פני יצחק חלק ב ריח

ודכוותיה דמי ממש לההיא דאונות ושטרות וכו' כבר קדמו בזה הרב בני יצחק חנן ז"ל בסי' ד' שכ"כ הדיא לדעת בעל העיטור ולדעתו יע"ש וכמש"ל: עו"כ ה"ה נר"ו וז"ל כתבו עוד וכו' הנה וכו' אשר בלי ס' צדקו בדבריהם בזה וכו' עכ"ל הנה כבר אני עני לעיל השבתי על ד"ק יצ"ו בזה דלא צדקו בחילוקם הנז' כלל ובין נדון מרן בין נ"ד לא הוי מוציא המחזיק כלל והבאתי ראיה לזה מד' הפוס' ז"ל יע"ש והם דברים ברורים לענ"ד ומה גם דכללא כייל לן הרב הגדול ר"ל מהרר"ח ז"ל בסי' ז"ך דכל היכא דל"מ חזקתו הו"ל להוציא ולא להחזיק ולא טענינן להו יעש"ב וא"כ גם בקוטרא ושאר נזקין דל"מ בהו חזקה כלל אפי' כי המזיק עשה עשן בביתו ממש אפי"ה שכנו הדר בחוץ בפני עצמו מעכב עליו ומונעו לגמרי כיון דל"מ ליה חזקה כלל א"כ כ"ש אם שני השכנים דרים יחד בחצר אחד דודאי הו"ל להוציא לדעתם יצ"ו שרצו לחלק מנדון מרן ז"ל לנ"ד אל"ו אין סברא כלל לחלק ביניהם כלל ברם לדידי כבר מלתי אמורה מ"ל דבין בנ"ד ובין בנדון מרן אינו להוציא כלל אלא הכל לאוקומי ולהעמיד המחזיק בחזקתו וכמ"ש הרב בני יצחק חנן ז"ל וכנז"ל ואת"ל דהוי להוציא הא אשכחן להריב"ש ומהר"ש ז"ל דס"ל דאפי' להוציא טענינן להו ואפשר דמרן ז"ל ס"ל כוותייהו וכמש"ל אלא דכעת רואה אנכי דקשה הדבר לומר כן בדעת מרן ז"ל דדרכו דרך הק' בכ"מ למיזל בתר תרי מגו תלת עמ"ה כידוע ובמאי דקמן כבר כתב מהרשד"ם ז"ל בסי' רס"א דהרי"פ והרא"ש ז"ל ס"ל דלהוציא לא טענינן דלא כהריב"ש ז"ל ולא שבקינן דברי הרי"פ והרא"ש ולתפוס כהריב"ש ז"ל יע"ש וא"כ איך נאמר בד' מרן ז"ל דשביק תרי עמ"ה הנ"ל ונקיט כהריב"ש ז"ל הא ודאי אינו הילכך מחוורתא כדכתי' מעיק' דבין נדון מרן ובין נ"ד לא הוי להוציא כלל רק לאוקומי דוקא וכמש"ל גם הרב נד"ל ז"ל בכללו הנז' אזיל ומודה בנ"ד דלאוקומי הוי ולא לאפוקי כמ"ש הוא ז"ל בד' הריב"ש ז"ל וככל מש"ל ומשם באר"ה: עוד כתב ה"ה נר"ו וז"ל ואשר אני אחזה לי לישב דעת מרן וכו' עד ודוק היטב ככתוב בד"ק הנה מה שפירש הסוגיא דלא יחפור לדעת מהריב"ל דתרי קו' פריך הש"ס וכו' פי' זה אינו נוח לי כלל דודאי פירכת הש"ס דפריך והא אין חזקה לנזקין היא ודאי על המשנה לבד הוא דפריך ולא על ר"פ נמי וראיה לזה מדנקט הש"ס פיסקא סיפא דמתני' דקתני ה"ה בחזקתו ועלה מק' והא אין חזקה לנזקין ואי איתא דלדר"פ נמי פריך לא הו"ל למינקט הש"ס פיסקא בפ"ע ולאתויי לישנא דמתני' דה"ה בחזקתו כלל אלא אחר דברי ר"פ והצריכות דעבד הש"ס אליבא דר"פ הו"ל למיפרך הכי והא אין חזקה לנזקין והוה ידענא דפירכא זאת קאי בין לדברי ר"פ דסליק מנייהו בין למתני' דתני ה"ה בחזקתו. ותו דלא מסבר כלל לומר דר"פ גופיה המתקיף הכי בפ' חזקת דב"ן יע"ש שכח דברי עצמו השתא הכא פה במתני' דלא יחפור ובדברי עצמו גופיה דקאמר את אומרת וכו' שכח ח"ו אתקפתא דיליה דאתקיף בפ' חזקת דב"ן עד שהוצרך הש"ס הכא למיפרך עליה הא ודאי קשה מאד הדבר לומר כן אלא ודאי הדבר ברור אצלי דפי' דברי