פני יצחק חלק ב רכז

בנ"ד בדין זה והביא ג"כ קושיית הרב מהרמב"ח ז"ל הנז"ל ע"ד מרן ז"ל דסתרי אהדדי והצ"ע והוא ז"ל בתחי' תריץ יתיב עפי"ד הפ"מ ז"ל שיש לחלק מדין מזונות האלמנה לדין בע"ח ושוב כתב דיש לדחות ההיא דח"מ דכתב בל' וי"א בתרא מקמי הסתם שסתם באה"ע כ"ן לדינא עיקר עכ"ל יעש"ב ודבריו נאמנו מאד וא"צ שום חיזוק כלל א"כ הדרן למ"ש מרן ז"ל באה"ע בחוב דמזונות אלמנה שדעתו להדיא כה"הג ז"ל דגובה מהדמים ובכן אין אנו צריכים לזכותה בדינה בטענת קי"ל ליזון מהמט' שבידה של חלק היורש שמכר חלקו בל' מתנה לבניו שהרי המט' שבידה מחלקו הנה הם עדיפי מדמי המכר והמתנה של חלקו בקרקעות דומיא ממש למ"ש הרב"ד ז"ל בסוד"ק לזכות אותה אלמנה בנכסים של בנה כנגד המ"ט של אביו שאכלם וה"ה בנד"ן אמרי' הכי דזוכה בדין ליזון מהמט' שבידה תמורת דמי הקרקעות שמכר ונתן לבניו כיון שכן פסק מרן ז"ל בשה"ט אה"ע סי' צ"ג דסתם לן תנא כדעת עליון רבי' האיי גאון ז"ל וכדאמרן: עוד זאת אנכי הרואה דלכאורה הנה מקום אתי לזכות האלמנה רנ"ד ליזון מחלק היורש הנז' מהמט' שבידה עדין אפי' שכבר מכרם ב"ל מתנה כנז"ל כיון שהם עדין ברשותה ולא הגיעו ליד מקבלי המתנה לדון בהם דין תקנת השוק כלל כ מבואר בפוס' ז"ל ועד אחרן עין רואה להרב נוכח השולחן ז"ל בתשו' ח"מ סי' י"ט שהאריך בזה ובסוד"ק הבי"ד הרב ב"ש ז"ל בסי' ק' סק"י שכתב וז"ל ונראה דלכ"ע אם כתב מ"ט אגמ"ק ועדין בידה המט' והוא מכר או נתן להם א"צ ליתנם להם דבכה"ג ליכא תק"ה כיון דעדין המט' בידה עכ"ל וסיים הוא ז"ל וז"ל הרי מבואר דאפי' במכירה או במתנה כיון דהמט' בידה לית תק"ה וכו' עכ"ל יעש"ב: א"כ איפה דלית כאן משום תק"ה הרי היא זוכה בדין לגבות מזונותיה גם מחלק היורש במט' עצמם ולא חלקו בקרקעות אלא גם מצד חלקו במט' גופייהו כיון דאסיקנא שדעת מרן ז"ל אזלא כס' ה"הג ז"ל דס"ל דגובה מהדמים א"כ גם מדמי המ"ט שמכר ונתן יכולה לגבות כיון שיש לה בכתובתה שעבוד מ"ט אגמ"ק כנהוג וכיון שכן גם מדמי המ"ט שמכרם ונתנם הואיל והם עדין בידה יכולה לגבות מהם ג"כ מזונותיה: וכמו שכן דאיתי עוד להרב"ד ז"ל באותה תשו' דח"מ סי' ל"ב הנז' בדט"ל ע"ד שזיכה לאותה אלמנה דנ"ד מטע"ז עפי"ד הרב המבי"ט ז"ל בסי' רס"ה שכ' דגם הרא"ש ודעימיה שאמרו שאין לבע"ח על המעות כלום לא אמרו אלא במע"פ כמ"ש בפי' אבל בשטר מט' אגמ"ק אם מכרו קרקעות ומ"ט והדמים בידם גובים מהם ואפי' בשטר בלא אגב אם מכרו קרקע גובים מהם וא"כ כתובה זאת שכתב בה אגב גובה וכו' וסיים הרב"ד ז"ל וז"ל נמצא דגם מזה הצד זכתה האלמנה וכו' דבכתו' האלמנה הנז' איכא שעבוד מט' אגמ"ק וכו' עכל"ל ולפי"ז בנד"ן יכולה לזכות האלמנה דנ"ד מ"ט הנז"ל ואפי' שאין כאן דמי המ"ט כלל כיון שנתנם במתנה ולא במכר כנז' מ"מ יכולה