פני יצחק חלק ב רכח

בכל הצדדים והטעמים הנז' שום כח מספיק לזכות אותה מחמתם וכמו שאבאר בס"ד: ואומר דאם באנו לזכותה מדין מזיק שש"ח שנתן חלקו בקרקעות והזיק שעבודה מהם ורוצה לזכות בדין בחלקו במטלטלים בעד חלקו בקרקעות בט' קי"ל וכמ"ש הרב"ד ז"ל בנ"ד וכמש"ל: הנה מלבד שהחילוק ברור מנ"ד לנדון הרב"ד ז"ל דבסי' ל"ב הנז' דהתם מיירי שבן האלמנה הגבה אותה מט' שלו בב"ד וקנתה אותם בהגבהה ותפיסתה בהם היתה כדין וכת' חז"ל ואת היותר'ת משא"כ בנ"ד שלא היתה תפיסתה בהם כדין כלל וכמש"ל וא"כ מצד זה לחודיה אינה יכולה האלמנה דנ"ד לזכות במט' חלק היורש שכבר נתנם לבניו ליזון מהם ב"ט קי"ל כלל וכמובן: עוד זאת דאפי' את"ל דלענין טענת קי"ל מהניא תפיסתה אפי' שלא תפסה כדין משא"כ האמת לענ"ד וכנז"ל מ"מ הגם דנימא הכין מ"מ בעינן שתהיה תפוסה מממון היורש עצמו שהוא הזיק שעבודה ואיהו הוא דחייב מדין מזיק שש"ח ולא מקבלי המתנה שלו ואלו המטלטלים שבידה מחלק היורש הנז' כבר ניתנו במת"ג לבני היורש ושוב לא מיקרו נכסי היורש כלל כי אם נכסי דמקבלי מתנה נינהו ומה לה לתפוס מהם והם אינם חייבים לה כלום כי אם אביהם הנותן הוא דחייב לה מדין מזיק לכת הסוברים כן א"כ איפה היא חייבת בדין למסור כל המ"ט שבידה מחלק היורשים ליד מק' המתנה ותעמוד בדין עם היורש הנותן הנז' לחייבו משלו מדין מזיק שש"ח: ולא דמי הא למ"ש הב"ש ז"ל הנז' דאם כתב מ"ט אגמ"ק ועדין המ"ט בידה דא"צ ליתנם להם וכנז"ל דהתם שאני דרוצה לגבות כתו' מהם והדין עמה לגבותם כיון שהם משועבדים לה משא"כ בנ"ד דרוצה ליזון מהם דוקא דלא מהני לה מאי דאיכא שעבוד מ"ט אגמ"ק בכתו' וכדבע"י למימר קמן בס"ד ולהכי לא מצייא להחזיק במ"ט של חלק היורש הזה שכבר נתנם במת"ג לבניו ליזון מהם דכיון שכבר נתנם תו' לא חשיבי נכסי דידיה לחייבו מדין מזיק שש"ח וכמדובר: ותו אעיקרא דדינא אנן בדידן דגררינן בתר דעת מרן ז"ל חזינא בהאי דינא דמזיק שש"ח בכגו"ד דנ"ד דנראה ברור דמרן ז"ל אזיל בשיטת להקת הפוס' ז"ל דס"ל דאין לסייבם ליורשים שמכרו מדין מזיק שש"ח כלל דהא גבי בע"ח מאוחר שקדם וגבה ומכרם לגוי שאין המוקדם יכול להוציאם מידו פסק מרן ז"ל בסי' ק"ד דחייב המאוחר לשלם לו מדינא דגרמי כיעו"ש ואלו בסי' ק"ז פסק דיורש שמכר נכסי אביו ואין הבע"ח יכול לטרוף מהלקוחות יש מ"ש שגובה מהדמים וי"א שאינו גובה יע"ש וכבר הסכימו הא"ח שדעת מרן ז"ל כי"א בתרא וכמש"ל והשתא ק"ט דאמאי לא חייבם מרן ז"ל ליורשים שמכרו מדין מזיק שש"ח וכמ"ש בסי' ק"ד גם באה"ע סי' צ"ג וקי"ב בדין מזו' האשה והבנות שפסק מרן שם דאם קדמו הבנים ומכר בנכסים מועטים מכרן קיים וסיים שם מור"ם דנדחו הבנות אפי' מן המעות יע"ש ואמאי לא חייבם מרן לבנים מדין מזיק שש"ח וכמ"ש בח"מ סי' ק"ד וכנז"ל וכבר נתעורר בזה הסמ"ע ז"ל שם בסי' ק"ז