פני יצחק חלק ב ל

להחזיק ולזכו' במה שבידו באותו הסך כ"ה אריות שכבר קבל מהלוה בתו' ריוח ושכירות וכנז"ל מ"מ כיון דביד הלוה לנכות מחובו הסך הנז' ועפ"י הב' טענות הנז' שיטעון קונה השטר עליו מתחייב הלוה לפרוע לו כל קרנו משלם א"כ הו"ל הקונה הנז' בא להוציא מהלוה עפ"י טענותיו הנ"ל וכבר מלתא אמורה מהפוס' ז"ל דלהוציא ל"א הני תרתי טענתי הנ"ל וכמדובר ועוד שכבר כתבנו לעיל דבכגו"ד דנ"ד דאיכא לתא דאיסור רבית אמרי' ליה לכי תיהדר ולא ספינן ליה השתא איסורא בידים הגם דבעלמא קי"ל כל דאית ליה רווחא לטוען אי שתקת וכו' דינא יתיב דאעפ"י שלא החזיר השטר עדין הו"ל כאלו החזירו ול"א ליה לכי תיהדר וכמ"ש מרן והסמ"ע ז"ל בסי' קמ"ח יעו"ש מ"מ בדאיכא איסור רבית אמרי' ליה לכי תיהדר דומיא להיכא דלית ליה רווחא לטוען אי שתקת וכו' דלא שמעינן ליה ואמ"ל לכי תיהדר כמ"ש הסמ"ע ז"ל בסי' קי"ח יע"ש וה"ה בנד"ן דכ"ז שלא החזיר השטר למאריה אמרי' ליה לכי תיהדר כדי שלא להכשילו באיסור רבית וברור: וכ"ש וק"ו אם טוען כן קונה השטר דנ"ד על הלוה כדי לגבות ממנו גם הריוח ושכי שעדין לא פרעם לו דהא ודאי דלית ליה שום זכות בדין בטענה זאת דאי שתקת וכו' כיון דלית ליה שום דיוח והנאה בהחזרתו השטר הזה לבעליו כיון דאסור עליו לגבות ממוכר לו השטר שום ריוח בעד מעותיו שהיו בטלות אצלו משום איסור רבית וכבר כתב הסמ"ע ז"ל בסי' קי"ח וקמ"ח דכל דלית ליה שום ריוח בהחזרתו לא מצי לטעון אי שתקת וכו' יע"ש ועמ"ש עליו הרב ש"ך והרב ט"ז ז"ל שם ואכמ"ל עוד בזה הנלע"ד כתבתי לענין הלכה דוקא אך לא למעשה עד אשר אם יסכים עמי חד מרבנן דפקיע שמיה אזי ישמח לבי גם אני וגם ידי תכון עמו גם למעשה וצור ישראל י"מ וימ"ן ויזכני תמיד לכוין לאמתה ש"ת לבל אכשל בדבר הלכה אמן כי"ר הלכ"ד עבד נרצע לכל יודעי דת ודין ומתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא את דבריהם צעיר אנכי זעירא דמן חברייא: והוא הצעיר יצחק אבואלעפיא ס"ט אמר המחבר יא"ה ס"ט אאז"ר האיר וזרח ל עבר פנינו ונראה בעליל ס' הבהיר רוח חיים ח"ב הנד"מ להרב הקדוש מרן החבי"פ ז"ל ז"ל וראיתי לו ז"ל בח"מ ס"י מ"ח דאייתי בידיה מ"ש מני"ר גופיה בתשו' אחי וראש הנ"ל ומאי דפליג עלוהי הרב חיי"א ז"ל וכתב ע"ז דהוא ז"ל במקומו עומד ולא הדר מסברתיה כלל והביא מעשה רב מרבני ירוש' ת"ו ז"ל כמ"ש הרב שבט בנימין ז"ל בזכרונותיו יע"ש ומ"מ לדעתי המעט הוא דאכתי לא נמלטנו מדין קים לי ומצי הלוה המוחזק לטעון קי"ל כהרב חיי"א ז"ל וכמ"ש בעניותי לפנים האר"ש הסכמת הפוס' ז"ל דמצ"ל קי"ל כחד לגבי תלת וכידוע ולא שייך בהאי דינא לומר אי איתא להאי חידושא דדינא דחדית לן הרב חיי"א ז"ל לא הוה משתמיט שום פוסק הקודם