פני יצחק חלק ב רכה

מ"ד שנשאל ע"ז מעוב"י דמשק יע"א ואייתי בידיה מ"ש רש"י בתשו' והר"ן והמרדכי ומהרמא"י והריב"ש ומ"ש. מרן ז"ל בב"י והעתיק כל תשו' מרן ז"ל הנ"ל ואסיק וז"ל כלל העולה ממ"ש שהיותר ראוי והגון לעשות באופן שלא יכנסו הנכסים ביד האל' ואם כבר תפסה אותם תפיסה המועלת אין מוציאין מידה ליד היורשים אבל מוציאין מידה ונותנים ליד איש נאמן לפקח ולשאת ולתת בהם לתועלת היורשים דלא ליכול קרנא כי לא בשביל תקנת המזונות יאבדו הנכסים וילכו לטמיון אין שוהד"ן כך וכו' עכל"ל: הרי לפנינו ת"ק דמסייע לן ככל האמור ומדובר והיינו אפי' אם היתה תפוסה בנכסים כדין וכהל' כ"ש וק"ו בנ"ד שלא תפסה בהם כדין כלל רק מרשות המת והיורשים מחמת שהיו כולם אהלים כאשר המה דודאי שוהד"ן להוציא מידה וליתנם ביד שליש נאמן ולא מצייא האלמנה לעכב בזה כלל מאחר שכן שוהד"ן חיובא רמי עלה לשמוע לקול מורים כמדובר ועם דחזינא להרב ד"ן ז"ל שם בסוד"ק הנ"ל שכתב עוד דאין מניחין בידה זולת תכשיטיה ומלבושיה עד כדי סכי כתובתה וכו' יע"ש הנה אמת דבהא ודאי לא קי"ל כוותיה דמר כלל כיון דמרן ז"ל בתשו' הנז"ל לא כתב כזאת כלל ואדרבא פסיק ותני בסתם דמוסרים הכל נאמן א"כ אנכי לא ידעתי מנין לו לכתוב כזאת ואם רבי לא שנאה ר'חייא מנ"ל וכבר ראיתי למהרמ"א ז"ל בתשו' הכר"ש אה"ע סי' ל' שעמד בזה ע"ד הד"ן ז"ל הנז' יע"ש וע"ע בתשו' הרב מגן גבורים ז"ל סי' ע"ה שהאריך ג"כ בזה ובדקכ"ז ע"ג אסיק להלכה שיהיה הכל ע"י נאמן ויתעסקו היורשים ותהיה האלמנה בטוחה על מזונותיה יעש"ב וע"ע בס' הבהיר ויען אברהם הנד"מ להרב הגאון מופת הדור מהרר"א פלאג"י נר"ו בח"מ ס"סי י"ד מ"ש בזה יע"ש וא"כ בודאי הלא מצייא האלמנה דנ"ד לטעון קי"ל כס' הרב ד"ן הנז' כיון דהוא יחיד בסברתו זאת ולא אמרי' קי"ל כ"פ יחיד כידוע ובפרט נגד מרן ז"ל שסתם וכתב שיהיה הכל ביד נאמן כנז"ל והוא ברור וע"ע בתשו' מטה יוסף ח"א סי' ו' יע"ש: ועוד זאת עין רואה לגדול אחרון הרב דברי מרדכי קריספין ז"ל בתשו' אה"ע סי' יו"ד דגם הוא ז"ל נשאל ע"ז ממש ובתר דשקו"ט בדברי הפוס' ז"ל ראשי' ואח' הם המדברים בפרט זה אסיק וז"ל כלל העולה שאם כל נכסי ראובן הם היום בביתו והאלמנה יושבת שם והמפתחות בידה ולא עשתה תפיסה כתחז"ל לדעת כל הפוס' אפי' תפסה למש"ו יב"ח ל"מ לה תפיסה ומוציאין מידה ונותנים ליד היורש דוקא וכן אם תפסה למזו' שטרות שאין גופן ממון אפי' עשתה בהם תפיסה כתחז"ל מוציאין מידה ונותנים ליורש ואם תפסה למזו' יותר מיב"ח תפיסה כהוגן מרי"ה או מסי' מהניא לה תפיסה אבל מרשות המת ל"מ לה תפיסה ל"ד מרן בתשו' הנז' ולרבינו תחבי"ב בפשט דברי ר"י בנכסים רבים אפי' תפסה מרה"ר או מסי' מ"מ מוציאין מידה ונותנים ליד נאמן כדי שיפקח היורש לישא וליתן בנכסים על ידו כמו שהורו הרב עדב"י והכר"ש סי' הנז' עכ"ל יעש"ב