ותי' דכבר כתב הרא"ש ז"ל דשאני יורשים דבשעה שמכרו שלהם מכרו דקי"ל ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה משא"כ ב"ח מאוחר וכו' עכ"ל יע"ש והרב גד"ת ז"ל בדקצ"ז ע"ד נרגש ע"ד הטור ז"ל ממ"ש בח"מ סי' ק"ד דמחייב התם מדין מזיק כהראב"ד ז"ל למ"ש התם באה"ע סי' צ"ג וקי"ב בדין מזון האשה והבנות ולא נגע ולא פגע התם באה"ע בדין מזיק כלל משמע דס"ל דגם מדין מזיק אינם חייבים מדלא אמר דמ"מ חייבים מדין מזיק וכו' והרב ב"ד ז"ל שם בד"מ ע"ב הבי"ד הגד"ת הנז' וחילק הסמ"ע הנז' ודחהו ב"ב ידים ואיהו גופיה יצא לחלק בטו"ט יעש"ב ודוק מניה ואוקי בדעת מרן ז"ל דלא נגע ולא פגע באה"ע סי' צ"ב וקי"ב בדין מזונות האשה והבנות לחייב היורשים מדין מזיק שש"ח וכנז"ל ודאי משום דס"ל למרן ז"ל כחי' הב"ד ז"ל ב"ד הטור ז"ל דמזונות האשה והבנות שאינם אלא מן התקנה לא דיינינן בהו דין מזיק שש"ח כלל כוותיה וכטעמיה דהרב ב"ד ז"ל ב"ד הטור ז"ל וכמדובר ולא אמרי' בכ"הג דחשיב מרן ז"ל דלא גילה דעתו בדין זה אי דיינינן בהו דין מזיק או לא וממילא נאמר דכיון דלא גילה מרן ז"ל דעתו בזה א"כ באני למח' הפוס' ז"ל דאייתי הרב"ד ז"ל אי מחייבי היורשים מדין מזיק אי לא והמוחזק מצ"ל קי"ל דהא ודאי ליתא כלל מדחזינן למרן ז"ל גופיה בח"מ סי' ק"ד בדין בע"ח מאוחר דפסק להדיא דחייב מדין מזיק ואלו בסי' ק"ז ובאה"ע סי' צ"ב וקי"ב לא נגע ולא פגע לחייב היורשים מדין מזיק מוכח להדיא דס"ל למרן ז"ל דביורשים לא דיינין בהו דין מזיק וכמ"ש הסמ"ע והרב ב"ד ושאר פוס' ז"ל כל חד לפום טעמיה והדברים ברורים: ואע"ג דלפום טעמיה דהרב ב"ד ז"ל ממילא נפק"ל לדינא דגם ביורשים אי איכא שעבוד כ ט' אגמ"ק לבע"ח הדר דינייהו דגובה מדינא דבע"ח ולא מתק"ח דאז גם במט' דיינינן ביורשים שמכרו מ"ט המשועבדים לבע"ח דין מזיק שש"ח ומחייבינן להו לדעת הסו' כן דחייב מדין מזיק וכמבואר יוצא להדיא הכין מ"ד הרב"ד ז"ל בחי' הנז"ל וכ"כ עוד להדיא לעיל מזה שכן דעת להקת נביאים וכו' כמש"ל וא"כ יאמר האומר דהאיכא בנ"ד בשטר כתובת אלמ' ראובן הנ"ל שעבוד מ"ט אגמ"ק ולפי"ד הב"ד ז"ל בד' הטור דבדאית לבע"ח שעבוד מ"ט אגמ"ק גם הטור ז"ל ס"ל דגם במכרו מ"ט דיינינן בהו דין מזיק וכנז"ל א"כ ה"ה בנ"ד והוא הטעם דנימא הכי בד' עליון מרן ז"ל דה"נ ס"ל למרן ז"ל וע"כ לא פטר מרן ז"ל ליורשים שמכרו באה"ע סי' צ"ג וקי"ב מלשלם למזו' האשה והבנות בעד מה שהזיקו שעבודם אינו אלא בדליכא שעבוד מ"ט אגמ"ק בשטר כתו' משא"כ בדאיכא שעבוד מצ"ל דגם מרן יודה ללהקת הנביאים דאייתינהו הרב ב"ד ז"ל שכן עלתה הסכמתם ב"ד הטור ז"ל כנז"ל ה"ה למרן ז"ל נימא הכין דגמירי אפושי פלוגתא ל"מ וכנודע: ברם קושטא קאי דהא נמי לא יתכן לומר כן בד' מרן ז"ל מכמה טעמי תריצי חדא דהא מילתא דנאמרה ונשנית מפ"ק להקת הנביאים