לו להשמיענו כזאת דהא ודאי ליתא וכמשי"ר המעיין בשורש הכלל הזה ועד אחרן עין רואה בס' הבהיר רוח חיים הנז"ל בסופו תשו' מאהבה להרה"ג ראב"ד מקו' מהרר"ח נסים מודעי נר"ו מ"ש ע"ד הרב כפי אהרן ז"ל מ"ש בפרט זה ומשם באר"ה ודון מניה ואוקי באתרין ומה שהביא ראיה מרן החבי"פ ז"ל ממעשה רב כנז"ל באמת אמרו אין למדין הלכה מפי מעשה ועיין בכלל בזה בס' הפוס' ז"ל אשר נקבצו באו בס' הבהיר גנזי חיים מע' א' אות יעש"ב וע"ע בתשו' הרב צדק ומשפט נר"ו הובאה בראש הספר הנז' מ"ש בזה וממנו נקח נובין ונדון לנ"ד וכמשי"ר המעיין והדברים ברורים גם אלה פי המדבר שיח יצחק ס"ט: וזאת להודיע שהפסק דין הנ"ל הגיע ממני לחו"ר עיה"ק טבריא ת"ו יצ"ו למען יצמדו בו ולהסכים עמדי אם יערב להם והתובע שהוא יורש של קונה השטר הנז' הוא דר שם ונודע הדבר לו ולאהובו ושלחו מתם שאלת חכם לגדול בדורו מני"ר מע' הרב המופלא וכבוד ה' מלא ראש ב"ד מקודש כמהר"ר יש"א ברכה נר"ו להסכים עמו ומני"ר נר"ו מסר שאלתו ותשו' לשני ת"ח רבנים ועצומים כוללי תהלות ישראל כמהר"ר יצחק אשכנזי הי"ו וכמהר"ר יעקב מאיר הי"ו והמה בחכמתם עשו פס"ד והסכימו עמו לזכותו בדין ולחיב הלוה לפרוע כל סך השטר בלתי ניכוי כלל ואם הריוח ושכי' העולה עליו עד זמן הפרעון ומני"ר הרב יש"א ברכה נר"ו הסכים עמהם בפסק דינא הנז' וכשומעי אנא זעירא שלחתי והרציתי דברי לפניהם הפס"ד שלי הנז"ל בקצר אמיץ והגיע לידם הק' ועכ"ז בעומדם יעמודו כפי הסכמתם הראשונה ושלחו לי פסק דינם לעיין בו אני הדל והנני מעתיק את כל דברי הרב המופלא יש"א ברכה הנ"ז נר"ו ואת כל דברי מע' הרבנים טובים השנים הנז' יצ"ו ומה שהשבתי להם כפי הנלע"ד הכל מסודר יפה יפה והדבר מסור ביד כל יודעי דת ודין להכריע ולהוכיח בינינ"ו זה ואת אשר יבחרו בו יקריבו אליהם והם רשאים ולא אני וזה החלי וה' אלהים יעזור: וזאת התורה תשובת מע' הרב המופלא ראב"ד מקודש ב"ד הגדול שבירוש' ת"ו כמהר"ר יש"א ברכה הי"ו במכתבו הטהור לי לשמי וז"ל יום ז"ך ניסן שנת ברכו"ת טו"ב: רוב שלום עד בלי ירח מקרית מלך רב כמו פורח אל משכן כבודו שואפ וזורח כבוד הרב הגדול רב משרשיא מבני עליה ר"מ ור"מ כקש"ת פחד יצחק יהיה בעזרו ועליו יציץ נזרו כיר"א: רב נכבד יקרת מכתבו הבהיר האירה אל עבר פני ובתוכו רצוף האי פסקא דדינא דשדר לן מר. ובאמת כבר מלתי אמורה ומי אנכי ומה אני. ארי נעשה שואל אחוה דעי מה ידעתי ולא ידע כי רב גובריה ורב חיליה כל רז לא אניס ליה ואולם לעשות רצונו חפצתי ולשאלת רב נדרשתי והנני בא להשיב מפני הכבוד. קראתי בכל לב צוף דבש אמרי נועם אשר העמיק הרחיב ברוחב בקיאותו אשרי יולדתו. והנה מזה כמו שש חדשים שביקש מאתי חרש"מ להשיב לו על השאלה הנז' ותכף