מהריב"ל בראייתו שהביא מסוגיא זו דלא יחפור היא כמ"ש הרב נחב"ך ז"ל בח"מ סי' ב' הנז"ל דהיינו מדהק' על המתני' מדד"ן משמע שדברי ר"ן הם דאפי' לגבי יורש ולוקח ל"מ החזקה כי היכי דל"מ לגבי המוכר או המוריש וע"ז תי' דר"ן מיירי בקוטרא ובה"כ דבהנהו אין חזקה אפי' לגבי יורש ולוקח ואי איתא דטענינן ליורש ולוקח דילמא היה למוכר או למוריש ראיה ועדים א"כ אמאי בקוטרא ובה"כ נמי לא טענינן להו שמא היה למוכר או למוריש ראיה דאעפי' שאין חזקה לנזקים אלו מ"מ ראיה יש להם אלא ודאי מוכח שכל שהיה צריך המוכר או המוריש ראיה ועדים לא טע"ל וכו' יע"ש ודבריו כנים ואמתיים דבודאי זהו אמיתות כוונת מהריב"ל בראיתו הנז"ל וכן ראיתי להרב ט"ז ז"ל בסי' קנ"ד סכ"ד דאייתי ראיה הנז' עצמה כיעו"ש והוא ברור בכוונת מהריב"ל ז"ל בלתי ס' כלל כי אלא דמ"מ יש לדחות ראייתו הנז' וכדדחה לה שפיר הרב מהר"א דיטול ידו ז"ל בספרו הבהיר ס' משנת ר' אליעזר ח"א סי' צ"ב דקכ"ב ע"א יע"ש וכמש"ל ופ"י ה"ה נר"ו הנז' לא ניתן ליאמר כלל וכנז"ל גם מה שפירש הסוגיא הנז' לדעת מרן ז"ל הא נמי א"א לאומרו כלל חדא דמשוי למרן ז"ל נגד כל הפוס' ז"ל ראשו' ואח' ז"ל שהסכימו כמהריב"ל ז"ל וכמו שהק' מהרימ"ט ז"ל בח"א סי' ק"ח ע"ד מהרש"ך דח"ב סי' קפ"ג שרצה לחלוק על מהריב"ל ואמר עליו מהרימ"ט דבזה לא פרכס אדם מעולם וכו' יע"ש ואפי' מהרש"ך גופיה שם ביטל דעתו נגד מהריב"ל ז"ל מלבד כמה תשו' למהרש"ך דסבר בפשיטות כמהריב"ל ז"ל וכמ"ש הרב נד"ל בסוף סי' ז"ך הנז' וכן הסכימו רוב הפוסקים ז"ל כדכתב הרב הנז' ז"ל יעש"ב וא"ך איך נאמר דמרן ז"ל בתשו' חולק ע"כ הפוס' ז"ל הא ודאי אינו כלל ותו דמאן לימא לן דמתני' דתני ה"ה בחזקתו דלא קאי על הלוקח דעליה קאי מתני' דתני ואם לקחו וכו' ה"ה בחזקתו והיינו בחזקתו דלוקח והיינו משום דטוענין ללוקח כדאמר"פ לעיל ומאי פריך הש"ס והא אין חזקה לנזקין הגם דאין חזקה לנזקין קין מ"מ טענינן ללוקח וכמו שהק' הרב ט"ז ז"ל שם ומי דחקו לומר דתנא דמתני' דתני ה"ה בחזקתו על הראשון קאי כדי ליפרוך עלה ולתרוצי דר"ן מיירי קוטרא וב"ה כנז"ל ומ"ש הוא יצ"ו דתבלין יש לפי' זה וכו' לא מצאתי לתבלין אלו טעם כלל דאדרבא אורחיה דהש"ס הכי כדנקיט סידרא ואזיל דוקא דתחי' נקט רישא דמתני' ואם לקחו וכו' ועלה מייתי דברי ר"פ דאמר זאת אומרת וכו' ושקו"ט הש"ס ע"ר ר"פ והדר נקיט הש"ס סיפא דמתני' דתני ה"ה בחזקתו ומפרש לה ואיך יביא תחי' דברי ר"פ דאמר זאת אומרת וכו' ויקשה עליו. מדר"ן והדר יקשה עליו יורש תנינא וכו' הא ודאי אין זה דרך התלמוד מוד כלל וזה פשוט מאד גם מ"ש עוד יצ"ו וז"ל וא"נז דלפי פי' זה וכו' אבל בנו"ד דמתני' דהמוכר היה צריך ראיה ועדים לא שמעי' דטו עני' ללוקח ואשמועי' ר"פ דגם בזה טוענים וכו' עכ"ל ואנכי לא ידעתי מהיכן משמע ליה למר דבשובך דמתני' הוה בעי המוכר ראיה ועדים דהא אין זה מנזקין גדולים לכ"ע וכדכתב הט"ז ז"ל בסי' קנ"ה הנז"ל וא"כ הו"ל כההיא דהבא מחמת ירושה ממש