פני יצחק חלק ב רכט

שאסף איש טהור הב"ד ז"ל שכ"כ בד' הטור ז"ל אינה מוסכמת מכל והאיכא קמן רבים ונכבדים דפליגי עלייהו בהאי מילתא וס"ל דאפי' בדאיכא שעבוד מ"ט אגמ"ק ס"ל להרא"ש ודעימיה דלא מחייבי היורשים שמכרו מדין מזיק ה"ה מהרח"ש ומהרש"ך בסי' ל"ד שהבי"ד הרת"ח ז"ל דפליגי עליה בחי' הנז' כנז"ל גם הרב נוכח השולחן ז"ל בסי' כ"ג הנז' הוכיח במישור מהרמב"ן והרשב"א ומהרמ"א והפ"מ ז"ל דה"ל דכל אפיא שויין דגם בדאיכא שעבוד מ"ט אגמ"ק לא מחייבי היורשים שמכרו מדין מזיק שש"ח כיעו"ש הכנ"ל וא"כ מאי חזית למימר דמרן ז"ל יסבו"ר ולו ידע באותם להקת הנביאים דאייתי הב"ד ז"ל ויחלוק בזה ע"ד הרמב"ן וסי' הנז"ל ואמאי לא נימא דאדרבא מדלא ביאר מרן ז"ל בסי' צ"ג וק"ב דאי איכא בכתו' שעבוד מ"ט אגמ"ק חייבים היורשים מדין מזיק שש"ח כדחזינן ליה למרן ז"ל גופיה בשאר דוכתי דמפרש שיחותיו כזאת וכזאת כמשי"ר הרואה בש"ע אה"ע סי' ק' בדין גביית כתו' ובח"מ סי' ס' בדין תק"ה ובסי' קי"ג ח"מ בדין טירפא ובשאר דוכתי אחריני כמשי"ר המעין ואלו הכא בסי' צ"ג וקי"ב אה"ע סתם לן תנא לגמרי מזה מוכח. להדיא דס"ל למרן ז"ל בדין מזו' האשה והבנות דפטירי היורשים שמכרו גם מדין מזיק שש"ח אפי' בדאיכא בכתו' שעבוד מ"ט אגמ"ק וכס' הראשונים ז"ל הנ"ל ודלא כדס"ל ללהקת הנביאים אח' שהבי"ד הב"ד ז"ל וכמובן והדברים מוכרחים וברורים: זאת ועוד אחרת כל שהוא עיקר דקושטא קאי. דבדין מזונות האשה והבנות דאנן עסק"י בה בכה"ג דנ"ד כ"ע אזלי ומודו דגם בדאיכא בכתו' שעבוד מ"ט אגמ"ק להדיא עכ"ז לא יוסיף השעבוד הנז' תת כחו לחייב היורשים שמכרו או נתנו מטומ"ק של אביהם מדין מזיק שש"ח כלל ואין שום חולק בזה כלל וה"ט משום דאותו שעבוד מ"ט אגמ"ק דכתיב בכתובה לא יועיל ולא יציל למזונות האשה דלאח"מ אף שכתוב בכתו' ומזונייכי וכו' דאינו אלא על מזונותיה. דבחיי בעלה לא על מז"ו דלאח"מ דאותם מז"ו דלאח"מ אינם אלא כמע"פ וכדאיתא להדיא בפ' הניזקין כתובים הם אצל בנ"ח ולא אצל משעבדי שכ"כ להדיא הרשב"א ז"ל בתשו' הבי"ד מרן ז"ל בב"י אה"ע סי' צ"ג וכ"כ עוד הרב המגיד ז"ל מהרשב"א ז"ל והביא מרן ז"ל בב"י שם יע"ש וכן פסק מור"ם ז"ל באה"ע סי' הנז' יע"ש והכי נקטי כל הפוס' קמאי ובתראי ז"ל ואין שום חולק ע"ז כלל וע"ע בתשו' מהראנ"ח ז"ל בח"א סי' ח"י ובתורת חסד סי' קמ"ה יע"ש וכ"כ הר"ן ז"ל בר"פ מי שהיה נשוי דמזונות האלמנה אינם אלא כמע"פ ולא טרפי ממשעבדי יע"ש והבי"ד מרן החבי"ב בכנה"ג ח"מ סי' ק"ז הגהט"ו אות נ"א יע"ש וע"ע בכנה"ג ח"מ סי' צ"ו הגב"י אות ט"ל מ"ש ע"ד מרן ז"ל שם וע"ע בתשו' המיוחסות סי' רצ"ג ודו"ק: והגם שראיתי להרב מש"ש ז"ל בסי' צ"ו הגב"י אות י"ג שהבי"ד הרשב"ץ בח"ג ש"כ בפשיטות דאין מוציאין מידה שהרי כתוב בכתו' אגב ודו"ד וי"ל חיוב מ"ט תנאי ב"ד וכו' יע"ש