לזכות במט' גופיהו ליזון מהם אחר דהמט' עצמם הם בידה ועדיפי מדמיהם והאיכא בשטר כתובתה שעבוד מ"ט אגמ"ק כנהוג וכמדובר: עוד היה מקום לכאורה לזכות האלמנה ליזון מחלק היורש הזה שנתן גם המט' שירש במתנה כנז"ל מצד גוף המט' עצמם ולא לבד מצד חלקו בקרקעות שנתן והוא ג"כ עפי' מ"ש עוד הרב ב"ד ז"ל שם בסי' ל"ב הנז' בריש דמ"ב ע"ב וז"ל וכן דעת להקת הנביאים אח' דלדעת הטור ז"ל כמו שיש דין מזיק ביורש שמכר קרקע המשועבד. כן יש דין מזיק במ"ט המשועבדים לב"ח אגמ"ק ה"ה וכו' ומאחר דלד' כל הגדולים האלו הסכימו בזה וכו' בודאי דהכי נקטי' עכ"ל יעש"ב והאיכא בנ"ד נמי שעבוד מ"ט אגמ"ק בשטר כתובתה וכמדובר: וכן ראיתי להרב תורת חסד ז"ל בסי' קמ"ט שכתב גדולה מזו דהיכא דשעבד מט' אגמ"ק ומכרו היתו' המ"ט לד"ה חייבים לשלם מדין מזיק וכו' יעש"ב וכ"כ מהריק"ש ז"ל בסי' ק"ז דבדאיכא שעבוד מ"ט אגמ"ק ומכרו מ"ט לכ"ע חייבים מדין מזיק שש"ח וכו' יע"ש וכ"כ עוד הרב ת"ח ז"ל גופיה שם בסי' קנ"ב משם הרב מהרש"ך ז"ל בסי' לה' ועיין עליו הת"ח ז"ל גופיה וז"ל אורו עיני בראותי דברים אלו לפי שנראה מהם כמ"ש במ"א וכו' יעש"ב וראיתי להרב מט"ש ז"ל בסי' ק"ז הגהט"ו אות ט"ו שתמה ע"ד הת"ח ז"ל הנז' שסותר עצמו ממ"ש בסי' קמ"ט דהתם מייחס למהרש"ך דס"ל כמהרח"ש ז"ל דלא ס"ל הך חילוקא דידיה ואלו בסי' קנ"ב מסתייע ממהרש"ך לחילוקו הנז' והניח ד"ק בצ"ע יע"ש: ולעד"ן דלק"מ שהרי הרב ת"ח ז"ל בסי' קמ"ט אייתי תשו' מהרש"ך דבסי' ל"ד ועלה כתב וז"ל ועיין סי' ל"ה דס"א ע"ג לשון המתחיל באופן שאם זה החוב וכו' הן אמת וכו' וז"ן שהיה דעת מהרש"ך וכו' עכ"ל יע"ש: הרי דהרב ת"ח ז"ל קאי ע"ד מהרש"ך שבסי' ד"ל ודקדק עוד במילתיה וכתב שז"ן שהיה וכו' וגם ציין לנו עוד מ"ש מהרש"ך גופיה בסימן ל"ה והוא אותו לשון שהעתיק בסימן קנ"ב הנז' עצמו ובכן אין מקום עוד להקשות דבריו ז"ל אהדדי ולהצ"ע כלל וכמובן: אכן משה"ק הרב נוכח השולחן ז"ל בסי' כ"ג הנז' ע"ד מהריק"ש ז"ל הנז"ל במ"ש חילוק זה לכ"ע והק' עציו מדברי הרמב"ן ז"ל ודעי' ז"ל הא ודאי ק' נמי ע"ד הרת"ח ז"ל שבסי' קמ"ט שכ"כ יע"ש ובדוחק י"ל דלא כ"כ כי אם לד' הרא"ש והטור ז"ל דכולהו מודו לס' רה"ג ז"ל בדאיכא שעבוד מט' אגמ"ק מט' דחייב מדין מזיק ותל"מ: באופן דרואה אנכי דלכאורה הנה מקום אתי לזכות את אלמנת ראובן בדין לגבות מזונותיה גם מהמ"ט שבידה של חלק היורש הזה שנתנם לבניו גם מט' הנז' כ"ש מכל הצדדים הנז' ככל האמור ומדובר: אמנם בתר דאשקיפנא פורתא חזינא דבקושטא אין כאן שום מקום לזכות אלמנת ראובן דנ"ד בחלק היורשים בני ראובן בעלה כי אם בחלק בנו הגדול דוקא אכן בחלקו של פלוא שכבר נתנם לבניו במתנה אין לה בהם שום זכות בדין ליזון בהם גם מחלקו במ"ט אפי' שהם תחת ידה ואין