פני יצחק חלק ב ריב

סי' ס"א דחה דברי מהרמ"א ז"ל והקיפו בהלכות יע"ש גם מהרמ"ג ז"ל הבי"ד הכנה"ג ז"ל בסי' ק"ם הגרט"ו אות ר"ט חלק על מהרמ"א ז"ל בנ"ד ולדעתי ברור הוא דפליג ג"כ בדין הממוצע הנז' וכן הבין הרב נח"בך ז"ל בדעתו מד' הכנה"ג וכמש"ל גם הרב נח"בך ז"ל גופיה לדעתי הפעוט ה"נ ס"ל למר וזה ממ"ש וז"ל אכן שבתי וראיתי וכו' וגם ממה שהניח בקו' ע"ד מהרמ"א ז"ל משהק' המ"מ והת"ח ז"ל מההיא דכביסה וכו' יע"ש גם מהרש"פ ז"ל במט"א סי' ט' הכי ס"ל. כנז"ל הנך רואה דרבו הסוברים דעלתה חזקה למחזיק אפי' במשתמשים יחד כמעט יותר מהסוברים דלא עלתה חזקה למחזיק כמבואר כי מה שמנה כת"ר למהרח"ם ולמהרי"ז ולהדב"מ ומהרא"ק בהדי מהרמ"א ומהרש"ך ומהרימ"ט ז"ל אחהמ"ר לא כיון יפה בזה דמאי דסברי הכי הפוס' הנז' ז"ל ה"ט משום דס"ל דכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא מוק' ארעא בחמ"ק ולא משום דס"ל בפשיטות כמהרמ"א ודעימיה כמבואר בד"ק להדיא א"כ אזלי להו מן המנין עם הסוברים בפשי' דל"מ חזקה למחזיק היכא דמשתמש עמו בע"הב ואנה"נ דאי הוה ס"ל להפוס' הנז' דהמחזיק הוא המוחזק וכס' רשב"ם ודעימיה ודאי דהוו פסקי בפשי' דמהניא חזקת המחזיק אפי' דמשתמש עמו בע"הב יחד וכמובן ואפי' לשיטתיה דמר נר"ו דהכניסם במנין כנז' עכ"ז החכם עיניו יחזו דרבו הסוברים דמהניא חזקה למחזיק ודלא כמ"ש מר נר"ו דהנם מועטים כנז' דליתא ודאי וכמדובר: ומה גם בהצטרף עוד כללא אחרינא דאית לן הלכתא כבתראי אפי' בפוס' היכא דראו דברי הראשונים מהם וחלקו עליהם כנ"ד וכמ"ש כן הרב דב"מ ז"ל בסי' א"ך הנז' על דין זה עצמו דקיימינן ביה בראותו להרת"ח ולעדב"י ז"ל דפליגי ע"ז וכתב הוא ז"ל דהלכה כבתראי יע"ש ובפרט למאי דבעינן מימר לקמן בס"ד דמרן ז"ל הוא מכת הסוברים כרשב"ם ז"ל דהמחזיק הוא המוחזק וכיעו"ש דבזה אין אנו צריכים עוד לאפושי גברי רברבי דעלתה חזקה למחזיק וכמובן ואין מקום עוד לכל דברי הרב הפוסק נר"ו הנז"ל וכמבואר: עוד כתב הרב הפוסק נר"ו וז"ל ואם מעט ואוסיפה לך וכו' עד וכו' פשוט עכ"ל יע"ש ולדידי כל דבריו הנ"ל הם תמוהים מאד וכד נאים ושכיב אמרינהו מר להנהו מילי דמר דהמעיין יראה דבין למארי קמא בין המחזיק סגי להו בתרי קים לי והם אלו דמ"ק אמור יאמר קי"ל כמהרמ"א ומהרש"ך דס"ל דבמשתמשים יחד ל"מ חזקת המחזיק לכ"ע וקים לי כמ"ד דמ"ק הוא המוחזק והמחזיק שכנגדו מצ"ל נמי קים לי כמ"ד דהרי"פ והרמב"ם פליגי ארשב"ם מן הק' אל הק' וסוברים דאפי' במשתמשי' יחד עלתה לו חזקה למחזיק וקי"ל כמ"ד דהמחזיק הוא המוחזק ותו ל"מ וסגי בכך דכשטוען המחזיק קים לי כמ"ד דהרי"ף והרמב"ם פליגי לגמרי מן הק' אל הק' ממילא נכלל בזה דגם מרן ז"ל הכי ס"ל כהרי"ף והר"מ ז"ל וכמ"ש לדעתם הרב צו"מ נר"ו כנז"ל וכבר