וכ"כ מהראנ"ח סי' הנז' והבי"ד הכנה"ג בח"מ סי' צ"ז הגב"י אות מ' יע"ש ועם שאין בידי כעת השו' הרשב"ץ ז"ל לראות הדברים בשורשם מ"מ מדברי מהראנ"ח ז"ל הנז' נראה ברור דמיירי בדתפסה למזונות נגד ב"ח תפיסה המועלת כראוי כמבואר בד"ק יע"ש ואפי' בתפסה כדין אם יש לב"ח בשטרו דחוב שעבוד מ"ט אגמ"ק מוציאין מידה לכ"ע וכמ"ש הרב ת"ח ז"ל בסס"י קמ"ה הנז' יע"ש וע"ע בתשו' הדב"ע אה"ע סי' מ"ג ובש"פ המובאים במט"ש שם ואכמ"ל בזה וע"ע בתשו' הרב המוסמך הרי"ף ז"ל בס' נבחר מכסף סי' ס"ה דבעינן תפיסה המועלת ובאחד מדרכי הקניות נגד בע"ח אבל מרשות המת ל"מ כלל ולגבי ב"ח אפי' תפסה כדין למזונות עכ"ז לגבי ב"ח ל"מ לה התפיסה כלל יעש"ב: עכ"פ לכל הדברות והאמירות יוצא לנו דהקנין והשעבוד אגב הכתוב בכתו' אינו מועיל למזונות האלמנה לאח"מ בעלה כי אם לנכסים בני חרי ומשנה ערוכה שנינו ב"פ הניזקין אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משו' ואינם אלא כמע"פ ואם קדמו היורשים ומכרו או נתנו מט' אפי' שהם משועבדים לאלמנה בשטר כתו' אג"ק אינה ניזונת מהם כלל ואפי' מדין מזיק שש"ו ליכא וכמדובר: וא"כ איפה כל מאי דהוה ס"ד לכאו' לחייב היורש דבנ"ד שנתן חלקו במ"ט שתחת ידו מדין מזיק שש"ח ומכח שעבוד מ"ט אגמ"ק ככל אשר דמיתי ועלתה ע"ל לצדד בזה עפי"ד הב"ד ז"ל הנז' כמש"ל הן עתה הכל חלף הלך לו והאמת יורה דרכו דאין שום מקום לחייב ליורש הזה מצד האי דינא דמזיק שש"ח ומשום צד ואופן הנז"ל כלל וככל האמור ומדובר והוא ברור: פש גבן לברורי דגם מצד ההיא פלוגתא דרבינו האיי גאון עם הרא"ש ז"ל דאיפליגו אם חייבים היורשים שמכרו לזונה מדמי מה שמכרו או לא דל"ד רה"ג ז"ל חייבים ולהרא"ש ז"ל פטורים והוה ס"ד אנן בעניותין לזכות האלמנה בחלק היורש שנתן לבניו במ"ט מכח ט' קי"ל וכמ"ש הב"ד ז"ל והן מצד דמרן ז"ל פסק להדיא בסי' צ"ג כרה"ג ז"ל בדין מז"ו אלמנה גופייהו וכמש"ל הנה אמת דאחר ההשקפה היטב ראיתי ונתון אל לבי דגם מצד זה פטיר ועטיר היורש הזה ואינה יכולה אלמנת אביו להחזיק בחלקו במ"ט שכבר נתנם ליזון מהם כלל וכמו שאבאר בס"ד: הנה החכם עיניו יחיו בתשו' הרב ב"ד ז"ל שבח"מ סי' ל"ב הנז' בעיניו יראה ובלבבו יבין דהוא ז"ל נמשך אחר להקת הפוס' ז"ל דס"ל דהאי פלוגתא דרה"ג והרא"ש ז"ל אי גובה מהדמים או לא שייכא נמי גם במכרו מ"ט ואין הבע"ח יכול להוציאם מיד הלוקח כיעו"ש אכן הסמ"ע ז"ל בסי' ק"ז כתב להדיא דכמכרו מט' ליכא מאן דפליג דאין גובה מהדמים ומ"ש ר"הג הוא היכא שמכרו קרקע או מ"ט וכתוב שעבוד מקומ"ט בלי אגב וכו' יע"ש וכ"כ הרת"ח ז"ל בסי' קמ"ג בשם הסמ"ע ושכ"כ מהרש"ך ודלא כמ"ש הרב גד"ת ז"ל וסיים וכתב וז"ל באופן דמ"ש הטור בסי' ק"ז דאם מכרו מט' דאינה גובה מהדמים גם הגאון מודה בו עכ"ל ורואה אנכי דגם מרן ז"ל בשה"ט אה"ע