הנז"ל איך כתבו בפשי' דבמכר והטבה דהמלוה הוא המוחזק ולא נרגשו מ"ד מרן ודעי' הנז"ל דס"ל דהיכא דהקרקע עומד לחזרה ה"ה בחמ"ק כנז"ל הוי תיובתייהו ולא דמי לא לתשו' הכרם דהרשב"א ולא לדהרמב"ם ז"ל דאינהו מודו בקרקע דאינו עומד לחזרה דהא ליתא ובורכא היא דשאני נדון מהרי"א שהם מוחזקים בטענותהם דבהא ודאי אפ דהקרקע עומד לחזרה. מו"ק לארעא בחזקת המלוה דלמאי אהני ליה שטר