קבלנו הוראות מרן ז"ל: ומ"ש מר נר"ו וזה לשונו ועדיין נאמר לו ואיך תאמר קי"ל נגד מרן דפ' כרשב"ם בההיא דמקום מסוים וצ"ל גם לזה קי"ל ב' וכו' ע"כ אתמהא טובא דהלא בטענתו הראשונה דטוען קי"ל כמ"ד דהרי"פ והרמב"ם פליגי לגמרי כנז"ל נכלל גם הקי"ל ב' שלו דהא הא דפ' מרן ההוא דמקום מסוים לא תורה דיליה היא אלא הוא לשון הרמב"ם ממש דמניה דייק מהרמ"א ז"ל את דינו כנז"ל וא"כ באומרו קי"ל כמ"ד דהרי"פ והרמב"ם פליגי ארשב"ם לגמרי עכצ"ל לדידהו דליכא ראיה ממ"ש הרמב"ם מקום מסוים דס"ל כרשב"ם ומהרמ"א ז"ל משום דמצינן לדחויי לה כדדחי לה הרב מ"מ ז"ל וזולתו וא"כ תו מהל' א"ו דעדיין נאמר לו דאיך תאמר קי"ל נגד מרן דפ' כרשב"ם בההיא דמקום מסוים דהא מה שנאמר לדעת הסוברים דפליגי הרי"ף והרמב"ם לגמרי וטוען המחזיק קים לי כוותייהו כנ"ל ה"נ נימא למרן ז"ל ואין אנו צריכים עוד לומר שום קי"ל אחר כלל וכמובן: גם מ"ש עוד וז"ל ועדיין לכל האופנים הנזכרים צריך שיאמר עוד קי"ל ג' דהלא רוב הפוס' העלו דהיכא דמשת' יחד כ"ע מודו דלעל"ח ואין כאן מח' וצ"ל עוד קי"ל ג' וכו' עכ"ל בם בזה דבריו תמוהים מאד דהא הוא עצמו כתב אופן קי"ל הא' דהיינו קי"ל כמ"ד דהרי"ף והרמב"ם פליגי ארשב"ם וסו' דאפי' ב' משתמשים יחד על"ח הרי קי"ל א' עכ"ל וא"כ בקי"ל זה נכלל הכל אפי' ב' משת' יחד וכדאמר מר גופיה להדיא בקי"ל הראשון כנז"ל וא"כ מה צ"ל עוד קי"ל ג' כלל הא ודאי אתמהא טובא: גם מ"ש עוד וז"ל וכדי שיוכל הוא לומר קי"ל נגד מ"ק ע"פי הפלוגתא הנ"ל צריך שיאמר עוד קי"ל ד' וכו' ע"כ ונלע"ד ג"ז אינו כלל דכיון דטוען קי"ל כמ"ד דהרי"ף והרמב"ם פליגי לגמרי וס"ל דמהניא חזקה למחזיק כנז"ל הנה אמת דבקי"ל זה נכלל הכל גם את זה דכיון דס"ל דגם בכה"ג על"ח למחזיק בודאי שהוא נגד מארי קמא דאל"כ איך ס"ל דעלתה לו חזקה למחזיק וזה פשוט: באופן דהדבר ברור אצלי דבין למ"ק ובין למחזיק סגי להו אפי' בחד קי"ל הראשון הנז' ולכל המרבה סגי להו בתרי קי"ל. הראשון והאחרון שבהם הנז' בד"ק וכמו שנתבאר ודלא כמ"ש ה"ה נר"ו ועמו הס"ד גם בזה: ועוד דהרואה יראה בדברי הרב כהונת עולם סימן א' שלא כתב אלא דלא מצ"ל תלתא או ד' קי"ל יעו"ש אבל תרי קי"ל ודאי דמודה הרב ז"ל דמצ"ל והרב הפוסק נר"ו העתיק בדברי הבה"ע ז"ל דלא מצ"ל תרי קי"ל נמי ככתוב בד"ק וליתא כדכתיבנא ומה גם דמוכח נמי מדברי הרב כה"ע ז"ל דדוקא ד' קי"ל הוא דס"ל. דלא מצ"ל אבל ג' קי"ל הוא דס"ל דלא מצ"ל אבל ג' קי"ל מודה דמצ"ל יע"ש בסוד"ק וגם בד' קי"ל נמי אין דבריהם מוסכמים דהרב אהל יצחק א"הע סימן ח' כתב בפשיטות דגם ד' קי"ל מצ"ל יע"ש והביא דברי כולם הרב אורח משפט ז"ל בכללי הקי"ל אות פ"ח יע"ש: עוד כתב וז"ל ובהיותי עסוק בע"ז וכו' ע"כ הנה גם ע"ד הרב מהרמ"ף נר"י שבתשו'