ודון מניה ואוקי באתרין ממש ועם שלא זכר שר לתשו' הרב"ד ז"ל דבסי' נ"ן הנ"ל מדלא הזכירה כלל גם נראה מד"ק שם דפליג ע"ד הרב"ד ז"ל בתרתי כיעו"ש מ"מ קי"ל הל' כבתראו והוא ז"ל אחרון יותר מהרב"ד ז"ל ולא אמרי' אלי הוה שמיע ליה דברי הרב"ד ז"ל הוה הדר ביה דהוא ז"ל מסתמיך ואזיל ע"ד הרב עדב"י והכר"ש ז"ל וכנז"ל: ובכן תורה יוצאה לנ"ד דחייבת האלמנה למסור כל הנכסים וגם התכשיטין וכ"ש השטרות ליד נאמן כיון שהם נכסים רבים יותר ממזו' יב"ח ולא היתה תפוסה בהם כתחז"ל ואינה יכולה לסרב ולמאן וחייבים בדה"ץ לכופה לשמוע לקול מודים ככל הבא מידם וכמדובר : ועם שהרב דברי מרדכי הנז' הסכים ליתנם ליד היורש ג"כ וכנז"ל מ"מ בזה אחרמ"ר הראויה אליו לא כיון יפה כיון שכבר כתב הוא עצמו בתשו' הנז' דברודיס יע"א קבלו עליהם דעת מרן ז"ל א"כ הא קמן תשו' הלזו דעסיק בה מני"ר גופיה שעלתה הסכמתו למוסרם ביד נאמן דוקא ולא ביד היורש ואין לומר דהתם מיירי בתפסה בהם כדין וכתחז"ל בזה הוא שכ' דיהבינן להו ביד נאמן ולא ליורש אבל אלו לא היתה תפוסה בהם כדין כלל רק מרשות המת מודה מרן ז"ל דמסרינן להו ליד היורש דהא ודאי ליתא שהרי אחר האמת בנדון מרן ז"ל היתה תפיסתה בהם מרשות המת דוקא ולא מרה"ר ומסי' כלל וגם היתה התפיסה לאח"מ כמבואר הכי בתשו' מרן ז"ל הלזו ועכ"ז אסיק להלכה למוסרם ביד נאמן דוקא. גם במ"ש עוד הרב הנז' שם דאם תפסה למזו' יותר מיב"ח תפיסה כהוגן מרה"ר או מסי' מהניא לה התפיסה וכו' הי"ל לבאר עוד דעכ"ז מ"מ ויהבינן להו ביד נאמן וכמ"ש מרן ז"ל בתשו' הנז' וכמו שהבין כן בפשוט הרב"ד ז"ל וכמש"ל: איך שיהיה העיקר כמ"ש אנן בעניותין עפי"ד מרן ז"ל דאפי' תפסה כדין חייבת האלמנה ליתנם ביד נאמן אם לא תפסה כדין כלל דודאי חייבת למוסרם ביד נאמן וכנדון מרן ז"ל גם כל התכשיטין והשטרות של בעלה שהם תחת ידה חיובא רמיא על האלמנה הזאת דנ"ד למסור הכל ביד נאמן לפקח בהם להרויחם לתועלת משזו' האלמנה והיורשים וככל האמור ומדובר וע"ע להרב אבני שוהם פרץ ז"ל באה"ע סי' צ"ג יע"ש: אתאן למה ששאל עוד השואל בשאלה המוצגת לפננו אם יכולה אלמנת ראובן הנז' לגבות מזונותיה מחלק פלוא היורש אשר כבר נתן כל חלקו לבניו בשטר מתנה העשוי לפו"ד מקומ"ט או לא: לזאת אשיב בקצירת האומ"ר דהא ודאי פשיטא לי דאינה יכולה ליזון מחלק היורש מקרקעות של אביו שנתנם במתנה כלל דהדין פשוט ומבואר בש"ס ובכל הפוס' ז"ל דאין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים ואם קדמו היורשים ג"כ ומכרו או נתנו הו"ל נכסים משועבדים ואינה ניזונת מהם כלל וכדפסק מרן ז"ל כן להדיא בשה"ט אה"ע סי' פ"ג ס"ך והוא פשוט: אך ורק מחלקו במטלטלין שירש מאביו ונתנם ג"כ במתנה לבניו אגב קרקע כנז' בשאלה בהא מספק"ל לכאורה אם היא ניזונת מהם או לא דלכאו' היה נלע"ד לומר דכיון דאלו המ"ט היא